אוריאל לין בביקורת חריפה על הממשלה: "ירו לכל הכיוונים, אין אומץ למנהיגים"

נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין מותח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה במשבר הכלכלי שנגרם עקב מגפת הקורונה ואומר כי הצעדים שהיא נוקטת גורמים לא אחת לעיוותים ולא לפתרונות למשק. "ירו לכל הכיוונים, שינו כיוון תוך כדי ונכנעו ללחצים מכיוונים שונים. קודם פיצו את המפוטרים, אחר כך ניסו לפצות את המעסיקים ששמרו את העובדים, שינו את מדרגות הסיוע, הקפיצו למעלה ולמטה את אחוזי הירידות בהכנסות, אין מדיניות סדירה, ולא היה שינוי תודעה אמיתי כפי שהיה צריך להיות כמו למשל בעת מלחמת לבנון השנייה ב-2006. אין אומץ למנהיגים, זה פוגע גם בעסקים וגם בתעסוקה ומעיד על המדיניות הלא נכונה, הלא עקבית ונעדרת האומץ".

אחת מהבעיות המרכזיות שעולה כעת עם פתיחת הסגר, היא סוגיית החל"ת. "היציאה לחל"ת היה הצעד החשוב ביותר שננקט לשמירה על העסקים והעניקה רשת בטחון. אלא שהוא נעשה בתגובה ראשונית בלי חשיבה מה יהיה אחר כך, ולעובדים כעת אין תמריץ לחזור חזרה, בעיקר ברמות השכר הנמוכות ובעיקר צעירים. מי שחוזר יקבל 1,500-2,000 שקל יותר ממה שהוא מקבל בלי לעבוד. הצענו לאוצר - למי שחוזר לעבודה לתת לו גם חצי מהחל"ת לתקופת ביניים, באוצר שינו את זה למענקי חזרה לעבודה". לין מדגיש שדבר זה צריך להינתן רק למי שחוזר ברמות השכר הנמוכות.

לין מביע התנגדות לחלוקת המענקים לכל אזרח. "זה כשל חמור, שכן המענקים נועדו להגדיל את הצריכה אבל בפועל חלק ניכר מזה הולך לצריכה ברכש מגורמי חוץ דרך אמזון ודומיו. הממשלה נתנה פטור ממע"מ לרכש הזה, ובכך יתרון עצום לייבוא על חשבון היצרנים והסוחרים הישראליים".

הפטור ממע"מ ניתן עד לגובה של 75 דולר, ולפי לין זו מכה קשה לתעשיית כחול לבן, ולסוחרים הישראלים. "האיחוד האירופי החיל פטור כזה עד גובה של 25 יורו, ולאחר שהבין את הנזק שנוצר בשל הגדלת היבוא מסין והמזרח - ביטל אותו. למה אנחנו מתעקשים על זה כאן? בעולם צוחקים עלינו, כי באנו עצם נותנים יתרון מובנה למתחרים בעסקים הישראלים. הצרכן הישראלי מקבל עידוד שלא לרכוש בישראל. הממשלה קונסת את הצרכן הישראלי אם הוא רוכש מוצרים בישראל, מגזר עסקי ויצרנים ישראלים סובלים מזה ומופלים לרעה. אנחנו מסייעים לכלכלות הזרות. ולמה? כי זה לא פופולרי לבטל את הפטור".

לין מצר עוד על סוגיית ההכבדה ברגולציה. "יש עודף רגולציה הפוגע בפריון בהכנסות ובצמיחה. לפי החלטה מאוקטובר 2014 אמורה להיות הפחתת רגולציה ב-25% עד 2020. זה לא קרה, ואם היה קורה היינו מוכנים יותר טוב למשבר. ולו לפחות היו עומדים על כך, אבל הממשלה לא מבצעת את החלטותיה שלה".

לין אומר כי הרשות להגנת הצרכן יוצאת בתנופת רגולציה דווקא כעת. היא דורשת שליטה על מבצעי מכירות וכן לנהל אותם בעצמה. כך, למשל, הוטל איסור להודיע על הורדת מחיר רק לאחר 30 יום, אלא בחריגים מפורטים מאוד ומסובכים. 

נדרשת השקעה בהון האנושי בפריפריה

ללין יש מספר הצעות לפתרונות. הראשון הוא ביטול כל הרגולציה החדשה שהוטלה בזמן הקורונה לפחות למהלך המשבר. שנית, ביטול של המע"מ על חשמל ביתי, ובכך להקל על הציבור, מבלי להזדקק למנגנוני פיצוי מסובכים. שלישית: דחיית תשלומי מע"מ למי שלא קיבל את התשלומים.

דבר נוסף הוא הגשת דוחות מס הכנסה דו-שנתיים לשנים 2019-2020 שיוגשו יחדיו כדוח מתוקן, ואם יש החזרי כספים שיתקבלו כעת. משמע הדבר קיזוז רווחי 2019 בהפסדי 2020.

פתרון נוסף לדבריו הוא תיעול המכרזים הציבוריים לתעשייה המקומית - הרחבת ההעדפה לתוצרת הארץ. להקיף את כל המגזר הציבורי לרבות ברשויות מקומיות, מהלך שיזרים כוח קניה לשוק המקומי.

לין מביע אופטימיות מתהליך ההתייעלות שהיה נחוץ, לדבריו. המשבר יותיר בחוץ עובדים שנפלטו בגלל ההתייעלות שנכפתה. כ-150 אלף עובדים שהפכו מובטלים יוכלו למצוא מקומות עבודה חדשים, דבר שיכול להיות דווקא מקפצה לכלכלה.

לדבריו, הפער בתוצר לנפש בינינו לאירופה בממוצע הוא כעשרת אלפים דולר ומארה"ב כ-15 אלף, וזה הפער שצריך לצמצם ולמחוק. איך אפשר לעשות זאת? על ידי ביטול אבטלה סמויה וניצול ההתייעלות שיצר המשבר באמצעות הסבת והכשרת עובדים בניהול מרכזי של מנהלה אחת, ביחד עם המגזר העסקי והתעשייתי. כלומר הכוונה לאומית למגזרים שבהם יש מחסור בידיים עובדות בכל הרמות.

בנוסף, לדברי לין, נדרשת השקעה בהון האנושי בפריפריה. "אנחנו לא עושים את זה. במקום לחלק 7 מיליארד שקל לציבור הרחב - תשקיעו בהשכלה בפריפריה 5 מיליארד שקל לצמצום פערים. זו הזדמנות בלתי רגילה לשדרוג הכלכלה - לנצל את ההתייעלות שנכפתה לשדרוג המשק הרבה יותר ממצבו הקודם".