בג"ץ בצו ביניים: אין להעביר מידע על אנשים שלא התחסנו

שופטי בג"ץ אסרו על משרד הבריאות להעביר מידע על אנשים שלא התחסנו, עד להחלטה בעתירה בנושא. החוק שבמרכז העתירה מאפשר העברת שמות האנשים שלא התחסנו לרשויות המקומיות, משרדי החינוך והרווחה. הדיון בהתנגדות לצו על-תנאי יתקיים בהרכב של שבעה שופטים.

במסגרת ההחלטה הוציאו שופטי בג"ץ, הנשיאה אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל, צו על-תנאי וקבעו כי הכנסת ומשרדי הממשלה וקופות-החולים נדרשים להשיב מדוע לא יבוטל החוק שמאפשר את העברת המידע על אנשים שהחליטו שלא להתחסן נגד קורונה, זאת בשל פגיעתו בזכות החוקתית לפרטיות בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עוד נדרשים משרדי הממשלה להשיב האם וכיצד יש ביכולתן לתרום לעידוד התחסנות הציבור באמצעות פנייה אישית למבוטחיהן. משרדי הממשלה בריאות, חינוך רווחה, קופות-החולים נדרשים להגיש את תשובתם עד ליום 14 במרץ.

"יש חוסר תועלת בהעברת מידע על לא מתחסנים"

במהלך הדיון אמרה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי "יש חוסר תועלת בהעברת מידע על לא מתחסנים. זה פרדוקס. אלא אם המרכז לשלטון המקומי יציג משהו מועיל שיוכל לעשות. אתם מקבלים מידע רגיש שהוא מידע רפואי לפי טיוב. והשאלה היא, מה התועלת שתוכלו להפיק מהמידע הזה?".

החוק השנוי במחלוקת אושר במליאת הכנסת בקריאות שנייה ושלישית ב-24 בפברואר. כאמור, הוא מאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים.

לפי הצעת החוק, תכליתו היא "לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, במסגרת פנייה אישית לאותו אדם ופעולות נוספות שיוגדרו על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות". יצוין כי החוק אינו מאפשר נקיטת סנקציות נגד מי שהחליט לא להתחסן.

בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק, היא טוענת, בין היתר, כי מידע הנוגע להתחסנות או אי-התחסנות הוא מידע רפואי שהזכות החוקתית לפרטיות חלה עליו, ויש עליו חיסיון רפואי על-פי חוק זכויות החולה.

באמצעות עו"ד גיל גן מור, טוענת האגודה כי ההעברה הכפויה של רשימות הלא מתחסנים ופרטי ההתקשרות שלהם מקופת-החולים למשרד הבריאות ומשם לצדדים שלישיים, פוגעת פגיעה קשה וכפולה. היא פוגעת גם בזכות לפרטיות של המטופל או המטופלת וגם באינטרס הציבורי החיוני לשמור על אמונם של מטופלים, בכך שהמידע שבינם לבין קופת-החולים יישמר ולא יועבר בלי הסכמתם.

עוד טוענים העותרים כי מערכת רפואית לא יכולה לתפקד כראוי אם אנשים יחששו שמידע שהם מוסרים לקופת-החולים יועבר ללא הסכמתם לגורמים חיצוניים.

בדיון בבג"ץ היום אמר נציג השלטון המקומי כי בנקודת הזמן של קבלת המידע, הרשות יכולה לנסות לשכנע (להתחסן - ח.מ) ולסייע בכך. "בפנינו מצב שבו השלטון המקומי נכנס מתחת לאלונקה ביחס לעידוד חיסונים וקטיעת שרשראות הדבקה, ורוצים להסתייע בכוחו המכפיל כדי לעודד אנשים להתחסן".

ואולם, נראה כי השופטים לא השתכנעו. הנשיאה חיות אמרה כי "כאשר אין הוכחה מובהקת לתועלת של הדבר הזה, אין סיבה לגרום לנזק. השחיקה הזוחלת בזכות לפרטיות לאורך כל השנה היא מדאיגה. איפה התועלת?". 

השופטים ניסו לבדוק כיצד ניתן להגיע לאותה מטרה, של עידוד להתחסן, בדרכים פוגעניות פחות וללא צורך בהעברת המידע הרגיש לרשויות. למשל, באמצעות קופות-החולים.

השופטת חיות שאלה: "האם אנחנו יודעים שהקופות מיצו את המאמץ הזה (לעודד התחסנות - ח.מ)? בהיבט של פעולת הסברה, האם אין אמצעי שפגיעתו פחותה? למשל, לקבוע מנגנון שרופא המשפחה יקבל  מקופת-החולים מידע על מטופל שלא התחסן, ואותו רופא משפחה ירים טלפון למטופל וינהל איתו שיחה ברמה המנומקת והמקצועית שרופא יכול לעשות אותה - במקום מנגנון מקומי עם אנשים ללא הכשרה רפואית (ברשות המקומית - ח.מ)?"

יצוין כי הדיון הסתיים, וההכרעה בבקשה להוציא צו ביניים נגד יישום החוק תתקבל בהמשך.

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח מסר כי "גם בדיון וחרף שאלות חוזרות ונשנות של בית המשפט, נציגי הממשלה והכנסת לא הצביעו על תועלת משמעותית שתעלה מהעברת המידע הרפואי הרגיש למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות. זו עוד פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, שכפי שציינה הנשיאה חיות בדיון, נשחקה משמעותית בשנה האחרונה".