הגברים בחברה החרדית לא משתלבים בהייטק, ופערי השכר מול החילונים מתרחבים

פערי ההכנסה בין גברים מהחברה החרדית לגברים יהודים שאינם חרדים הולכים וגדלים והמגמה אינה צפויה להשתנות ב-20 השנה הקרובות, לאור שיעורי הזכאות לבגרות הנמוכים מאוד בקרב הדור הצעיר של הגברים בחברה החרדית, כך עולה ממחקר שערך אריאל קרלינסקי, חוקר בפורום קהלת לכלכלה.

"בתרחיש הסביר יותר, הפער בהכנסות אף יתרחב עקב הפערים הגדלים בהשכלה, שמונעים מן הגברים מהחברה החרדית גישה לענפים עתירי ידע ושכר, דוגמת ענפי ההייטק", כותב קרלינסקי במחקרו.

  

המחקר עשה שימוש במאגרי הנתונים המנהליים הקיימים בשילוב עם סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בין היתר נעשה שימשו בנתונים במאגרי מידע שונים, בין היתר של רשות המסים, על בוגרי מערכת החינוך בין השנים 1978-1990 לפי הזרמים השונים, כולל מה שהחוקר מכנה כזרם חרדי, הכולל לדבריו את מרבית מוסדות החינוך בזרם החינוך העצמאי.

המחקר מעלה כי למרות גידול איטי בהכנסתם הממוצעת של גברים מהחברה החרדית, פערי ההכנסה בינם לבין גברים יהודים שאינם מהחברה החרדית רק גדלו: נכון ל-2018 עמדה הכנסתו הממוצעת של גבר מהחברה החרדית על 55% בלבד מהכנסתו הממוצעת של גבר יהודי שאינו מהחברה החרדית.

"בעוד שההכנסה החודשית הממוצעת של יהודים שחונכו במסגרות החינוך החרדיות עלתה במשך 15 שנים ב-86% (שיעור שנתי של 4.2%)", כותב קרלינסקי, "ההכנסה החודשית הממוצעת של יהודים שחונכו במסגרות החינוך הממלכתית והממלכתית-הדתית עלתה בקצב מהיר בהרבה - גידול של 184% (שיעור שנתי של 7.2%).

יחס ההכנסות בין הקבוצות עמד על 83% בשנת 2003, קטן ל-65% בשנת 2010, והצטמק עוד יותר, ל-54% בלבד, בשנת 2018. כך, למרות נקודת פתיחה דומה מאוד וגידול נאה בהכנסות של שתי הקבוצות, הפער בין הקבוצות הולך וגדל לאורך זמן".

המחקר מעלה כי בקבוצות הגיל הצעירות בולט הפער בין בני החברה החרדית ליהודים לא מהחברה החרדית בשיעור התעסוקה, אך ככל שגיל הקבוצה עולה כך הולך הפער בהכנסה ותופס את מקום הפער בתעסוקה כדומיננטי יותר. על-פי המחקר, פערי ההכנסה של גברים מהחברה החרדית מוסברים הן בכך שהם מועסקים בענפים שבהם השכר נמוך יותר, והן בתוך הענפים עצמם.

הפער בהשכלה פורמלית משפיע

הכנסתו הממוצעת של גבר מהחברה החרדית המועסק בהייטק למשל עמדה ב-2018 על 14,389 שקל לחודש, שהם 62% מהכנסתו החודשית הממוצעת של גבר יהודי שאינו מהחברה החרדית המועסק בהייטק (23,090 שקל ב-2018).

באופן כללי הפערים בשכר (באחוזים) בתוך הענף היו קטנים יותר בענפים שהשכר המשולם בהם נמוך יותר: בתחום האירוח והשירותים הגיעה הכנסתם הממוצעת של גברים מהחברה החרדית ב-2018 ל-6,684 שקלים לחודש שהיוו 81% מהכנסתם הממוצעת של גברים יהודים שאינם מהחברה החרדית באותו ענף (8,274 שקלים לחודש).

בראש הגורמים לפערי ההכנסה מונה קרלינסקי את הפער בהשכלה פורמלית בין בני החברה החרדית ליהודים שאינם חלק ממנה. על-פי קרלינסקי פער השכר בין הגברים מהחברה החרדית וגברים שאינם מהחברה החרדית בקבוצת הגיל (ילידי 1978 עד 1990) היו יורדים מ-44% ל-23% בלבד, אם שתי הקבוצות היו בעלות אותה השכלה פורמלית (תעודת בגרות, מבחן פסיכומטרי, תואר אקדמי וכו’).

שיעור זכאים לבגרות נמוך בחברה החרדית

הנתון הבולט ביותר הוא שיעור הזכאות לתעודת בגרות שעמד נכון ל-2018 על 2.8% בלבד בקרב גברים מהחברה החרדית בגיל 20 - לעומת 79% בקרב גברים יהודים שאינם מהחברה החרדית ילידי אותה שנה. בקרב הנשים הפער קטן יותר: 23% אצל נשים מהחברה החרדית, לעומת 89.4% אצל נשים יהודיות שאינן מהחברה החרדית.

שיעור הגברים מהחברה החרדית ילידי 1978 עד 1996 הזכאים לתעודת בגרות של חמש יחידות באנגלית ובמתמטיקה עומד על 0.3% ו-0.7% מכלל הגברים מהחברה החרדית בגילאים אלה, לעומת 13.7% ו-34% בקבוצת הגילים המקבילה של גברים יהודים שאינם מהחברה החרדית.

על-פי קרלינסקי הניסיון להדביק את פערי ההשכלה הפורמלית בגיל מאוחר לא הצליח עד היום, למרות ההשקעה הכספית הגדולה - ואולי אף גרם נזק. לא רק שבחברה החרדית לומדים במסלולים אטרקטיביים פחות, שיעור הנשירה שלהם מהלימודים האקדמיים כפול מזה של האוכלוסייה הכללית ועומד על 47% לעומת 23%.

"נראה שההשכלה הפורמלית הירודה שעמה הם מגיעים לאקדמיה פוגעת בהם, וכמעט מחציתם נושרים מהלימודים האקדמיים ואינם מסיימים אותם עם תואר", כותב קרלינסקי.

ההעדפה המתקנת לא הוכיחה את עצמה

על-פי דוח מבקר המדינה, בין השנים 2012 עד 2017 הקציבה המועצה להשכלה גבוהה כ-556 מיליון שקל בתוכניות ל"שילוב החברה החרדית באקדמיה". קרלינסקי מצטט את נציג המועצה להשכלה גבוהה, שאמר בדיון בוועדת החינוך בכנסת ב-2017 כי "על כל 1 שקל המושקע בסטודנט רגיל משקיעה המדינה בין 1.3 ל-1.5 שקלים על כל סטודנט מהחברה החרדית".

אולם מדיניות ההעדפה המתקנת לא הוכיחה את עצמה עד כה ולדעת קרלינסקי אף גרמה נזק. "סטודנטים רבים מהחברה החרדית נכנסים ללימודים אקדמיים בזכות תנאי קבלה דורשניים פחות, אך חוסר הסינון בכניסה פועל ככל הנראה לרעת הסטודנט מהחברה החרדית הממוצע שסיכויי הנשירה שלו גבוהים בהרבה מאלה של עמיתו היהודי שאינו מהחברה החרדית", כותב קרלינסקי ומוסיף כי "באמצעות קבלתם ללימודים בתנאים מקילים המערכת האקדמית רומזת להם כי העובדה שההשכלה הטרום אקדמית שלהם לוקה בחסר לא תפריע להצלחתם, אך במצאיות הם מתקשים להתגבר על תנאי הפתיחה הנחותים".