רק מחוסנים יכולים להגיע לעבודה? הכנסת שלחה את בית הדין להוציא עבורה את הערמונים מהאש

סוגיית החיסונים לקורונה במקום העבודה היא מורכבת ורגישה, ויש לה השלכות גם על עובדים וגם על מעסיקים • אבל במקום שהכנסת תסדיר אותה בחוק מסודר וברור, נדרש ביה"ד האזורי לעבודה להכריע בסוגיה המורכבת והחדשנית הזו

חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה / צילום: רפי קוץ

לכולם יש מה להגיד לגבי חיסונים במקומות עבודה, לגבי עצם בקשת המידע הזה מהעובדים ולגבי הגבלת הגעה למקום העבודה של מי שלא התחסנו. התאחדות התעשיינים פרסמה חוות-דעת, הסתדרות העובדים פרסמה קול קורא המעודד להתחסן, מרצים בדיני עבודה בפקולטות למשפטים פרסמו את חוות-דעתם ועוד. אפילו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו, שהוא חושב שראוי שנושא חיסונים במקומות עבודה יוסדר בחקיקה. ורק הכנסת שותקת. מי שאמורים להנחות את האזרחים כיצד לנהוג, מי שאמורים לקבוע כללים שיאזנו בין כל הזכויות ויביאו בחשבון את כל האינטרסים, לא עשו זאת.

סוגיית חיסוני עובדים מגלמת בתוכה סוגיות משפטיות מורכבות, חלקן חדשניות, בתחומי הגנת הפרטיות, הכלכלה, האחריות החברתית ועוד. היא מחייבת איזון בין זכויות יסוד שונות, כמו הזכות לפרטיות והזכות של אדם על גופו, הזכות להתפרנס, חופש העיסוק, הפררוגטיבה הניהולית, זכות הקניין של המעסיק (הגנה על עסקו) ועוד.

מאחר שלא נחקק חוק בנושא, נדרש בית הדין האזורי לעבודה להכריע בסוגיה הזו, במקרה שהגיע לפתחו במסגרת בקשה לסעד זמני, שהיא מטיבה וטבעה בקשה שנדונה בסד זמנים לחוץ. בית הדין קבע בהחלטתו כי בנסיבות העניין מותר למנוע מסייעת בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים להגיע לעבודה, אם לא תציג אישור חיסון או בדיקת קורונה שלילית. בית הדין אף קבע כי כאשר הדבר רלוונטי לצורכי המעסיק כמו סידור עבודה, מותר למעסיק לשאול את העובדים האם הם התחסנו (או החלימו) או לא.

זה אולי נראה עניין שולי, ולחלקנו אף טריוויאלי, אבל זה עניין שצריך היה להיות מוסדר בחקיקה. חקיקה שתתקבל לאחר שיישמעו עמדות כל הצדדים הרלוונטיים ותיבחן החקיקה הקיימת, בראייה מערכתית לגבי כלל סוגי העובדים והמעסיקים, תוך מתן מענה גם למקרים שנראים אולי שוליים, אבל הם בנפשם של העובדים והמעסיקים, כמו למשל עובדים שמנועים רפואית מלהתחסן; הבחנה בין עובדים שיכולים לבצע את העבודה מהבית וכאלה שלא; עובדים שעבודתם מחייבת מגע צמוד עם אוכלוסיות רגישות; ועוד.

הכנסת צריכה להסדיר את הנושא בחקיקה. המדובר בפגיעה בזכויות שעוגנו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, ואשר בחוקי היסוד נקבע כי הפגיעה בהם תיעשה רק לתכלית ראויה ורק במידה הנדרשת. בתי המשפט נדרשים לאיזונים כאלה כל הזמן, והחלטות כאלה הן חלק מעבודתם השוטפת. אבל המדובר בסוגיה שהיא "על השולחן", שכולם יודעים שדרושה בה הכרעה והכוונה, ושנוגעת כמעט לכולנו. לכן לא כדאי לחכות למקרה פרטני, על הניואנסים והנסיבות הייחודיות שלו, שיידון בבית הדין, אלא כדאי שיהיה חוק מסודר.

הכותבת היא שותפה במשרד יגאל ארנון ושות', מתמחה בדיני עבודה

צרו איתנו קשר *5988