בג"ץ קבע: ועדת החריגים אינה חוקתית; מגבלת הנוסעים בנתב"ג תבוטל

מגבלות התעופה יפוגו ב-20 במרץ, ועפ"י החלטת בג"ץ הן לא יוארכו - "אלא אם המדינה תציג תשתית עובדתית מקיפה ועדכנית ותבטיח כי הן עומדות כנדרש במבחנים החוקתיים" • חיות: "גם בימי משבר קשה כגון מגפה עולמית, זכויות האדם וזכויות האזרח אינן יורדות למחתרת" • הפרויקטור נחמן אש תקף: "ההחלטה עלולה לקרב את מדינת ישראל לגל תחלואה גבוה"

נתב"ג ריק בתקופת הקורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
נתב"ג ריק בתקופת הקורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

בג"ץ לא מאשר להאריך את מגבלות התעופה, קרי מכסת 3,000 הנוסעים ביום והדרישה לקבל אישור מוועדת החריגים למי שלא מחוסן או מחלים. התקנות יפוגו ב-20 במרץ, ועל-פי החלטת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הן לא יוארכו - "אלא אם המדינה תציג תשתית עובדתית מקיפה ועדכנית ותבטיח כי הן עומדות כנדרש במבחנים החוקתיים".

"גם בימי משבר קשה כגון מגפה עולמית, זכויות האדם וזכויות האזרח אינן יורדות למחתרת", כך נימקה חיות את החלטתה הדרמטית, שהגיעה בעקבות שורה של עתירות נגד המדינה בטענה להפרת זכויות יסוד של האזרחים באופן שבו פועל מתווה השמיים, קרי עם מכסת נוסעים. 

אסתר חיות - בית משפט עליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
 אסתר חיות - בית משפט עליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

לאחרונה הורה משרד התחבורה על הסרת מגבלת היעדים מהם ניתן לטוס לישראל, מ-8 בלבד. אולם כל עוד קיימת מכסת נוסעים, הרי שהזכויות עדיין מופרות, ואזרחים רבים גם לא יוכלו להגיע ולהצביע בבחירות.

בהחלטה מותחת חיות ביקרות קשה על התנהלות המדינה ועל ההפרה הבוטה של זכויות האזרחים, כולל לקראת הבחירות. לדבריה, "אין להניח לרוח השגרה להקהות את החושים החוקתיים ולהעביר לשוליים זכויות אזרחיות מהותיות". 

שלושה דיונים שהתקיימו לא חסכו ביקורת מהתנהלות המדינה

התשובה המפורטת שנפרסת על פני 36 עמודים מגיע בתזמון של 6 ימים לפני הבחירות, ועבור רבים מהמצביעים ששוהים בחו"ל היא מגיעה מאוחר מדי. עם זאת, חשובה הביקורת על המדינה ועל התנהלותה, בדגש על משרד התחבורה ועל משרד הבריאות וההחלטות שהתקבלו בתקופה האחרונה בנושא התעופה, גם אם נומקו בחשש להכנסת תחלואה.

הנשיאה חיות מפרטת כי בשנה האחרונה ננקטו אמצעים חריגים במטרה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה, כולל באמצעים שבימי השגרה לא היה ניתן להעלות על הדעת ככאלה שפוגעים בזכויות יסוד חוקתיות. בעקבות המגבלות שלא אפשרו לאזרחים לשוב למדינתם, כאשר נקבע כי יש לקבל אישור מוועדת חריגים לשם כך - הוגשו כמה עתירות נגד המדינה. ככל שהתקרב מועד הבחירות, נוספה עתירה של התנועה לאיכות השלטון, לפיה על ההפרה היסודית לאפשר לאזרחים לשוב למדינתם, מתווספת הפרה נוספת עם מניעת הזכות של אזרחים לבחור ולהיבחר.

חלק מהעתירות התייתרו בינתיים, אולם שלושה דיונים שהתקיימו על העתירות שנותרו לא חסכו ביקורת מהתנהלות המדינה, לרבות אי-מסירת פרטים רלוונטיים לדיון על מספר הישראלים שמבקשים לשוב ארצה.

בדיון האחרון המדינה טענה כי רק 1,886 אזרחים מבקשים לשוב לישראל, אלא שמאידך היא התעקשה על מכסה יומית של 3,000 נוסעים. המספר שנקבה המדינה הוביל להרמה גבה מצד ישראלים רבים שמתגוררים בחו"ל, אשר טענו כי בפועל המספרים גבוהים בהרבה.

המכסה התחילה ב-600 ועלתה בהדרגה

נזכיר כי בהתראה של יומיים בלבד השמיים נסגרו ב-26 בינואר, והוחלט כי רק בעלי אישור חריג יוכלו לטוס לישראל וממנה. אלפים רבים נתקעו בחו"ל מכיוון שלא עמדו בקריטריונים שקבעה המדינה למתן אישור מוועדת החריגים (רפואי, משפטי, הומניטרי וכדומה), תחת מכסה שעמדה בתחילה על כ-600 ולאחר מכן עלתה בהדרגה עד ל-2,000 נוסעים ביום תחת משטר של ועדת חריגים. על ועדת החריגים נמתחה ביקורת קשה בשל חוסר עקביות בהחלטותיה.

בתקופה הזו הספיקה המדינה להחליט על חובת בידוד במלוניות לנוחתים בארץ, חובה שכבר בוטלה אחרי שעלתה למדינה יותר מחצי מיליארד שקל. לאורך כל הדרך הלין משרד הבריאות על חוסר היכולת לאכוף את חובת הבידוד הביתי, כאשר על-פי טענת המשרד, רוב הנוסעים מפרים אותה.

מכאן גם נולד חוק השימוש באמצעים טכנולוגיים (צמידים או אפליקציה) לטובת מעקב אחרי מחויבי הבידוד ששבים ארצה. החוק ייכנס לתוקף לאחר פרסומו ברשומות ולאחר הכרזת ממשלה וקביעת נוהל לחברה המפעילה.

ככל שעולה מספר המתחסנים ומספר המחלימים המגיע כיום לכ-5 מיליון איש ואישה, קטן בהתמדה מספר הנוחתים שמחויבים בבידוד, משום שמחלימים/מחוסנים לא נדרשים לבידוד. כל הנוסעים מחויבים לבצע בדיקת קורונה לפני המראה לישראל ולאחר הנחיתה.

בתשובה של בג"ץ מוזכרות אמירותיה של ד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות, שטענה כי "אם אנשים היו נכנסים מחו"ל ושומרים על בידוד, הם לא היו מדבקים אף אחד". עוד צוין כי הטעם בהגבלת מכסת הנוסעים לישראל, מקורו ב"חשש מפני כניסת וריאנטים מחו"ל, זאת בשילוב הקושי באכיפת הבידוד הביתי".

המדינה טענה בתגובה לעתירות כי אין עילה להתערבות משפטית בתקנות, כאשר נעשות פעולות מקלות לפתיחה הדרגתית של השמיים. המדינה אף טענה כי המצב משקף איזון בין הזכויות של האזרחים ובין החשש מפני יבוא תחלואה.

חיות: "פגיעה משמעותית וחמורה"

הנשיאה חיות התייחסה לשלילת הזכות לצאת מהמדינה ולהיכנס אליה לכזו המובילה לפגיעה בזכויות יסוד נוספות, ומכאן החשיבות הרבה שיש לייחס להגנה עליהן. מדובר בחופש העיסוק, קיום חיי משפחה, חופש ההתאגדות, הזכות לחינוך ועוד. "עוצמת הפגיעה הטמונה בהגבלות הנתקפות בעתירות שלפנינו מושפעת משני משתנים נוספים - האחד פרק הזמן הרצוף שבו חלות התקנות שניתנו מבלי שניתנה שהות מספקת להתארגנות; והשני מידת הקרבה בזמן ליום הבחירות". את הפגיעה בזכות החוקתית לבחור הגדירה חיות כ"פגיעה משמעותית וחמורה".

חיות מתחה ביקורת על היעדר מענה מהמדינה לטיב המכסה שנקבעה ל-3,000 נוסעים ביום, ותהתה: "מדוע לא ניתן לקבוע בעת הזו מכסה אחרת, גבוהה יותר, זאת בהתחשב בעובדה שמספר המחוסנים והמחלימים הולך ועולה, ולאור העובדה שקיבולת טרמינל 3 בנתב"ג עומדת על 4,000 ביום".

גם בהקשר הזה מתחה חיות ביקורת על כך שלא הצליח לחלק תשובה מהמדינה, לרבות מד"ר אלרעי פרייס ממשרד הבריאות, על קביעת המכסה: "הרושם שנוצר הוא כי תחת השקעת מאמץ ומשאבים, העדיפו משיבי הממשלה להפעיל משטר של מכסות לישראל והגבלת היציאה ממנה, שהוא משטר פשוט יותר לביצוע, אך פגיעתו בזכויות יסוד קשה הרבה יותר". מכאן קבעה חיות כי ההגבלות לא עומדות במבחן המידתיות לפגיעה בזכות האזרחים.

ביקורת נמתחה גם על הליך התקנת התקנות, אשר "לקה בהיעדר תשתית עובדתית רלוונטית". בהקשר הזה הביקורת נגעה לכך שלאורך כל הדרך הממשלה לא מצאה לנכון לבדוק כמה ישראלים השוהים בחו"ל מבקשים לשוב ארצה.

בנוגע לסקר הביקושים שערכה המדינה רק לאחרונה, ושעל-פיו הוצג מספר של 1,886 בלבד המבקשים לשוב לישראל - חיות ציינה כי אין מדובר "בתשתית עובדתית מדויקת וממצה, ואין בה כדי לרפא את הפגם שנפל לכתחילה. היעדר של תשתית, כאמור, מדגיש את מידת השרירותיות שבה לוקה העמדת מכסת הנכנסים היומית על 3,000".

היות שהתקנות יפוגו ביום ראשון, 20 במרץ, החליטה הנשיאה חיות כי המגבלה תישאר עד למועד הזה, אולם לא תוארך יחד עם חובת הבקשה לאישור מוועדת חריגים בכדי לצאת מהארץ (לאזרחים שאינו מחוסנים או מחלימים, לרבות ילדים).

עוד נקבע כי המדינה תשלם 5,000 שקל הוצאות משפט לכל עתירה. 

תגובות: "סימפטום רע במיוחד של התנהלות הממשלה בניהול המשבר"

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה להחלטת בג״ץ בעתירתה לפתיחת השמיים: "מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שסגרה את הדלת בפני אזרחיה שלה, ועשתה זאת תוך שהיא גם מונעת מהם את זכותם הבסיסית להצביע בבחירות. אין זה אלא עוד סימפטום רע במיוחד של התנהלותה השערורייתית של הממשלה בניהול משבר הקורונה, של קבלת החלטות בשליפה ומהרגע להרגע, ותוך רמיסה מתמשכת של זכויות יסוד חוקתיות. אנו מברכים על פסק הדין החשוב של בית המשפט העליון, וקוראים לכל אזרח ישראלי המעוניין בכך לשוב הביתה ולהצביע בבחירות".

פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, אמר לאחר קביעת בג"צ, כי "ההחלטה שהתקבלה מעוררת דאגה, מכיוון שתאפשר כניסת תחלואה רבה ווריאנטים מסוכנים לישראל.
עשינו צעדים רבים, כדי למנוע זאת, וחבל שכעת אנו מציבים בסיכון את נתוני התחלואה המעודדים. החלטת בג"צ עלולה לקרב את מדינת ישראל לגל תחלואה גבוה דווקא עכשיו".

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסר בתגובה: "מצער שבמקום לתכנן וליישם פתרונות ברי-קיימא בנתב"ג ובגבולות, הממשלה הוציאה הנחיות בלתי הגיוניות ובלתי ישימות, תוך יצירת ועדות חריגים בעייתיות. מצב זה פגע גם בנוסעים וגם בבריאות הציבור. אנו מקווים שלאור החלטת בג"ץ, הממשלה תיישם את הפתרונות המקצועיים המאוזנים לניהול מושכל של המעבר בגבולות".

צרו איתנו קשר *5988