משבר זיהום הזפת - הזדמנות לתיקון מערך הגנת הסביבה

אם היחידה הארצית להגנה ימית תשכיל לפעול בצורה נכונה, ייזכר אירוע הזיהום דווקא כנקודת מפנה חיובית בשמירת הסביבה הימית והחופית של ישראל

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף פלמחים בעקבות זיהום הזפת / צילום: המשרד לאיכות הסביבה
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בחוף פלמחים בעקבות זיהום הזפת / צילום: המשרד לאיכות הסביבה

אירוע זיהום חופי ישראל בזפת עמו אנו מתמודדים בשבועות האחרונים הינו צלצול השכמה מבורך שתועלתו דווקא רבה לאין ערוך מנזקו. על הזפת, בכמותו הנוכחית, נתגבר במוקדם או במאוחר. הרי רק לפני עשור, כמויות זפת דומות עיטרו מעת לעת את חופינו (זוכרים את מתקני המברשות המתגלגלות שהוצבו ביציאה מהחופים לסייע בקילוף הזפת מהרגליים?). לדבר טבעי ונקי מתרגלים מהר וטוב שכך.

התועלות שבאירוע חמור זה הנן ב"הזזת הגבינה" ובהכרח לחשב מחדש ובאורח עדכני את הסיכונים האמיתיים שעלולים להיגרם כתוצאה מזיהום כל כך חמור. כך למשל, אירוע שכזה היה עלול לסכן את מתקני ההתפלה ולגרום לנזקים חמורים לאין ערוך לחי, לסביבה וגם לאדם. יש להניח שהסקת המסקנות והטיפול יתחיל ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, אשר מופקדת ישירות על הנושא (חובת הגילוי: הח"מ מייצג בשגרה שורת גופים, כולל חברות חיפוש והפקת גז ונפט אל מול היחידה).

ליחידה לא מעט אתגרים ארגוניים בשגרה, וכעת לאור המשבר האקולוגי, דווקא הקושי והאתגר יכולים להפוך להזדמנות שתיטיב עם ההגנה על הסביבה הימית. כדי לצעוד צעד נוסף קדימה, אל שמירה טובה יותר על הגנת הסביבה, על היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית ועל המשרד להגנת הסביבה לנקוט מספר צעדים מהותיים.

1. יש להקים מערך מודיעין משוכלל. על היחידה למנף את האירוע לטובת הקמת מערך מודיעין שיידע לעקוב אחר כל כלי שייט במלוא מרחב המים הכלכליים, ידע לאתר דפוסי פעולה חשודים, יאתר זיהום ים באורח מיידי, יקבל מידע מנמלים אחרים בים התיכון ועוד. אמנות בין לאומיות, ובמיוחד אמנות מרפול וברצלונה והפרוטוקולים המחייבים שנחתמו בעכבתם, מעניקים יכולת תמרון משופרים ושיתופי פעולה ניכרים. יש גם לקבוע נוהל עבודה סדור ורציף מול האינטרפול.

היחידה צריכה להקים מערך שיידע לתכלל את המיידעים מהמקורות השונים ולייצר תמונת מצב עדכנית בכול רגע נתון. המערך אמור להציף בזמן אמת מידע מנמלים סמוכים ומדפוסי פעולה חשודים שיאפשרו מניעה ואכיפה אפקטיבית עוד טרם הזיהום.

על היחידה לרתום את יכולותיה הלווייניות של ישראל לקבלת תמונות לווין באפיונים לזיהומי נפט, לשכלל את המודלים והיכולות בהם החלו להשתמש לפענוח האירוע הנוכחי ולרתום, על פי מגבלות בטחון שדה, את יכולותיהם המיוחדות של חיל המודיעין ומספן חיל הים לייצר מיידעים בזמן אמת על-פי מיטב הטכנולוגיות שבידם.

2. כוח אדם ומשאבים. על היחידה לקלוט מידית כוח אדם נוסף, לכפול ואף לשלש את זה הקיים. משימה כה נרחבת ומורכבת של הגנת הסביבה הימית (ים תיכון ומפרץ אילת) הן ממקורות יבשתיים והן ממקורות ימיים דוגמת כליי שייט, כולל הסברה, חינוך פיקוח ואכיפה, אינה יכולה להתבצע רק על ידי קומץ מנהלי ועובדי המחלקה במתכונתה הנוכחית, גם אם אלה יהיו מוכשרים, וחדורי מוטיבציה ומקצועיים ככול שיהיו (והם אכן כאלה).

יש להקצות גם את המשאבים הנחוצים להקמת אותו מערך מודיעין. מבחינה זו, במאבקים מול גורמי האוצר, יש להזכיר להם את מסקנות ועדת החקירה בנושא המחסור במים שהפנתה אליהם בזמנו אצבע מאשימה בדבר טרפוד קידום ההתפלה. להגדלת מצבת כוח האדם ביחידה זו יש חשיבות לאומית.

3. מיקוד מאמצים. הצורך לבחון ולטפל באיומים מרכזיים ומשמעותיים העלולים לגרום לאסונות של ממש, יעניקו בהכרח פרופורציות אחרות לעיסוקים ואירועים בהם הסיכון יחסית מינורי יותר.

ובשורה התחתונה, אם היחידה הארצית להגנה ימית תשכיל לפעול כפי שציינתי, ייזכר אירוע הזיהום דווקא כנקודת מפנה חיובית בשמירת הסביבה הימית והחופית של ישראל. רני עמיר העומד בראש היחידה הוא דמות כריזמטית שהמשימה תפורה למידותיו. זוהי הזדמנות להתייעל, להתחדש ולהשתפר, על מנת שאירועים דומים בעתיד, יטופלו במהירות המרבית ובכלים הטובים ביותר.

הכותב עומד בראש מחלקת איכות הסביבה במשרד מיתר עורכי דין ומרצה לדין הסביבתי

צרו איתנו קשר *5988