אמדוקס | בלעדי

בתמורה להטבות מס של מיליארדי שקלים: אמדוקס שוקלת להעביר את הקניין הרוחני שלה לישראל

ענקית הטכנולוגיה פנתה לרשות המסים כדי לקבל החלטה מוקדמת בעניין שווי הטבות המס שתוכל לקבל, ולהסדיר מראש מחלוקות פוטנציאליות • עפ"י חוק עידוד השקעות הון היא נהנית כבר היום משיעורי מס מופחתים, ובהמשך תהיה זכאית לשיעורי מס מטיבים של 6%

ענקית הטכנולוגיה הבינלאומית אמדוקס נמצאת במגעים עם רשות המסים להעברת כל ה-IP של החברה (הקניין הרוחני) לישראל, בתמורה להטבות מס בשווי מיליארדי שקלים.

ההטבות שלהן זכאית החברה מעוגנות בחוק עידוד השקעות הון, וכוללות שיעורי מס מטיבים של 6% בלבד. מס החברות הוא בשיעור של 23%, אך אמדוקס נהנית כבר היום ממס נמוך בהרבה מתוקף אותו חוק.

עם זאת, בטרם ביצוע המהלך הדרמטי פנתה החברה לקבלת "פרה רולינג" (החלטה מוקדמת) מרשות המסים, כדי לברר את היקף ההטבות שלהן היא זכאית, ובייחוד כדי לקבל ודאות מס בנושאים שעלולים לעורר מחלוקות מול הרשות סביב היקף ההטבות. בין הנושאים בהם מבקשת החברה ודאות נמצא נושא שווי רכישות ה-IP מהחברות בקבוצה הממוקמות בחו"ל, לטובת העברתו לארץ.

הקלות גם בדיבידנדים

אמדוקס, המספקת מערכות ושירותים בתחומי חיוב לקוחות (בילינג) וניהול לקוחות (CRM), עובדת עם השחקנים המובילים בתעשיית התקשורת והמדיה בעולם (ובהם טימובייל, וודפון, סינגטל ו-MGM), ומאפשרת להם להעביר את פעילותם לענן, ליהנות מתשתיות G5 ולקבל חוויית משתמש איכותית.

החברה פועלת ב-85 מדינות, יש לה כ-350 לקוחות והיא מעסיקה כ-26 אלף עובדים. כחמישית מהם ממוקמים בישראל (ברעננה, בשדרות ובנצרת). מרכזי הפיתוח שלה נמצאים בארץ, בארה"ב, בהודו, בקפריסין ובברזיל. בימים אלה היא מקימה קמפוס חדשני ברעננה בעלות של כ-350 מיליון דולר. הבנייה צפויה להסתיים ב-2022. היקף ההכנסות השנתי של אמדוקס העולמית עמד על כ-4.2 מיליארד דולר בשנת הכספים 2020, והחברה נסחרת בנאסד"ק בשווי שוק של קרוב ל-11 מיליארד דולר.

אמדוקס היא בדיוק מסוג החברות שאליהן כיוונו המדינה ורשות המסים כאשר חוקקו את ההטבות המשמעותיות בחוק עידוד השקעות הון (ראו מסגרת). החוק מקנה הטבות מס לחברות יצואניות שיש להן הכנסות המבוססות על נכסי קניין רוחני (IP) טכנולוגי, כמו תוכנה.

כדי שמפעל ייחשב לטכנולוגי מועדף, הוצאות המחקר והפיתוח שלו בשלוש השנים שקדמו לשנת המס צריכות להיות בשיעור של 7% לפחות מסך הכנסות החברה (בחישוב ממוצע), או יותר מ-75 מיליון שקל בשנה.

עוד על פי ההגדרה, בחברה בעלת המפעל הטכנולוגי צריך להתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים: לפחות 20% מהעובדים עוסקים במו"פ, או לפחות 200 עובדי מו"פ; קרן הון סיכון השקיעה בחברה 8 מיליון שקל לפחות, והחברה לא שינתה את תחום עיסוקה לאחר מועד ההשקעה; הכנסות החברה בשלוש שנים הקודמות לשנת המס עלו ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחזור עסקאות החברה בשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה היה 10 מיליון שקל או יותר.

תנאים נוספים: מספר העובדים בחברה בשלוש שנים הקודמות לשנת המס גדל ב-25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שבשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה החברה העסיקה 50 עובדים לפחות.

כמו כן קובע החוק כי סך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעמה נמנית החברה בעלת ה"מפעל הטכנולוגי המועדף" צריך להיות נמוך מ-10 מיליארד שקל. זאת לעומת "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", שבו נדרש כי סך ההכנסות יהיה לפחות 10 מיליארד שקל.

בין רשות המסים לאמדוקס אין מחלוקת כי החברה עומדת בהגדרות הנדרשות לקבלת הטבות המס על פי חוק, והשאלה היא רק מה היקף ההטבות הללו. "בקבוצה בסדרי הגודל של אמדוקס ההטבות הן מס של 6% בגין הרווחים שנובעים מאותו קניין רוחני (בהשוואה למס החברות הרגיל בישראל שהוא 23%)", מסביר מומחה המס עו"ד יניב שקל, שותף במשרד עורכי הדין שקל ושות'.

בנוסף, מסביר עו"ד שקל, קיימות הקלות במס על חלוקת דיבידנדים. "לאור ההטבות האלה, כדאי לעיתים לחברות שעד כה פעלו מחוץ לישראל ולא שילמו בה מס - אלא במדינות זרות - להעביר את הקניין הרוחני שלהן לארץ ולשלם כאן מס מופחת על רווחיהן".

יתרונות השווי הגבוה

אם החוק כה ברור, לכאורה אמדוקס לא הייתה זקוקה לפרה-רולינג מרשות המסים. ואולם, חברות שונות המבקשות להעביר לישראל את הקניין הרוחני שלהן פונות בכל זאת מעת לעת לרשות כדי ליצור ודאות בנוגע לחלק מההטבות.

במקרה של אמדוקס, אחד הנושאים שלגביהם היא מבקשת ודאות הוא שווי הקניין הרוחני שהיא מעבירה לישראל, באמצעות רכישתו מחברות בחו"ל. ככל שהחברה תשלם מחיר גבוה יותר בגין הקניין הרוחני, כך עולה שיעור הטבת המס שלו היא זכאית. באמדוקס מבקשים לוודא שרשות המסים לא תטען כי השווי שהיא מתכוונת לשלם על הקניין הרוחני גבוה מהשווי בפועל, ולכן ההטבה המגיעה לחברה נמוכה יותר.

לדברי עו"ד שקל, "מאחר שמדובר בשינוי מבני גדול מאוד, נהוג לפנות למס הכנסה לפני ביצועו על מנת לוודא שאכן ההטבות חלות, ולא יעלו טענות, למשל, שפעילות החברה אינה מבוססת על הקניין הרוחני הטכנולוגי. אם יעלו טענות כאלה עדיף לדעת עליהן מראש, ואם נדרש - להותיר את הקניין הרוחני מחוץ לישראל.

"כמו כן, הפנייה למס הכנסה מאפשרת להסדיר מראש מחלוקות פוטנציאליות לגבי שווי הקניין הרוחני שהועבר. להערכת הקניין הרוחני בשווי גבוה יש כמה יתרונות עבור החברות. למשל, הקניין הרוחני שנרכש ניתן לפעמים להפחתה לצרכי מס (כלומר, מהרווחים של החברה הישראלית שעליהם משולם מס בישראל, מקטינים את שווי הקניין הרוחני שנרכש, ומשלמים מס על ההפרש). לפיכך, ככל שהקניין הרוחני מוערך בשווי יותר גבוה - תהיה הפחתת מס יותר גבוהה".

בנוסף, בעת העברת הקניין הרוחני לישראל נוצר חוב של החברה הישראלית לחברה שממנה נרכש הקניין הרוחני, שהיא בדרך כלל חברה זרה. "ככל ששווי הקניין הרוחני יותר גבוה, הדבר מאפשר הוצאת כספים מישראל כהחזר חוב ללא מיסוי על דיבידנד", מסביר שקל.

"מאחר שיש חשש שמס הכנסה יטען ששוויי הקניין הרוחני נופח כמניפולציה לצרכי מס, ויש כאן 'דיבידנד מוסווה', מתבצעת פנייה מראש למס הכנסה לקבל אישור על שווי הקניין הרוחני שניתן יהיה להפחית לצרכי מס, ולמנוע מחלוקות עתידיות".

בחברות גדולות כמו אמדוקס קיים יתרון נוסף לפנייה מראש לרשות המסים, שקשור למשך הזמן שבו היא תוכל ליהנות מהטבות המס. "במצב ששווי הקניין הרוחני שנרכש עולה על 500 מיליון שקל, החוק מאפשר לקבל אישור מראש שההטבות יימשכו ל-10 שנים לפחות", מסביר שקל, "ובכך להתגונן מפני שינויי חקיקה אפשריים שיצמצמו את ההטבות".

באמדוקס בחרו שלא להגיב לדברים.

מרשות המסים נמסר: "אנו מנועים מלהתייחס בשל חובת הסודיות בחוק".

מדיניות המס בישראל

ההטבות שנועדו למשוך לארץ ענקיות טכנולוגיה

העובדה שאמדוקס מתכוונת להעביר את הקניין הרוחני שלה לארץ עשויה להעיד על האמון שנותנות חברות טכנולוגיה במערכת המס וביציבות הכלכלה בישראל. בעשור האחרון פועלות המדינה ורשות המסים לשפר את מדיניות המס במטרה למשוך פעילויות של מחקר ופיתוח, להביא קניין רוחני טכנולוגי למדינה, ולהתאים את המציאות בארץ לכללים הבינלאומיים בנוגע למיסוי חברות רב לאומיות, ובייחוד תעשיות עתירות ידע (מיסוי קניין רוחני).

במקומות רבים בעולם הבינו מזמן כי שיקולי המס הם חלק מהשיקולים המנחים המרכזיים של החברות הרב-לאומיות, שרגישות לשיעורי המס שלהם הן כפופות במדינות השונות. כך, בעשור האחרון התאימו מדינות, ובהן כאלה שחברות ב-OECD, את משטר המס שלהן לעולם העסקי הבינלאומי כדי למשוך אליהן השקעות נחשקות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.

גם בישראל התרחש תהליך דומה. בסוף 2016 אושר תיקון דרמטי לחוק עידוד השקעות הון, שמקנה לחברות טכנולוגיה מקומיות, או בינלאומיות המחזיקות בחברות מקומיות, שיעור מס חברות מופחת על הכנסותיהן מקניינן הרוחני - כחלק ממשטר מס של מפעל טכנולוגי מועדף.

האווירה הבינלאומית שאפפה את התיקון הייתה כזו שבה העולם סוגר אט אט על מקלטי המס הלא לגיטימיים, וכן פועל ליצירת כללים אחידים בנוגע למיסוי חברות בינלאומיות. זאת, בין היתר, מתוך שאיפה לצמצם את ההון השחור - אך גם במטרה לגבות מס אמת מחברות שמיקמו את הקניין הרוחני והטכנולוגיה שלהן במדינות בעלות הטבות מס מרחיקות לכת, וכך הצליחו להימנע מתשלום מסים על נתח משמעותי מהכנסותיהן.

בין היתר התקבלו על ידי ה-OECD, בשיתוף פורום מדינות G-20, כללי ה-BEPS ("שחיקת בסיס המס והסטת רווחים"), המאפשרים יצירת מסגרת אחידה למתן הטבות מס להכנסות הנובעות ממוצרים המבוססים על נכסים בלתי מוחשיים. מדינות רבות, ובהן ישראל, ראו בכך הזדמנות למשוך ענקיות טכנולוגיה עולמיות להשקעה - באמצעות קביעת שיעור מס חברות מופחת (12%-7.5% למפעל טכנולוגי מועדף, ו-6% עבור מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד) והטבות נוספות.

משיכת ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות לארץ יכולה לסייע משמעותית למילוי קופת המדינה - נושא שיעסיק רבות את שר האוצר הבא שייבחר - לאור הבור הכלכלי העמוק שנפער בעקבות משבר הקורונה.

אמדוקס

נוסדה ב-1982, מספקת מערכות ושירותים בתחומי חיוב לקוחות (בילינג) וניהול לקוחות (CRM) ● מנכ"ל החברה הוא שוקי שפר, והיא מעסיקה כ-26 אלף עובדים ברחבי העולם כ-20% מהם בישראל ● ב-2020 הסתכמו הכנסותיה בכ-4.17 מיליארד דולר ● מחזיקה מרכזי פיתוח בישראל, הודו, ארה"ב, קפריסין וברזיל