גורמים במערכת הביטחון מטילים ספק שאיראן הייתה מעורבת באסון הזפת

לאחר פרסום תוצאות חקירת אירוע הזפת על ידי המשרד להגנת הסביבה, גורמים במערכת הביטחון וכך גם מומחים מתחום הספנות מביעים ספק באמירתה של השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, לפיה ישנה מעורבות איראנית מכוונת בשפיכת הנפט לים, שהובילה להצפת חופי ישראל בזפת.

לפי הסברה, האפשרות בעלת הסבירות הגבוה יותר, היא שמכלית ישנה הבריחה נפט מאיראן לסוריה, כיבתה את המשדר שלה בשל עיסוקה בפעילות בלתי חוקית, ושפכה נפט גולמי לים כתוצאה מתקלה בעת העברת נפט מאונייה לאונייה.

במילים אחרות, ייתכן כי מדובר בניסיון הברחת נפט לסוריה, שהסתיים באסון אקולוגי חסר תקדים בחופי ישראל. אודי גונן, חוקר במרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, מסביר כי "כמובן שהפרטים לא ידועים ואנו ניזונים מהתקשורת, אם זאת ידוע כי סביב סוריה יש תעשיית הברחת נפט שמוכרת בעולם.

"לפני קרוב לשנתיים, נעצרה מכלית איראנית על ידי הבריטים בגיברלטר. המכלית הפליגה מאיראן לסוריה עם משדר מכובה (משרד מיקום הנקרא AIS) לאחר שלא עברה בתעלת סואץ ונמנעה ממעקב. לבסוף המכלית שוחררה והפליגה לסוריה".

אם כן, ייתכן שמקורה של התקרית בתופעה עבריינית שגרתית המתקיימת באזורנו, בניסיונות להעביר נפט בין ספינות בלב ים, באופן בלתי חוקי, מתחת לרדאר של הרשויות.

לפי גונן, "התופעה של אוניות 'מושחרות' שמכבות את המשדר ומפליגות בעולם ללא דיווח מקום או תחת התחזות לאוניות אחרות ועל ידי כך עוקפות סנקציות בינלאומיות זו תופעה ידועה בעולם.

"באזור שלנו, זה סביב סוריה ובמקומות אחרים בעולם כגון איראן וצפון קוריאה, מדינות שנמצאות תחת סנקציות. המתאר הזה של אונייה לובית שלוקחת נפט לסוריה - זה בהחלט נשמע תיאור סביר של אירועים שמתרחשים באזור שלנו כדי להימנע ממעקב. זה מתחבר גם לכך שמדובר אולי באונייה ישנה שאיננה עומדת בתקנים".

גונן מזכיר כי בין אם מדובר בטרור סביבתי או לאו, ישנה מסקנה אחת צורבת ממנה תצטרך ישראל להסיק מסקנות: "בין אם זה פיגוע או תאונה זה לא משנה את העניין המהותי שאין בישראל מודעות ימית ואנו עיוורים בכל מה שקורה בים. חסר גוף תפעולי שיבנה תמונת מצב ימית, מטוס שיאתר את הכתם בים הרחק מהחופים, מערכת שתתריע על אוניות חשודות ועוד".

קושי רב לאתר את מקורן של ספינות

לפי ממצאי התחקיר של המשרד להגנת הסביבה, האונייה המדוברת "אמרלד", היא אונייה לובית שנשאה מטען של נפט איראני, ועשתה את דרכה לסוריה, כשהיא נושאת את דגל מלטה. היא כיבתה שידורים לפרק זמן של 23 שעות, על מנת להימנע משידור בתחומי המים הכלכליים של ישראל.

רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, הציג הערב את הממצאים ואמר כי "ימים ספורים לפני שהאונייה הפליגה אלינו עם המטען החשוד בדגל פנמה, היא החליפה דגל, לדגל מלטה. זה צעד חשוד. אונייה כזו, עושה מסע בלתי לגאלי, מחליפה את הדגל כדי להסוות את צעדיה - אולי היא אפילו החליפה חברה".

גם במקרה הזה, מומחים מסבירים שמדובר בפעילות ידועה בעולם הספנות, וכי בשל היותו של הענף גלובלי מאוד, ישנו קושי רב לאתר את מקורן של ספינות. "ודאות, בנושא הזה, היא לא כל כך פשוטה, כאשר אוניות ישנות מסתובבות בכל העולם ומחליפות דגלים מכל מני סיבות", מסביר אלכס גרסון, ראש תחום לחקר הספנות והנמלים במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. "היה את המקרה של אוניית אריקה ששפכה נפט. לקח שנה לגלות מי הבעלים האמיתי של האונייה. יש בעלים, הם חוכרים את האונייה למישהו, הוא יכול לחכור אותה למישהו שלישי. קשה מאוד לדעת מי העביר אותה מדגל לדגל".

גרסון מסביר כי ענף הספנות גדוש בפרצות אפשריות רבות - מהמדינה שבה האונייה רשומה, להאם היא בחכירה או בתת חכירה, ולדגל שהיא נושאת. "זה לא דבר מסובך עבור אונייה לעבור מדגל לדגל. יש 'דגלי הנוחות', ודגל מלטה הוא אחד מהם, למרות שזהו דגל איכות מכובד מאז שמלטה הצטרפה לאיחוד האירופי.

"מלטה עשתה מאמצים גדולים להיפטר מאוניות ישנות במצב לא תקין. יש דגלים אחרים גרועים יותר, שנמצאים ברשימה שחורה באיחוד האירופי. העניין הנוסף הוא שהחברה הלובית יכולה גם להיות חברת קש. אולי הבעלים יושבים בגרמניה, ופתחו משרד בלוב".

בשלב זה, פרטי החקירה כפי שהוצגו על ידי רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, מסייגים מאוד אף הם את האפשרות שמדובר באירוע בעל משמעות מדינית-פוליטית.

עמיר אמר היום כי "אנחנו חושבים שהמטרה הייתה להבריח נפט בצורה בלתי לגאלית מאיראן למדינות אחרות. התנועה של האונייה, הכיבוי של מערכת הזיהוי, ההסתובבות סביב נמל לטקיה , זה ברור מאוד שהמטרה הייתה להוציא נפט גולמי באונייה לא תקינה".

אך בהתייחס לכיבוי מערכת המיקום האוטומטי ( AIS ) גרסון מזכיר כי תופעה זו, אף היא אינה נדיר במיוחד, ומוכרת היטב גם לשלטונות הישראלים. לדבריו, "מכליות של מדינות שמגיעות לישראל, חייבות לכבות את מערכת המיקום האוטומטי שלהן. זו הנחייה של האוצר מהתקופה של החרם הערבי.

"אז, כשהיו מגיעות מכליות לישראל, הן לא רצו שידעו שהן באו למדינה כדי לא להיות מוחרמות. ההנחיה הזו לא בוטלה עד היום. כך או כך, ההקפדה באוניות היום לא לגרום זיהום, היא מאוד חזקה. באופן מכוון, זה מסוכן. עוקבים אחריך, רואים אותך, יש מיליון דרכים לדעת מאיפה האונייה הגיעה ומי היא".