ממוסכים למגדלים: האם אזור התעשייה המוזנח בירושלים יהפוך לרובע מפואר?

אזור התעשייה המוזנח והמלוכלך בתלפיות אמור להפוך לשכונת מגורים ותעסוקה עם מגדלים של 30 קומות • השאלה אם יהיה ביקוש לכל כך הרבה משרדים בבירה • אזורים בשינוי, סדרת כתבת חדשה

רובע תלפיות העתידי / הדמיה: מולכו אדריכלים
רובע תלפיות העתידי / הדמיה: מולכו אדריכלים

בשבוע שעבר פרסמה עיריית ירושלים מודעה בעיתונים שהכריזה, באותיות גדולות, ש"דבר כזה עוד לא היה", וש"בלב העיר ירושלים מוקמת עיר חדשה, בסטנדרט בינלאומי מתקדם". די נדיר שרשות עירונית טורחת ליחצ"ן פרויקט אורבני שנמצא בשלב כה מוקדם. מושא המודעה הוא אזור התעשיה תלפיות בדרום העיר, שאמור עד 2040 להפוך מאזור די מוזנח של תעשייה, מלאכה ומסחר, הפקוק תמיד, ל"רובע תלפיות". מרכז עיר חדש לירושלים.

 
  

אזור התעשייה תלפיות הוקם באמצע שנות ה-60 בקצה הדרומי של ירושלים המחולקת, על קו הגבול עם ירדן. העיר התרחבה אחרי 1967, אולם המתחם נשאר מאחור. לכאן התנקזו כל השימושים המלכלכים, המזהמים והרועשים של העיר: מוסכים, בתי מלאכה ובתי חרושת. בשולי המתחם הוקמו מבני שיכון למגורים.

בסוף שנות ה-70 התחילו לפעול במקום גם עסקים מסחריים, למשל רשת רמי לוי, והתפתחה סצנה אמנותית שכללה בין היתר את המועדונים האומן והצוללת הצהובה, בי"ס לתיאטרון חזותי, בית הספר של ניסן נתיב ובית הספר לקולנוע סם שפיגל.

תוכנית האב של תלפיות הוכנה על ידי האדריכל הירושלמי יעקב מולכו ואושרה על ידי הוועדה המחוזית ירושלים בשנת 2013. התוכנית עודכנה לאחרונה, בעיקר בנושא תוספת משמעותית של מגורים, וקיבלה את אישורה של הוועדה המחוזית ירושלים. התוכנית תהווה בסיס להכנת תב"עות בהמשך.

8,250 יחידות דיור, 850 אלף מ"ר תעסוקה

התוכנית מתייחסת למתחם המשתרע על שטח של כ-1,200 דונם, בין רחוב רבקה וצומת אורנים מצפון, עד משה ברעם מדרום, ומדרך חברון ממזרח עד ציר מסילת הרכבת ממערב. תחום התוכנית כלל את אזור התעשייה של שכונת מקור חיים ואת מקבצי השיכונים שבגבול עם שכונת בקעה ולצד דרך חברון.

ומה התוכנית כוללת? תוספת בהיקף של כ-8,250 יחידות דיור שייבנו במבני מגורים של 14-30 קומות, תוספת של 225 אלף מ"ר לצורכי ציבור, 851,603 עבור שטחי מסחר ותעסוקה, כ-80 אלף מ"ר עבור שטחי מלאכה ותעסוקה ושטחים פתוחים בהיקף של כ-110 דונם.

רחוב פייר קניג, ההמשך של ציר עמק רפאים החוצה את המושבה הגרמנית, אמור לקבל את עיקר המסה הבנויה. הבניינים הנמוכים יחסית שלאורכו אמורים להיהרס, להיהרס חלקית, ושהבנייה תהיה לידם עד 30 קומות. בסך הכול מדובר ב-850% בנייה, שיתחלקו כך: 60% מסחר, 300% תעסוקה, 490% מגורים. הרחובות הראשיים הנוספים, יד חרוצים והאומן, יקבלו תוספות בנייה פחות גדולות, בסך של 670% ו-450% ובנייה לגבהים של 24 ו-14 קומות. הרעיון הוא בנייה של "מבני מסד", כלומר מבנים נמוכים יותר, בגובה של שש קומות, ומעליהם המגדלים. התנועה ברחוב תהיה בעיקר באמצעות תחבורה ציבורית.

אזור התעשייה תלפיות כיום / צילום: יוסי זמיר
 אזור התעשייה תלפיות כיום / צילום: יוסי זמיר

עוד רובע גדול ייבנה בכניסה לעיר

סוגיה מעניינת שמתעוררת נוכח המספרים האלה היא כמה שטחי תעסוקה באמת יהיו דרושים בירושלים. נזכיר כי ברובע הכניסה לעיר מתוכננות 1.2 מיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר, מלונאות, מבני ציבור ומגורים.

האדריכל יעקב מולכו מסביר שהתוכנית שאושרה ב־2013, בתקופת כהונתו של ניר ברקת כראש העירייה, לא כללה מגורים: "הוא לא רצה מגורים. הקונספט שהוא הוליך היה רק של תעסוקה. לראש העיר החדש, משה ליאון, יש אג’נדה אחרת. הוא מאמין שיש מחסור עצום בדירות בירושלים. התוכנית שאושרה החודש כוללת מגורים בכל שטח התוכנית, למעט האזור הדרום מערבי שבו ירוכזו מוסכים ובתי מלאכה".

מולכו מאמין שגם המקומות הפחות נעימים באזור יעברו בקרוב שינוי: "האדמה רותחת. היזמים לא קידמו את התוכניות שאפשרו בנייה לתעסוקה כי חיכו לאישור הבנייה למגורים. יש מאבק עצום להגדלת מספר יחידות הדיור. יש ביקוש ויש צורך".

"אני לא נרתע ממספרי הקומות בתוכנית"

אתם מציעים בנייה של עד 30 קומות. זה מה שמתאים לירושלים?
"התוכנית מדברת על אפשרות לבנייה של 30 קומות באזורים מסוימים, אבל באותה נשימה מאפשרת פינוי אחרים ולאו דווקא בנייה לשחקים. קבעו לנו יעד של 8,500 יח"ד ואנחנו עושים בנייה גבוהה, בלי להתבייש, אבל אפשר לפתור את זה בבנייה פחות גבוהה".

מולכו מבהיר שאחד מכללי הברזל של התוכנית הוא שהבנייה למגורים תגיע רק אחרי פתרון שטחי הציבור: "הכלל אומר שכל מגרש מבקש להקים מגורים בתוכו יפריש 40% לטובת שטחי ציבור. לא נוכל לייצר מגרש שיתאים לבית ספר אם לא נבקש משלושה מגרשים סמוכים ללכת ביחד ולייצר תוכנית אחת, משולבת".

האדריכל פרופ’ הלל שוקן, חבר עמותת מרחב וירושלמי בעברו, מברך על התוכנית: "בתור מי שהיה לו משרד בתלפיות, אני חושב שזה מקום די אומלל. אני לא נרתע ממספרי הקומות בתוכנית החדשה. מה שחשוב זה איך הבניינים פוגשים את הקרקע. איך המרחב הציבורי מתפקד. אם יש לך רצף מסחרי עם הרבה חנויות זה מצוין. המגדל הוא קרש להצלה לירושלים מפני התחרדותה", הוא לא מהסס לומר.

מהנדס העיר ירושלים, יואל אבן, מאמין שבירושלים יש מקום לכמה מרכזים: "מרכז העיר הוותיק הוא יותר מסחרי ושימורי עם היקפים מצומצמים. תלפיות יהיה מוקד תעסוקה שימשוך אליו גם מאזור בנימין וגוש עציון. החיבור לרכבת הקלה יחבר את מרכז העיר ודרומה ואנשים יוכלו לבחור". אבן מודה שאין עדיין בירושלים בנייה בהיקפים כאלה, אבל מוסיף שבנייה לגובה כבר אינה חריגה, גם בעיר: "יש מקומות שחשוב לנו לשמור על הגובה, ויש מקומות שבהם זה מתאים".

הבעיות: "שהעירייה תגלה רצינות"

יוסי סעידוב, ממקימי ארגון התחבורה 15 דקות ופעיל במינהל שכונת קטמונים (גוננים) הסמוכה לאזור התעשיה תלפיות, פחות מתרגש מההצהרות של עיריית ירושלים: "עיריית ירושלים אישרה לפני עשר שנים תוכנית אב לשכונת קטמונים שהייתה אמורה להכפיל את מספר יחידות הדיור בשכונה בתוך 20 שנה. התוכנית רחוקה מאוד ממימוש היעדים שלה. זה זועק לשמים. כדי שהמגזר הפרטי ישקיע בתוכניות האלה צריך שהעירייה עצמה תגלה רצינות. צריך להשקיע כסף. עד היום מה שהעירייה עשתה באזור התעשיה בתלפיות זה ציורי קיר ופלייסמייקינג. זה רחוק מאוד מלהיות אבן שואבת".

צרו איתנו קשר *5988