חוק השבות | ניתוח

חוק השוונג: האם רב רפורמי יכול לסדר לגוי אישור עלייה תוך חודש?

חתימה מרב רפורמי, כרטיס טיסה - וסל הקליטה בדרך? לא ככה עובד חוק השבות • המשרוקית של גלובס

מיקי זוהר, הליכוד / צילום: לשכת עורכי הדין
מיקי זוהר, הליכוד / צילום: לשכת עורכי הדין

בנבואות החורבן שניתכו עלינו עם בג"ץ הגיור הרפורמי לפני שבוע היו כמה וכמה כשלים. על אחד מהם עמדו בהרחבה לפנינו, אבל כשל שני חמק מתחת לרדאר.

יו"ר הקואליציה מיקי זוהר התנבא בטוויטר, בעקבות הפסיקה, כי ההוראה להחיל את חוק השבות על מתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי תביא עלינו אסון: "כל אדם ברחבי העולם ייגש לרב רפורמי ויקבל אישור לעלות ארצה בתוך 30 ימים. ברור שבתוך זמן קצר, ישראל כבר לא תהיה יהודית ודמוקרטית".

החור הראשון בטיעון של זוהר, שהצביעו עליו עמיתינו בתוכנית "מהצד השני" ב"כאן 11" וגם חן מענית ב"גלובס", הוא שהפסיקה החדשה נוגעת רק לגיורים שנעשו בישראל. אשר לגיורים בקהילות לא-אורתודוקסיות בחו"ל - משרד הפנים מכיר בהם מזמן, מאז פסיקה קודמת של בג"ץ ב-2005.

אבל למה שדברי ההרגעה האלה ירגיעו את שלומי אמוני ישראל? הלוא יוצא מהם שכבר עשור וחצי יכול כל נוכרי במדינות הים לפנות לקהילה הרפורמית במקום מגוריו, לעבור הליך המרה מחופף, ובתוך כמה שבועות לתפוס מטוס ולהתפנק בסל קליטה. אם זה נכון, זה מדהים ומזעזע.

אבל האם זה נכון? בעמותת עתים, שעוסקת בתיווך בין הציבור הרחב לממסד הדתי, הפנו אותנו למסמך של רשות האוכלוסין שמפרט את הדרישות ממי שמבקשות ומבקשים לעלות על סמך גיור בחו"ל. רשות האוכלוסין הגישה את המסמך לבג"ץ ב-2014, בתשובה לעתירה נגד שר הפנים, והוא עדיין משמש בהליכים משפטיים.

אישור העלייה מותנה בשלושה תנאים עיקריים. תנאי ראשון: הגיור נעשה בקהילה יהודית ותיקה ומוכרת, שפירושו במקרה שלנו קהילה שמסונפת למוסדות הרשמיים של התנועה הרפורמית או הקונסרבטיבית.

תנאי שני: תוכנית הגיור צריכה לכלול השתתפות בחיי הקהילה, ולהיות בהיקף מספיק. כמה? תשעה חודשים לפחות. קיצור התהליך מחייב אישור מהאחראים שהתוכנית נמשכה 300 שעות. מי שירצה להשלים את המכסה בחודש, לא כולל שבתות, יצטרך להקדיש לה כ-12 שעות ביום.

תנאי שלישי: מאז הגיור עברו תשעה חודשים לפחות שבהם הגר או הגיורת היו מעורבים בחיי קהילה יהודית. משרד הפנים יכול לתת להם בינתיים אשרת שהייה בישראל, כדי שיבלו את "חייהם הקהילתיים" כאן. אישור עלייה - רק אחר כך.

ולשאלתכם, משרד הפנים גם אוכף. כשמגישים בקשת עלייה צריך להגיש מסמכים פולשניים כגון תעודת גיור, הצהרה מפורטת על שלבי התהליך, וגם אישור מראשי הקהילה שהמתגייר או המתגיירת עמדו בכללים והשתתפו בפעילות הקהילתית. קיצור הלו"ז מחייב להוכיח נסיבות מיוחדות, והקלה בתנאים מתאפשרת רק שש שנים מתום הגיור.

ב-2017, למשל, ביקשו תשעה אזרחי ונצואלה לעלות לישראל, מצוידים בחתימה של הרב חואן מחיה מגואטמלה. למרות המשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, הם סורבו. מחיה המליץ להם להצטרף לקהילה יהודית בעיר הוונצואלית ולנסיה, אבל משרד הפנים פסק שלא היו שייכים לה בפועל.

בשורה התחתונה: דברי זוהר לא נכונים. אף שגיור רפורמי מקנה זכות עלייה מאז 2005, משרד הפנים דורש שהתהליך יימשך תשעה חודשים או 300 שעות, ודן בבקשה רק אחרי עוד תשעה חודשי פעילות מוכחת בקהילה יהודית.

תחקיר: אוריה בר-מאיר