הדרך לשכנע אנשים להתחסן לא עוברת בהתנשאות ואיומים

ניסויים רבים במדעי ההתנהגות מראים כי הטפה והעמדה לדין בדרך כלל משיגות את התוצאה ההפוכה, ומה שלא מניע אנשים עשוי לחזק את אמונותיהם

רופא מחסן בחיסון של פייזר נגד קורונה בפנסילבניה, ארה"ב / צילום: Reuters, Hannah Beier
רופא מחסן בחיסון של פייזר נגד קורונה בפנסילבניה, ארה"ב / צילום: Reuters, Hannah Beier

אחד ההישגים הגדולים של המין האנושי, לא רק בעת המודרנית, הוא השגת חיסונים לנגיפים ומחלות המאיימים על קיומו של האדם. ברם, למרות חשיבותו הקריטית, המצאת החיסון היא רק השלב הראשון במיגור המגפה או לכל הפחות בשליטה עליה. לא פחות חשוב, ולעיתים אף יותר, הוא לשכנע את המסה הקריטית הנדרשת ליטול את החיסון על מנת להתגבר על הנגיף ולמנוע את הפצתו במעגלים רחבים יותר. בעוד אנשי מדעי החיים והטבע עמלים ימים כלילות למצוא את החיסון ובמקביל גם את התרופה, אנשי מדעי ההתנהגות והחברה נדרשים בצוק העיתים לסייע אף הם ולהילחם שכם אל שכם בהשגת המטרה הנכספת.

תלי תילים של מאמרים נכתבו על הניסיונות לשכנע אנשים להתחסן. הבעיה היא שכאשר אנו מנסים לשנות את דעתו של האדם, הדחף הראשון שלנו הוא להטיף מדוע אנו צודקים ולהעמידם על טעותם. גישה מתנשאת מהולה באגו, על מנת לנצח בוויכוח, חשוב ככל שיהיה, אינה יעילה. יתר על כן, ניסויים רבים במדעי ההתנהגות מראים כי הטפה והעמדה לדין בדרך כלל משיגות את התוצאה ההפוכה, ומה שלא מניע אנשים עשוי לחזק את אמונותיהם.

כמו שחיסון מחסן את המערכת החיסונית הפיזית כנגד נגיף, פעולת ההתנגדות מחזקת את המערכת החיסונית הפסיכולוגית. הפרכת נקודת מבט מייצרת נוגדנים כנגד ניסיונות השפעה עתידיים, מה שהופך אנשים לבטוחים יותר בדעותיהם ומוכנים יותר להפריך חלופות.

כפי שעמית שלי, אדם גרנט, הזכיר לאחרונה במאמר מצוין ב"ניו יורק טיימס", כבר לפני מספר עשורים אנשי מדעי ההתנהגות פיתחו טכניקה הנקראת ראיון מוטיבציה. הנחת היסוד המרכזית הייתה במקום לנסות להכריח אנשים אחרים לשנות את דעתם, עדיף שתעזור להם למצוא את המוטיבציה הפנימית שלהם לשנותה.

הטכניקה די מורכבת אך בפשטות הנדרשת מקוצר היריעה, אתה עושה זאת על ידי סוג של ראיון - שאלת שאלות פתוחות והקשבה המובילה להחזקת מראה כדי שיראו את מחשבותיהם בצורה ברורה יותר. אם הם מביעים רצון לשנות, אתה מנחה אותם לעברה. פסיכולוגים מגלים שכאשר אנו מקשיבים היטב ומפנים תשומת לב לניואנסים בחשיבה של אנשים עצמם, הם הופכים להיות פחות קיצוניים ופתוחים יותר בהשקפותיהם.

צריך לטעת ספק בלב המתנגדים

במקום לשאול את חברינו מדוע הם מתנגדים לחיסונים צריך לשאול אותם מה לדעתם יפסיק את המגפה? הימור מושכל שהתשובה תהיה אנחנו צריכים התמקדות חזקה יותר במניעה וטיפול. כשתקשו, ומה בדבר חיסון? סביר להניח שתתקלו בתשובה כמו "..גם חיסונים, שאולי מתאימים לאנשים מסוימים (אבל לא לי..)".

מדעני החברה מצאו כי לשאול אנשים כיצד המדיניות המועדפת עליהם עשויה לעבוד בפועל, במקום לשאול מדוע הם מעדיפים גישות אלה, תסייע יותר בפתיחת דעתם, שהיא היא השלב הראשון בגיוס מוטיבציה פנימית לשינוי.

בניגוד לעמיתי גרנט, אני מאמין שזה לא רק תפקידי לנסות ולסייע למתנגדי חיסון אלא ובעיקר חובתי לסייע לעמיתי ממדעי החיים להתגבר יחדיו על מה שמאיים על קיומנו. אם כל אחד מאתנו יצליח לטעת ספק, שהוא בסיס המדע, בלב של לפחות אחד או אחת מהמתנגדים לחיסון, מקדם ההגנה של החיסון ההתנהגותי יעלה למעלה מ-1 ויסייע רבות בהדברת הנגע. צדק דזמונד טוטו כשאמר "אל תרימו את קולכם, פשוט שפרו את הטיעונים שלכם". לכו להתחסן כבר הצעתי?

הכותב הוא חוקר יישומי של מדעי ההתנהגות וחבר סגל המרכז הבינתחומי בהרצליה

צרו איתנו קשר *5988