אישי: בת 45, נשואה ואם לארבעה, גרה בת"א
מקצועי: מנכ"לית דלתא ישראל שהונפקה לאחרונה
אני: פרפקציוניסטית, מאורגנת, הישגית, אוהבת אנשים, אופטימית ומאמינה שאפשר למצוא זמן לכל דבר.
משפחה: סבא מהצד של אמא, שהיה רופא, וסבתא, אחות במקצועה, הצליחו להימלט מפולין בזמן השואה, איבדו שני ילדים במחנות ואחרי המלחמה שבו לשם. הם עלו לישראל לקראת סוף שנות ה-50 כשאמא הייתה בת 8, התיישבו בבאר שבע, עבדו בקופ"ח כללית והפכו לסלבריטאים בעיר. בתחילת שנות ה-80 עברו לת"א ואז סבא נפטר. סבתא, שאותה כינינו "הסנדק", במובן הטוב של המילה, הייתה אישה דעתנית, חזקה וידענית, מודל לחיקוי.
הצד של אבא הוא אנטיתזה. סבתא, ילידת הארץ, ממשפחה שורשית מזיכרון יעקב וסבא עלה לארץ בגיל 18, עם עליית הנאצים לשלטון. הם הכירו בהגנה, סבא היה ממייסדי תאגיד דן ושניהם היו מראשוני שיכון דן.
אמא נשלחה ללמוד בטכניון הנדסת מזון, בגלל הבחורים, וסבתא חימצנה לה את השיער, כי בלונדיניות יותר בולטות. אבא למד שם הנדסת תעשייה וניהול, הם נפגשו בשנה הראשונה בפקולטה, ואחי נולד בסוף השנה הרביעית. אבא היה שכיר עד גיל 50 ואז הפך ליועץ עצמאי. לאורך השנים הוא לקח על עצמו את הדאגה לבית ואמא החזיקה את הקריירה המשמעותית.
אילנה קאופמן: אמא. מקור לגאווה, שתמיד עבדה בעבודות שוות. כשהייתה בשק"ם היו לנו המון ממתקים, להלנה רובינשטיין היא הגיעה בדיוק בתקופה שהייתי בענייני קוסמטיקה, ואז ניהלה את ליווייס, מה שהפך אותי למלכת הכיתה. היא הביאה את העבודה הביתה, ו"גולף" היה מבחינתי עוד אח בבית, בגלל שהיא הייתה שם קדנציה ארוכה מאוד.
ילדות: שיכון דן. הייתי ילדה עצמאית ופעילה, תלמידה טובה, חנונית, הצופים היו מרכז חיי. את לימודי הפיזיקה, הכימיה והמתמטיקה סיימתי כבר בכיתה י"א וחיידק הריטייל תקף אותי מוקדם, לא אכחיש. כשבצבא חיפשתי דרך להתפרנס, פתחתי עסק למכירת עוגות תחת הסלוגן הגאוני "עוגה רצית - לענת פנית". אפיתי ועשיתי את השליחויות לבד, בלי תקורה בכלל, כי אבא מימן לי את החומרים. מיד אחרי השחרור התחלתי לעבוד בחנות "אספרי" בקניון ברמת גן.
משפטים: התלבטתי מה ללמוד. כשחשבתי על רפואה, אמא אמרה שהבטיחה לסבא שלא יהיה יותר אף רופא במשפחה, כי זה מקצוע תובעני ולא מתגמל. התקבלתי למשפטים ובסוף שנה א' ידעתי שלא אהיה עורכת דין, אבל סיימתי סטאז' והתמחות בפרקליטות מיסוי וכלכלה ויצא שהרבה ממושאי החקירה שלי היו הקולגות של אמא.
איתי בוגנר: בעלי, יזם הייטק סדרתי, שהקים ארבעה סטארט-אפים ועשה שני אקזיטים. אחי היה עתודאי בצבא והם למדו יחד תואר ראשון במדעי המחשב וכשהייתי בת 16, הוא בא ללמוד אצלנו בבית והתחברנו. התחתנו כשמלאו לי 22. קיבלנו החלטה לא לצאת לרילוקיישן, וככה שנינו הגשמנו את עצמנו ובמשך 16 שנים הוא היה שבוע בארץ ושבוע בארה"ב. יש לנו 4 ילדים ואנחנו גרים בת"א.
קריירה: רציתי לגדל את הילדים לפני שאתחיל בקריירה ובסוף הסטאז' כבר היו לנו שלושה. גידלתי אותם באופן מלא, וכשהרגשתי מספיק בטוח לשים את התאומים בגן, התחלתי לעבוד ב"גולף" כאחראית הלבשה תחתונה, בתקופה שאמא לא הייתה שם, ואחרי שנתיים עברתי ל"משביר". ואז פנה אליי צביקה לבנת קרא לי לחזור, תחת אמא כמנכ"לית. החלטנו יחד ללכת על זה ובדיעבד זה היה מהלך מוצלח. במשך שמונה השנים שעבדנו יחד קראתי לה אילנה ומי שלא הכיר אותנו לא העלה על דעתו שאנחנו אמא ובת. ב-2015 התחלתי לחפש את דרכי העצמאית. רציתי להיות מנכ"לית של חברה גדולה ואז הגיעה ההצעה מדלתא.
דלתא ישראל: התחלתי כסמנכ"לית מכירות והקמתי את "FIX" ואחרי שלוש שנים קיבלתי את ניהול החברה.
קורונה: סוד ההצלחה שלנו היה ההתאמה למציאות המשתנה. כשהתחיל הביקוש לקניות באונליין, היינו בשלהי עבודה על פלטפורמה חדשה, והחלטנו להאיץ את העלייה שלה לאוויר כדי לעמוד בביקושים, ומכיוון שנאלצנו להוציא את רוב העובדים לחל"ת, כל ההנהלה עשתה משמרות במרלו"ג (מרכז לוגיסטי). אנשי החנויות עבדו במחסן וכשפתחנו את החנויות, המחסנאים נתנו שם יד. רוב הייצור שלנו מתבצע במזרח הרחוק. המזל היה שהקורונה התחילה בחג הסיני וכמו בכל שנה נערכתי עם מלאי סחורה לפניו, מה שנתן לנו את אורך הנשימה כשהמסחר נעצר.
הנפקה: החוזק של החברה האם שלנו, "דלתא גליל", הוא שמצבה הכספי מצוין והתזרים טוב, שיש לה הרבה זרועות, וכשחלקן במצב פחות טוב, האחרות חזקות. ההנפקה באה להציף את הערך של דלתא ישראל, שדווקא בקורונה הייתה באחד השיאים שלה.
FIX: בקרוב נשיק את אתר האונליין באנגלית ודרכו נצא לאירופה.
מותגים פרטיים: אנחנו מייצרים למגוון של לקוחות סיטונאיים בישראל, ואחד מהם הוא "לייף" של סופר פארם.
פנאי: אופה, מבשלת, אוהבת לארח ובגלל הקורונה התחלתי לעשות ספורט. אני אוהדת מושבעת של מכבי ת"א בכדורסל וכבר יותר מ-20 שנה אני מנויה ומבלה במגרש כשאפשרי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
