בית הדין לעבודה דחה בקשה של מורה ללמד באופן פרונטלי ללא מסכה

בתביעה טענה המורה כי היא חולת אסטמה, ויש לה קושי משמעותי בעטיית מסכה ואישור רפואי לכך • ביה"ד: "בין ההתנגשות הנטענת בין תנאי עיסוקה של המבקשת לבין החובה להימנע מהדבקה של תלמידי בית הספר, הזכות של התלמידים גוברת"

תלמידי בית ספר / צילום: שאטרסטוק
תלמידי בית ספר / צילום: שאטרסטוק

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה בקשה של מורה בבית ספר יסודי באילת ללמד את תלמידיה באופן פרונטלי ללא מסכה. בתביעה טענה המורה, אור שמש, כי היא חולת אסטמה, ויש לה קושי משמעותי בעטיית מסכה ואישור רפואי לכך.

לדבריה, היא סולקה מבית הספר ומשרד החינוך אסר עליה ללמד בתוך בית הספר בניגוד להוראות הדין ומפלה אותה לרעה בשל מוגבלותה.

מנגד, מנהלת בית הספר והמפקחת של משרד החינוך החליטו כי היא לא תורשה ללמד בכיתה ללא מסכה אלא תעביר את השיעור באמצעות היוועדות חזותית ממתחם אחר בתוך שטח בית הספר.

לטענת בית הספר והמפקחת, מדובר בהחלטה סבירה המתבקשת מהוראות הדין כדי לשמור על בריאות תלמידי בית הספר, ומערכת החינוך אינה יכולה ליטול סיכונים לבריאותם של המבקרים בבית הספר.

לדברי שמש, משרד החינוך פועל בחוסר סמכות מאחר שאם המבקשת פוטרה מעטיית מסכה אין לפגוע בתנאי עבודתה ופגיעה זו היא בניגוד לדין, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובניגוד לנהלים הפנימיים של משרד החינוך הקובעים כי "אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי או שנמנעת ממנו עקב מוגבלותו האמורה, לכסות את הפה ואת האף, פטור מעטיית מסכה".

השופט צבי פרנקל כתב בהחלטתו כי "השיקולים שאנו חייבים לשקול הם הצורך, ואולי אף החובה, לצמצם את הסכנה לבריאות של תלמידי בית הספר, בנפרד ונוסף לצמצום הסכנה לעובדי בית הספר, והצורך לצמצם התפשטות המגפה מתוך בית הספר לתושבי אילת ואף לשאר תושבי המדינה; הצורך בשמירה על בריאות ושלום הפרט וכלל הציבור; הצורך בשמירה על ביטחון ובריאות עובדי בית הספר; הצורך במניעת פגיעה כלכלית, נפשית וחינוכית של כל מי שעלול לבוא במגע עם המבקשת שאין לדעת אם חלתה, חס ושלום, נדבקה בקורונה או מעבירה אותה לאחרים, וביניהם אוכלוסיית ילדים שהם חסרי ישע".

לדברי השופט פרנקל, "אשר לפגיעה לה טוענת המבקשת, לא נראה לנו שאינה מידתית. כאמור, שכרה לא נפגע. לעומת זאת, הנזק שעלול להיגרם לתלמידים ולמשפחותיהם אם יידבקו מקורונה כתוצאה מאי עטיית מסכה של המבקשת, הוא חמור באופן משמעתי, ולא רק יחסית לנזק שהמבקשת לו טוענת המבקשת".

בית הדין כתב בהחלטה כי בין ההתנגשות הנטענת בין תנאי עיסוקה של המבקשת לבין החובה להימנע מהדבקה של תלמידי בית הספר, הזכות של התלמידים גוברת. "חובה על מנהלי בתי הספר ועל והאחראים לבריאותם ושלומם של התלמידים לנקוט כל האמצעים והצעדים למניעת אפשרות של הידבקות בקורונה".

לאור זאת נכתב כי "בשים לב לנסיבות העניין, לסיכונים הרחבים הטמונים לתלמידי בית הספר, לצוות החינוך ואף למבקשת עצמה, בשהותה בבית הספר בקרבת תלמידים ללא עטיית מסכה, תהא הסיבה אשר תהא ובשים לב לחלופה הראויה שהוצעה למבקשת, תוך מזעור נזקיה, מסקנתנו שדין הבקשה להידחות".

לבסוף נקבע בפסק הדין כאמירה כללית כי "תקופת הקורונה גרמה לשינויים מרחיקי לכת באורח החיים במדינת ישראל ובעולם בכלל. חובה מוטלת על המעסיקים בכלל ועל מוסדות חינוך בפרט למנוע חשיפה לסיכונים אפשריים. על בתי המשפט ועל בתי הדין לעבודה לדאוג לאינטרס הציבורי כאשר יש התנגשות בין זכויות".

יש לציין כי המורה לא נשאלה האם חוסנה, אולם מתוך פסיקת בית הדין עולה כי אין לכך נפקות בעניינו.

את המורה ייצג עו"ד גדי שילה. משרד החינוך יוצג על ידי עו"ד שלומי ירדן.

(סע"ש 58948-02-21)

צרו איתנו קשר *5988