"לא נוכל להגיע לתיקון אמיתי של הסדר הכלכלי אם נשאיר 50% מאוכלוסיית העולם מאחור"

עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, התייחסה לשוויון מגדרי ומניעת אלימות בכנס הנשים המשפיעות של גלובס • "לא נוכל לדבר על שוויון אמיתי עד שנשים לא יוכלו להרגיש ביטחון בבתים, ברחוב ובעבודה. עלינו לדאוג שלא נגיע למצב שנגיד 'איך זה יכול להיות?'"

שלום לכולם, אני שמחה וגאה להיות כאן היום, גם אם באופן וירטואלי, בחברת כל כך הרבה נשים מדהימות, הנשים המשפיעות ביותר במדינות ישראל.

השנה האחרונה הייתה שנה מטלטלת ומאתגרת עבור כולנו. נראה שאין אחד שלא נפגע בדרך זו או אחרת, מאותו וירוס שהתפרץ ממקום שלפני שנה בקושי ידענו על קיומו בעולם - ווהאן בסין, אותו וירוס ששיבש את חיינו כפי שהכרנו אותם. וירוס אחד הראה לנו כמה כולנו דומים וקשורים האחד לשני.

אנחנו, הדור שהתרגל לדבר במונחים של מהפכות וקדמה, מצאנו את עצמנו בפחד קיומי אמיתי. אפילו לא היה לנו את מי לשאול מה עושים, כי הפעם האחרונה שהעולם עבר משבר בריאותי בסדר גודל כזה הייתה לפני יותר מ-100 שנה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולשלוח אמפתיה לכל מי שנפגעה, לכל מי שאיבדה אהוב או בן משפחה, לכל מי שחייה כבר לא ישובו להיות כפי שהיו רק לפני שנה.

אנחנו מתכנסות היום, ברגע שנראה ונדמה שהעולם מתחיל להתאושש מההשלכות הבריאותיות של המגפה, בזכות החיסון שלפני שנה לא יכולנו אפילו לחלום עליו. ופה המקום לציין את שמותיהן של חמש נשים שכל העולם חב להן לא מעט:

דוקטור קת׳רין ג׳נסן, דוקטור קתלין קאריקו, דוקטור אוזלם טורג׳י, פרופסור שרה גילברט, דוקטור קיזְמֵקִיָה קורב‎‏ּט. אני מניחה שעבור רבות מכן, זו פעם ראשונה שאתן שומעות את שמותיהן, אבל אנחנו חייבות להן הרבה. חמשת הנשים האלו הן המדעניות שהובילו את הצוותים בפייזר וביונטק, מודרנה ואסטרזנקה, החברות שפיתחו תוך זמן קצר כל כך את שלושת החיסונים הראשונים נגד וירוס הקורונה. בזכותן, ובזכות נשים כמותן, העולם זוכה לראות מה קורה כשנותנים לנשים, או ליתר דיוק, מה קורה כשנשים מחליטות לקחת את ההזדמנויות שמגיעות להן.

בשנה החולפת, זכינו לראות איך הדברים נראים כאשר נשים מנהיגות, מנהלות ומובילות מדיניות. דוגמה בולטת לכך היא שהמדינות שניהלו את משבר הקורונה בצורה הטובה ביותר, הן מדינות שמנהיגות אותן נשים. אני חייבת לציין שאותי זה לא הפתיע, ואני בטוחה שגם לכן זה ברור מאליו שנשים נועדו להנהיג, זה ברור מאליו שנשים מסוגלות להוביל, זה ברור מאליו שנשים שוות. זה כל כך ברור מאליו, אך למרבה הצער עדיין צריך לומר זאת. אז הנה, אני אומרת את זה שוב, ולא אפסיק לומר זאת, עד שלא יהיה בכך צורך, עד שבפועל זה באמת יהיה מובן מאליו.

"מה עלינו לעשות ובעיקר מה בכוונתנו לעשות, כדי לראות שינוי אמיתי"

כולנו הבנו השנה כמה הכל נזיל, וכמה דברים יכולים להשתנות באבחה אחת, מן הקצה אל הקצה. ולכן, אני מרגישה ש-2021 חייבת להיות שנת מפנה בדרך לשוויון אמיתי! אני שומעת קולות המקווים ש-2021 תהיה כמו 2019, כאילו ש2020 הייתה רק הפוגה או איזו מכה קטנה בכנף. לא כך הם הדברים. אחרי שבר כזה גדול, אני, שעסקתי כל חיי בנושאים חברתיים, מרגישה שאני צריכה למצוא אוצר מילים ודרכים חדשות לטפל בנושא הכה החשוב הזה. אם נמשיך מאיפה שהפסקנו, לא נעמוד במשימה.

לכן ברשותכן, אני רוצה לעסוק בעיקר - מה עלינו לעשות, מה מצופה מאיתנו לעשות ובעיקר מה בכוונתנו לעשות, כדי לראות שינוי אמיתי. כבר שנים רבות שממשלות וחברות, עומדים על המחויבות שלהם לקידום נשים, אבל המחויבות הזו לא באמת תורגמה להתקדמות משמעותית לקראת שוויון.

שיעור הנשים בכל רמות הניהול בספירה התאגידית העולמית כמעט ולא השתנה. ההתקדמות אינה סתם איטית, היא תקועה, ומשבר הקורונה אף גרם לרגרסיה משמעותית. חשוב לציין - נשים מקיימות את הצד שלהן במאבק. ב-30 שנה האחרונות יש יותר נשים בוגרות תואר ראשון מאשר גברים. נשים דורשות קידומים ומקיימות מאבקים להגיע לשוויון שכר, נשים נושאות בנטל הכפול של העבודה והבית.

כעת זה הזמן שלנו להטות את כף המאזניים.

"לא נוכל לדבר על שוויון אמיתי עד שנשים לא יוכלו להרגיש ביטחון בבתים"

ראשית, אני רוצה לדבר על הביטחון שלנו. על הביטחון של נשים ועל איך אנחנו נדאג לשים סוף לאלימות נגד נשים וילדות. לאורך כל חודשי הקורונה, ראינו עליה בשיעורי האלימות כלפי נשים וילדים במשפחה. באלימות הכוונה רצח, אונס, אלימות כלכלית ומילולית. אי אפשר לדבר על העצמה ועל צמיחה, לפני שנסיים את השיחה על אלימות כלפי 50% מאוכלוסיית העולם. עולם שבו יש אלימות נגד נשים וילדים הוא עולם אלים.

אנחנו לא נחכה שמישהו אחר יפתור לנו את הבעיה, לא ממשלות ולא משטרה.

אנחנו, המגזר העסקי, צריכים ויכולים להיות המגיבים הראשונים, לעמוד בקו החזית ולהילחם במגפת הצללים הזו, שכבר מזמן איננה בצל אלא נמצאת ביומיום שלנו.

לא נוכל לדבר על שוויון אמיתי עד שנשים לא יוכלו להרגיש ביטחון בבתים, ברחוב ובעבודה. אנחנו צריכים לדאוג לסביבה בטוחה אבל גם לסביבה שומעת, לסביבה מקשיבה, סביבה מתבוננת ומכילה.

עלינו לדאוג שלא נגיע למצב שנגיד ״איך זה יכול להיות?״ ו״לא ידענו כלום״. עלינו לדעת! אסור לנו להעלים עין. כמו שידענו להתחיל את השינוי וליצור ביטחון לנשים בסביבת העבודה, כך אנחנו צריכים להמשיך ולהרחיב את הפרמטרים, ולדאוג להיות קשובים גם לביטחון של הנשים בבתיהן.

אנחנו צריכים לפתח את הכלים שיאפשרו לנשים להרגיש בנוח לדבר, להפטר מהבושה ולדעת שיש להן למי לפנות. אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו עושים מספיק כדי להיות חלק מהפתרון? כדי להיות חלק מהשינוי אותו אנחנו רוצים לראות?

"ליישם את השינויים הזמניים שיצרנו, גם אחרי הקורונה"

שנית, אנחנו צריכות וצריכים להבין, שגם אחרי שנתגבר על המשבר הבריאותי של מגפת הקורונה, עוד נאלץ להתמודד עם המשבר הכלכלי חברתי שהוא יצר. נשים צריכות להיות בראש סדר העדיפויות בתוכניות לשיקום הכלכלה. המשבר הכלכלי הזה אופיין ביותר נשים מפוטרות מאשר גברים, יותר נשים שהוצאו לחל״ת מאשר גברים, פחות נשים שהועסקו מחדש מאשר גברים.

לא נוכל להגיע לתיקון אמיתי של הסדר הכלכלי אם נשאיר 50% מאוכלוסיית העולם מאחור. את זה ידענו גם לפני המשבר, ובכל זאת לא עשינו מספיק, וכך הגענו למצב שנשים הן הנפגעות העיקריות של המשבר הכלכלי הנוכחי. בואו ניצור שוק עבודה שוויוני, כזה שמקבל בברכה נשים וגברים, זה יהיה שוק עבודה טוב יותר, גמיש יותר.

בתקופה הזו למדנו שאפשר לשנות את סביבת העבודה שלנו, שניתן לאפשר איזון בין חיי משפחה ועבודה. אנחנו צריכים ליישם את השינויים הזמניים שיצרנו, לאור ההגבלות והסגרים, גם לימים של אחרי הקורונה. אנחנו צריכים להפוך סביבת עבודה גמישה ליתרון תחרותי. מדיניות של גיוון והכלה צריכה להיות חלק מאסטרטגיה לאומית מקיפה ליציאה מהמשבר הכלכלי של מגפת הקורונה, ולהבטחת חוסן כלכלי, בריאותי וביטחון לנשים.

אנחנו, בסקטור העסקי, חייבים להציב לעצמנו יעדים שאפתניים, כאלה שיעידו שאנחנו מתכוונים לשינוי משמעותי. בקבוצת שטראוס, אנחנו נמשיך לפעול על מנת לקדם נשים לעמדות מפתח בחברה; נמשיך לתמוך בעסקים קטנים ובארגונים הפועלים לקידום נשים ושילובן בשוק העבודה; נגלה אפס סובלנות ביחס להדרה או אפליית נשים מכל סוג שהוא; נפעל ביתר שאת לסגירת פערים מגדריים בשכר ובקידום נשים ונעשה זאת בשקיפות; שקיפות היא נושא מרכזי - לעבודה שווה מגיע שכר שווה, ולנשים מגיע לדעת שהמעסיקים והמעסיקות שלהן מתייחסים אליהן בהוגנות.

יותר מזה, צריך שיהיה לנשים את הכוח למחות ולהתנגד כשהן מגלות שזה לא המקרה. וכמי שמייצגת את עולם העסקים, אני רוצה להגיד לכם שלא מדובר רק בעניין חברתי. נתונים מוכיחים פעם אחר פעם, כי לשוויון מגדרי יש השפעה חיובית גם על השורה התחתונה. ביטחון כלכלי לנשים זה ביטחון כלכלי לחברה ולמדינה. נתונים מראים כי לחברות המקיימות שוויון מגדרי בכוח העבודה, סבירות גבוהה להציג רווחיות מעל הממוצע.

מחקרים נוספים מוכיחים שייצוג נשים בדירקטוריון חברות מגדילה את הפרודוקטיביות הממוצעת של החברה. אני גאה לומר ששטראוס היא הוכחה חיה למחקרים האלו. כבר כמעט שנה שבדירקטוריון שלנו יושבות יותר נשים מאשר גברים, ואנחנו ממשיכים לקדם נשים בכל הדרגים והמחלקות של החברה.

"בואו לא נגדל את הילדים שלנו לתוך חוסר הצדק הזה"

אני רוצה להקדיש את הדברים האלו לכל הנשים שעמדו בשנה החולפת בחזית המאבק בקורונה. המדעניות שהביאו לנו את החיסונים; האחיות שנותנות לנו את החיסונים ושעבדו לילות כימים תוך סיכון בריאותן למען כולנו; הרופאות שלא חיבקו את ילדיהן במשך חודשים כדי להגן עלינו; הנשים שהשאירו את הסופרמרקטים שלנו פתוחים והגיעו לעבודה יום יום; הנשים של תעשיית המזון שווידאו שיהיה אוכל על השולחן; הנשים שטיפלו בילדים בין סגר לסגר, תוך כדי עבודה מהבית ולימודים בזום; אני רוצה להקדיש ולדבר גם על הנשים שפוטרו מעבודתן, או נאלצו לעזוב את עבודתן ולהישאר בבית לאור השלכות המשבר; אני רוצה להקדיש את היום הזה לנשים שממשיכות להילחם באפליה, בחוסר הצדק, באי השוויון.

כדי לראות את השינוי שאנחנו רוצות לראות, שוויון חברתי, עלינו לשלב כוחות, נשים וגברים, בדיוק באותה הצורה בה הגיעו נשים וגברים יחד להישג של חיסון תוך שנה. ביחד, נשים וגברים, נוכל להביא את השינוי הזה, בדור שלנו. בואו לא נגדל את הילדים שלנו לתוך חוסר הצדק הזה, שבתוכו גדלנו.

יום האישה הבינלאומי צוין השנה בסימן "choose to challenge", ואנחנו, בחברה הישראלית, חייבים להיענות לאתגר. חברה מאותגרת היא חברה ערנית ואתגרים מהווים מנוף לשינוי.

לכל אחת ואחד מאתנו ניתנה זכות בחירה. אנחנו יכולים לבחור לשבת על הגדר, או לבחור לעשות. אני רוצה שנדבר היום על עשייה אמיתית. אני רוצה שנדבר על יוזמות. אני רוצה שנדבר על האתגרים ועל מה שנדרש מאיתנו, נשים ואנשים בעמדות כוח לעשות, כדי שסוף סוף נוכל לראות שינוי אמיתי במדיניות ובמציאות.

אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות נוספת. בארצות הברית זכה ג׳ו ביידן בנשיאות כשהוא העז לדבר על שיוויון, על שינוי סדר העדיפויות, על מינויים מגוונים מגדרית ומגזרית. והוא לא רק אמר, הוא גם קיים בימיו הראשונים כנשיא הוא הוציא עשרות צווים נשיאותיים והכריז על שינויים משמעותיים ברגולציה ובחקיקה.

הייתי רוצה לראות מערכת בחירות כזו בארץ, כזו בה המתמודדים מתחרים על מי שם יעדים חברתיים, שוויוניים ומשני מציאות. אני רוצה לראות מערכת בחירות שמדברת ערכים, מערכת בחירות שתצייר לנו מפת דרכים לחברה שאנחנו רוצים ויכולים להיות. אני רוצה שכולנו נבחר לעשות. אני בוחרת לעשות. להיות אישה משפיעה, זה לא סתם טייטל, יש לנו כוח, וביחד, אנחנו יכולות להזיז הרים.

גילוי מלא: כנס הנשים המשפיעות נערך בחסות ובשיתוף שטראוס, נעמת, ההסתדרות הרפואית בישראל ומור בית השקעות.