עסק ביום | פיצ'ר

"מה יהיה בעוד שנה? יהיה עוד וריאנט ושוב אני אשקע לחובות של שכירות? אי אפשר לחיות בלי הכנסות שנה וחצי"

מריה פיגובסקי, הבעלים של רשת EXCLUSIVE לריקודים סלוניים לגילאי 50 ומעלה • בעקבות הקורונה חזרה למשרה חלקית בתחום ההייטק • "אנחנו נלחמים בלי שום תמיכה מהמדינה" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

מריה פיגובסקי , הבעלים של רשת EXCLUSIVE לריקודים סלוניים / צילום: דמיטרי סקולסקי
מריה פיגובסקי , הבעלים של רשת EXCLUSIVE לריקודים סלוניים / צילום: דמיטרי סקולסקי

לפני חמש שנים, מריה פיגובסקי, עובדת הייטק בת 35, החליטה לבחור במסלול חיים חדש - נוח פחות, ולהגשים חלום. "מגיל ארבע אני רוקדת ריקודים סלוניים", היא מספרת, "למרות שיש לי תואר במדעי מחשב מהטכניון וזכיתי באולימפיאדות של מתמטיקה ופיזיקה. זאת האהבה שלי. לימדתי את בעלי לרקוד וחיפשתי לו מועדון מתאים בארץ.

"עברתי את כל המועדונים בארץ ולא מצאתי, עד שהגעתי למועדון בחיפה. עבדתי בהייטק, ואחרי שהתיידדנו עם הבעלים של המועדון, הוא אמר לי בצחוק - למה את לא פותחת מקום כזה. אמרתי לו: 'תראה אותי'. וכך עשיתי".

לפני שנה, היא החליטה לצאת לעצמאות מוחלטת, לנתק את הסטודיו שלה מהעמותה תחתיה פעל, ולהקים את רשת EXCLUSIVE לריקודים סלוניים לגילאי 50 ומעלה. "לא קיבלנו מהמדינה שום דבר, כי נפתחנו בסוף 2019. זה נכון שהרשת קיימת כבר חמש שנים, אבל היא הייתה מנוהלת באמצעות עמותה אחרת והתפצלנו, פתחנו גוף עצמאי נפרד כשהיא גדלה. כשפתחנו בסוף 2019 לא העלינו בדעתנו שתגיע הקורונה. התכנון שלנו היה לגדול, ובמקום זה אנחנו נלחמים על לשקם את העסק הזה בלי שום תמיכה מהמדינה", היא מספרת.

ההתמודדות לא הייתה פשוטה; באוגוסט, לרגעים היה נראה שההתאוששות מגיעה. הסטודיו הותאם לצרכי הקורונה, הלקוחות החלו לחזור, ובהמשך גם למדו לרקוד על הדשא תוך שמירה על ריחוק, למרות החום והלחות. לעסק, זה לא עזר. הממשלה סגרה אותו שוב. הרשת של פיגובסקי שילמה מחיר כבד.

"במאי, סגרנו את הסטודיו הגדול שלנו כי החוב על השכירות היה גבוה מדי. רק השכירות בחודש הייתה 17 אלף שקל, לפני חשבונות ותחזוקה. יש לנו עוד חמישה סניפים, אחד מהם מת לגמרי בגלל הקורונה. באחרים, עברנו לשכירות לפי שעה. עשינו פרסום באוגוסט לחוג חדש, אבל באמצע ספטמבר נהיה שוב סגר וסגרנו. עכשיו, ניסינו להחזיר את האנשים אבל זה קשה".

איך התמודדת כלכלית עם התקופה הזו?
"לפני שנה עזבתי את ההייטק והתעסקתי רק בריקודים. הלך מצוין, אבל הקורונה ערערה הכול. בנובמבר נאלצתי לחזור להייטק, כי לא היה לי מה לאכול. גדלתי באוקראינה במשפחה שלא היה לנו מה לאכול. מגיל 13 אני עובדת ומלמדת. עכשיו, הבנתי שאין ברירה. אז אני עובדת בשתי עבודות - הייטק ב-80%, וריקודים סלוניים בערב.

"אני קמה מאוד מוקדם, עובדת בהייטק, חוזרת הביתה, מתלבשת יפה והולכת לעשות את מה שאני אוהבת. הצלחתי להתקיים מהעסק הזה, עבדתי בו 24 שעות ביממה. עכשיו, זה בלתי אפשרי. אני אפילו לא חושבת עכשיו לחפש סטודיו משלי. מה יהיה בעוד שנה? יהיה עוד וריאנט ושוב אני אשקע לחובות של שכירות? אי אפשר לחיות בלי הכנסות שנה וחצי".

גם אם המשק חוזר לפעול, פיגובסקי מדגישה שהעסקים בתחום שלה ספגו מכה קשה, ולא עובדים כמו מכונה שאפשר להדליק בוקר אחד, ולהחזיר לשגרה. המדריכים הוצאו לחל"ת וחלקם החליטו לעזוב את המקצוע הרעוע בשנת סגרים שאי אפשר לדעת מתי תסתיים, והליך השיקום העסקי יהיה מורכב מאוד.

"הצלחנו להחזיר רק מדריך אחד. יהיה לנו קשה לשקם, נצטרך להתחיל מההתחלה", היא אומרת. "אני מגדלת מדריכים. לוקחת חבר'ה צעירים שרוצים להתקדם בעולם הריקודים. זו עבודה של שעות הערב. אני מכשירה אותם בחינם, והם מחויבים לתקופה מסוימת לעבוד ברשת שלי ובשיטה שלי, בתשלום כמובן. הם גם מקבלים עבודה קבועה בהמשך. זה אינטרס שלי שיהיו לי מדריכים טובים. גם זה נפגע, כי איך אפשר לגדל מישהו כשאין חוגים? אנחנו צריכים שהמדינה תיתן לנו בוסט, וגם אז ייקח לנו זמן לחזור למוטב. התחום שלנו נפגע קשות".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il