בזמן שארה"ב זורקת לעובדים חבל הצלה, אירופה מותירה את העצמאים מאחור

באירופה מתגאים בהגנה על זכויות עובדים, אך עצמאים רבים ועובדים זמניים נפלו בין הכיסאות במגפה • זאת בזמן שדווקא בארה"ב יישמו תוכנית סיוע למובטלים שהייתה פתוחה גם לעובדים זמניים, לעצמאיים ולעובדים בקטגוריות אחרות, שלרוב אינם זכאים לסיוע

מסעדה סגורה בפריז, צרפת. מספר העובדים הזמניים באיחוד האירופי ירד ב־4.3 מיליון ב־2020 / צילום: Reuters, Léo Pierre
מסעדה סגורה בפריז, צרפת. מספר העובדים הזמניים באיחוד האירופי ירד ב־4.3 מיליון ב־2020 / צילום: Reuters, Léo Pierre

בדיוק לפני שהחלה מגפת הקורונה, פלוריאנה טרמיטרה שילמה את רוב החוב שנותר לה על שלוש מסעדות שהיא שותפה בבעלותן במילנו ופינקה את עצמה בחופשה של 20 יום בקנייה. ואז החיים שלה החלו להתפרק.

כשאיטליה נכנסה לסגר במרץ 2020, הייתה צריכה לסגור את המסעדות שלה. סיוע מהממשלה כיסה רק שבריר מהכספים שאיבדה מאז. "חיים שלמים של עבודה קרסו מול עיניי", סיפרה טרמיטרה, בת 50, שחיה מהחסכונות שלה כבר כמעט שנה. תוך שלושה חודשים, היא מספרת, היא לא תוכל להרשות לעצמה את דמי השכירות על הדירה שלה במילנו. "המצב הופך ליותר ויותר רציני", היא אומרת.

בעוד שארה"ב מתמקדת בימים אלה בהרחבת ההטבות למובטלים, מאמצי הסיוע למגפה באירופה התמקדו בעצירת חברות מפיטורי עובדים, בין היתר באמצעות סבסוד של משכורות, הרחבת תוכניות חל"ת והטלת מגבלות על מספר העובדים שמותר לפטר. אבל לא כולם באירופה קיבלו עזרה: במדינות רבות, עצמאים ועובדים זמניים רבים נפלו בין הכיסאות.

המדינות ניסו למלא את הפערים

לאחר שנה של הגבלות הקשורות במגפה, עובדים רבים, שחשבו שהם אמידים באופן מניח את הדעת, שוקעים היום בחובות. בעוד שמבצע החיסונים באירופה נע לאיטו והציפייה שהחזרה לצמיחה כלכלית בריאה תהיה ממושכת, שחיקת ההון של אירופאים רבים צפויה להמשיך.

ישנן מדינות שניסו למלא את הפערים, למשל על ידי העברת סיוע ישיר בחקיקת חירום או כיסוי חלק מההפסדים של עצמאים בעזרת מענקים. אבל באופן כללי העזרה הממשלתית הזו הרבה יותר מצומצמת ממה שמקבלים שכירים.

"בפעם הראשונה כמעט ישנו ניסיון לכסות קבוצות של עובדים, כמו עצמאים, שבעבר לא היה להם כיסוי", אמרה טינה וובר, חוקרת ב־Eurofound, סוכנות של האיחוד האירופי, "אבל רמת הכיסוי, הקשיים בהשגתו ורמת הנדיבות לא משתווים למה שמקבלים עובדים שכירים במשרה חלקית או מלאה".

לפני שהמגפה החלה, כ־14% מכוח העבודה באיחוד האירופי היה עצמאי, לעומת 6% מכוח העבודה האמריקאי, כך על פי נתונים מהממשלות. בשנה שעברה ארה"ב החלה ביישום תוכנית סיוע למובטלים כתוצאה מהמגפה, שהייתה פתוחה גם לעובדים זמניים, עצמאיים ועובדים בקטגוריות אחרות, שלרוב אינם זכאים לסיוע דרך המדינות.

כ־7.3 מיליון אמריקאים קיבלו סיוע דרך התוכנית עד השבוע שנגמר ב־13 בפברואר, כך על פי משרד התעסוקה האמריקאי. מדובר ב־40% מ־18 מיליון האמריקאים שמקבלים דמי אבטלה מסוג כלשהו.

באיחוד האירופי, ממשלות תמכו בחברות־מתקשות על ידי כיסוי של בין 60% ל־100% מהשכר של העובדים בחל"ת. עצמאיים לעתים קרובות נאלצו להתמודד עם קריטריונים מחמירים יותר לקבלת תמיכה מועטה יותר - כך על פי בחינה של מדיניות שווקי התעסוקה באירופה שבוצעה על ידי Eurofound.

 באירופה הרף לתמיכה גבוה יותר

סיוע של הממשלות האירופאיות לרוב היה מותנה בכך שעצמאיים יעמדו ברף גבוה יותר של אובדן הכנסות. אלה שהיו זכאים לתמיכה לעתים קרובות קיבלו תשלומים על פי תעריף קבוע, ולא סכומים שנקבעו בשיעור של יחס כלשהו להכנסה הממוצעת שלהם. ובגלל שרוב תוכניות התמיכה לעצמאיים הן חדשות וגמישות, התשלומים לעתים קרובות עוכבו בגלל בירוקרטיה או קושי להשיג מימון בכלל.

מחקר שפורסם ביוני מצא ש־60% מהעצמאים בגרמניה הצהירו על אובדן הכנסות בזמן המגפה, לעומת 15% מהעובדים השכירים. המחקר, שנערך על ידי המכון הגרמני לחקר כלכלי, מצא גם שבתחומים שבהם המגפה פגעה בעסקים, אובדן ההכנסות הממוצע בקרב עצמאיים היה גבוה פי שלושה מאובדן ההכנסות לשכירים.

גב' טרמיטרה לא שילמה לעצמה משכורת כבר שנה, מאז שהמסעדות שלה נסגרו בפעם הראשונה בהוראה מלמעלה. לדבריה, ההכנסות והסיוע מהממשלה עזרו לכסות רק חלק קטן מהעלויות. באיטליה ננקטו צעדים כמו תשלומים בגובה 20% מההכנסות, שאבדו לעסקים כמו מסעדות.

זה לא כיסה על ההפסדים של טרמיטרה. עד סוף הקיץ שעבר, היא ושלושת השותפים העסקיים שלה כבר לא יכלו לעמוד בדמי השכירות של כל המסעדות שלהם יחד - 32 אלף אירו (כ־38 אלף דולר), והפסיקו לשלם. על מנת לחסוך כסף על עלויות העסקה, החלה טרמיטרה לבשל, וגם להגיש את המנות ללקוחות הבודדים שבאו לאכול.

היא קבעה לעצמה תעריף מזון חודשי של כ־100 אירו והיא כבר לא הולכת למספרה או קונה בגדים. "אני מוציאה מעט ככל האפשר", היא אומרת.

בבריטניה, הממשלה השיקה תוכנית חל"ת לעסקים, שמימנה את המשכורות של כמעט שליש מהעובדים במשרה מלאה. תוכנית דומה לעזור לעצמאים הייתה אפילו יותר פופולרית, ו־75% מכלל העובדים בתנאיה ניגשו אליה מתישהו במהלך המגפה.

על אף התוכניות האלה, מספר משמעותי של עצמאים נותר ללא סיוע או קיבל מעט מאוד. על פי סקר של לשכת הסטטיסטיקה הבריטית בדצמבר, עצמאיים היו צפויים לדווח על אובדן הכנסות, אפילו אלה שקיבלו סיוע ממשלתי, פי שניים משכירים.

המכון ללימודים פיסקליים, מכון מחקר בריטי חסר שיוך פוליטי, העריך כי 1.8 מיליון איש היו זכאים לסיוע במסגרת תוכנית הסיוע למובטלים של ממשלת בריטניה, כולל 225 אלף איש שהכנסותיהם בשנה שעברה היו נמוכות מהרף המינימלי של תנאי הקבלה לתוכנית.

לרו"ח רבקה דיוויס היו כמה לקוחות, שהיו חלק משירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) בזמן שהמגפה החלה. אבל כשה־NHS התמקד כל כולו בהתמודדות עם המגפה והזניח תחומים אחרים, זרם העבודה פסק. "ככה יצא בהגרלה", מספרת דיוויס. "לא היה לי כלום לתת להם. לרוב, הייתי פשוט צריכה לחכות כמה שבועות. אבל הכול נסגר".

דיוויס החלה לעבוד עבור עמותת צדקה העוסקת בבריאות בינואר, אבל במשך רוב המגפה הסתמכה על עבודות מזדמנות ותשלומי חל"ת, שלא הגיעו ל־15% מהשכר הקודם שלה והרבה פחות מ־80% שמקבלים עובדים שכירים במשרה מלאה.

הממשלות באירופה שמרו על השכירים

ממשלות אירופאיות צמצמו וחלקן אסרו לחלוטין על פיטורי עובדים, אבל זה לא עזר לעובדי פרילאנס. למרות שלעתים קרובות אלה היו זכאים לתשלומי חל"ת, הם לא היו מספקים בכדי לשמור להם על מקום העבודה. ברבעון השני של 2020, מספר העובדים הזמניים באיחוד האירופי ירד ב־4.3 מיליון, או 17% לעומת השנה הקודמת, כך נכתב במחקר של Eurofound.

לפני המגפה, רג'ינה מונדיאנס, עובדת מלונאות מגרמניה בת 51, נהנתה מחיים ללא דאגות. היא נסעה ברחבי אירופה ועבדה כפרילנאסרית בחוזים זמניים היכן שנזקקו לשירותיה, והרוויחה משכורת שהייתה צנועה אך איפשרה לה לחיות חיים נוחים.

כל זה השתנה כשהמגפה עשתה שמות בתחום המלונאות. עבודה שהייתה אמורה להתחיל בחורף בהרי האלפים האוסטריים בוטלה ומונדיאנס מצאה עצמה מובטלת, ללא חסכונות ובאופן זמני מחוסרת דיור. באחרונה היא מחפשת עבודה בתחומים אחרים כעוזרת בחנות, קופאית בסופר או עוזרת במשק בית, אולם עד כה ללא הצלחה.

"בהתחלה יש תקווה, אבל היא מתחילה להתפוגג בשלב מסוים", מספרת מונדיאנס, שכיום חיה בבית מחסה המנוהל על ידי העמותה Volkshilfe בווינה. בגלל שעבדה כעצמאית במדינות שונות בחוזים לזמן קצר, היא אומרת שהיא לא זכאית לתמיכה של הממשלה.

בתוך כך, ישנם עצמאים שמחפשים כיום קריירות יותר יציבות. מארי דלוניי, מדריכת תיירים עצמאית צרפתיה, מספרת שמבחינתה שנת 2020 הייתה אמורה להיות השנה, שבה היא סוף סוף תשלם תשלום ראשוני לרכישת דירה. אלא שלאחר שהמגפה פרצה, העבודה שלה נפסקה.

'"מאז שהשגתי את רישיון ההדרכה שלי והתחלתי לעבוד, מעולם לא היה חסר לי כסף", אמרה דלוניי, בת 37ה־ שמתגוררת ברומא. "היום אני חייבת להיות מאוד זהירה לגבי איך אני מוציאה את הכסף שלי. זה כמו להיות סטודנטית שוב".

בגלל אי הוודאות הפיננסית היא חושבת לעזוב לגמרי את מקצוע הדרכת התיירים. "זה יכול לקרות שוב. יכולים להיות נגיפים אחרים", היא אומרת ומחשבת מסלול מחדש: "אופציה טובה יותר לעתיד זה להיות מורה לתולדות האמנות".

צרו איתנו קשר *5988