לחץ על ביידן: אפשר למדינות העולם לייצר חיסונים ללא רשות מהיצרניות

המהלך מתרחש בעקבות פנייה של הודו, דרום אפריקה ומדינות נוספות לארגון הסחר העולמי בבקשה לוויתור מוגבל בזמן היבטי זכויות קניין רוחני בשל מצב החירום אליו הובילה הקורונה • חברות הפארמה מתנגדות בתוקף לרעיון: "הקניין הרוחני הוא בסיס לפיתוח ולשיתוף טכנולוגיות חדשות"

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, lev radin
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן / צילום: Shutterstock, lev radin

האם בקרוב חיסוני הקורונה ייוצרו במדינות רבות יותר וישונעו במהירות ליעדם? קבוצת מחוקקים אמריקאית מפעילה לחץ על ממשל ביידן לקיים במשא ומתן עם שורת מדינות ובהן הודו, דרום קוריאה ודרום אפריקה, ולקדם מתן אישור לכלל מדינות העולם לייצר חיסוני קורונה ללא בקשת רשות מהיצרניות, אלא רק תמורת תמלוגים מופחתים. כך לפי עיתון ההודי "טיימס אוף אינדיה".

המהלך מתרחש בעקבות פנייה של הודו, דרום אפריקה ומדינות נוספות לארגון הסחר העולמי (WTO) בבקשה לוויתור מוגבל בזמן היבטי זכויות קניין רוחני (TRIPS) בשל מצב החירום אליו הובילה הקורונה. כך, מקוות המדינות לקבל גישה ישירה ישירה לשיתוף טכנולוגיות לייצור חיסונים ותרופות עבורן ועבור יצרנים שונים, מבלי לגרום לסנקציות סחר או סכסוכים בינלאומיים. ממשל טראמפ התנגד למהלך הזה, וכעת מקוות המדינות שעם כניסתו של ביידן לבית הלבן, תשתנה גישת הממשל בעניין.

חברת הקונגרס האמריקאית רוזה דלאורו, השייכת לקבוצת מחוקקים שפנתה לביידן בנושא, אמרה כי "על ממשל ביידן מוטלת החובה לבטל את הנזק שנגרם על ידי ממשל טראמפ ולאושש את המוניטין העולמי של המדינה כמנהיגת בריאות הציבור. מגפת הקורונה אינה מכירה גבולות, המערכות הגלובליות שלנו אינן יכולות להתאושש כאשר רק לחלק מאזרחי העולם יש גישה לחיסונים והגנה מפני הנגיף. אנחנו צריכים לעשות בחירות מדיניות ציבורית, גם בארה"ב וגם ב- WTO , שמציבות את האנשים במקום הראשון".

ד, אך לא הזכירו את הרווחים שלהן, או את מיליארדי הדולרים שתרמו למאמץ הפיתוח והמחקר משלמי המיסים.

היות ומדובר בעניין מורכב בעל משמעויות רחבות, בשלב זה, כלל לא בטוח שממשל ביידן יענה לפניה ויקדם הסרת פטנט לשם ייצור המוני של החיסונים. בשנים האחרונות, מגדירות סכנויות בריאות עולמיות את מחויבויותיהן ליעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם, הנוגעים לחיים בריאים ורווחה. התוכנית של האו"ם מכירה בכך שאחד המניעים העיקריים לאי שוויון בבריאות, הוא גישה מוגבלת לתרופות. ואמנם, היא איננה מטפלת בסוגיה מרכזית המערערת על האפשרות להגשים את יעדיה הבריאותיים במדינות מעוטות משאבים: פטנטים.

לדברי עו"ד יהונתן קלינגר העוסק בקניין רוחני, הקפאת הפטנט לתקופה היא קריטית במיוחד עבור מדינות עולם שלישי, כאשר מדינות כמו ארה"ב נהנות מאספקת חיסונים. לכן, לא בטוח שמחוקקים בינלאומיים ימהרו להתעמת עם חברות בינלאומית, שגם חוששות מאוד מתקדים שעלול לשמש את המדינות גם בהמשך. אך מדובר במצב אפשרי, ויש לו תקדים ישראלי; רק לפני שנה, אישר למדינה היועץ המשפטי לממשלה להפר פטנט על תרופה המיועדת לטיפול בנשאי HIV, כשנדמה היה שבכוחה לסייע בטיפול בקורונה.

לדברי קלינגר, "בחוק הישראלי יש סעיפים שמאפשרים לתת רישיון כפייה. כלומר, לחשב מה הרווח שהיה נוצר לפייזר ממכירת התרופה, וכך לשפות אותה פר יחידת יצור. ענייני הפטנטים הם אוניברסליים. מדינות חתונות על אמנות גלובליות שדוגלות בעקרונות זהים. כלומר, מדובר בצעד אפשרי, גם אם לא מדובר באינטרס של חברות התרופות. חלק מההחלטה שומרת על הרווח שלהן מהפטנט".

ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, מסביר שביידן עצמו נמצא במצב מורכב, תחת לחץ מצד חברות התרופות ומצד חברי הקונגרס הדמוקרטיים, כאשר ידם של האחרונים על התחתונה. יחד עם זאת, מה שעלול להכריע את הכף, זו הזירה הגיאו-פוליטית ומשחקי הכוחות הכלכליים בין המעצמות.

לדבריו של נבון, "זה משחק מאוד עדין. במסגרת ארגון הסחר העולמי, אפשר להותיר למדינות העניות לייצר את החיסון. ביידן מנסה לשקם את התדמית של הארגון הזה לאחר שהוא הוזנח על ידי טראמפ, אבל אני לא רואה את סין ורוסיה משתפות עם זה פעולה, כשהן במאבק גלובלי לגבי ייצור ושיווק החיסונים שלהן בקרב מדינות מפתפתחות, ולהראות שהן עוזרות להן יותר מהאמריקאים. התמריץ האמיתי של ביידן כן ללכת לכיוון של הוזלת התרופות למדינות מתפתחות, הוא אם הוא יראה שהסינים מצליחים להיכנס חזק למדינות העולם השלישי. לסין יש יותר כוח כלכלי באזורים האלו מאשר לרוסיה, והם יריב גיאו פוליטי כלכלי יותר משמעותי של ארה"ב. זה מה שעלול להכריע את הסוגיה לבסוף".

בכל הנוגע לחיסוני קורונה, ישראל וארה"ב הן חריגות בנוף העולמי. הן מצליחות לחסן את אוכלוסייתן במהירות רבה, בזמן שמדינות אחרות עדיין נאבקות בתעדוף אוכלוסייה ובהקצאת חיסונים נמוכה מצד החברות. הוויכוח סביב ייצור המוני של חיסוני הקורונה וויתור החברות על פטנט המגביל בשלב זה חלוקת חיסונים יעילה בעולם, מחזיר את אנשי בריאות הציבור אחורה לרגע שבו ויתר מיוזמתו הוגה פטנט על זכויותיו, והעדיף את עקרונות של בריאות שווה לכולם על פני רווח כספי.

ד"ר יונה סאלק, ווירולוג אמריקאי שפיתח את החיסון המוצלח הראשון נגד נגיף הפוליו, הגורם לשיתוק ילדים. סאלק החליט להפוך את החיסון לנחלת הכלל, וכאשר נשאל בבעלות מי הפטנט לחיסון, השיב: "האנשים. אין פטנט. אפשר לרשום פטנט על השמש?". בכך, הפסיק סאלק הכנסות המוערכות ב-7 מיליארד דולר. חיסון הפוליו הופץ במהירות ברחבי ארה"ב, ולאחר מכן במדינות השונות. המגפה מוגרה ברחבי העולם, וסלאק עצמו זכה בפרסים שונים ובהן מדליית החירות הנשיאותית, ואפילו רחובות על שמו בישראל.

צרו איתנו קשר *5988