קרא את התמונה טוב מכולם: כך קיבל לידיו מנסור עבאס את המפתחות להרכבת הממשלה הבאה

רעידת אדמה, לא פחות - כך ניתן להגדיר את מה שעבר על הפוליטיקה הערבית בבחירות האלה. מחד מכה קשה לרשימה המשותפת של שלוש מפלגות שאיבדו מחצית מכוחן, ומנגד הצלחה מזהירה ומפתיעה לפורש מנסור עבאס ומפלגתו רע"מ.

יש מי שמייחסים את הניתוק של רע"מ לבנימין נתניהו, ויש בזה משהו, אבל הסיבות העמוקות יותר מסתובבות שם מזה כמה שנים. בראשן סוגיית ההשתלבות בפוליטיקה והישראליזציה של החברה הערבית המבקשת להיכנס למוקדי קבלת ההחלטות.

איימן עודה ניסה ללכת לכיוון בחשש רב ובהיסוס, ונענה בהפניית עורף של המפלגות הציוניות ברגע האמת. הצעד שלו היה איטי מדי ומאוחר מאוד, וגם שלל בעצם שיתוף-פעולה עם מפלגת השלטון, הליכוד.

עבאס קרא את התמונה טוב מכולם, הבין את רצונו של האזרח הערבי ושינה את המשוואה. סימן ראשון לכך היה בראיון לגלובס בספטמבר 2019, כשכבר אז אמר שהוא לא פוסל איש ויהיה מוכן לעבוד גם עם בצלאל סמוטריץ' כשר אם יהיה צורך. בהמשך, עם פרסום פגישותיו ומגעיו עם נתניהו אודות התוכנית לטיפול באלימות, נוצר הנתק האמיתי בתוך המשותפת. למילים "שיתוף-פעולה" יש בערבית קונוטציות שליליות, והיא מיוחסת למי שפועל יחד עם האויב. כך התייחסו אליו במשותפת, כך פרסמו בחלק מהקמפיין, וכך איבדו חלק גדול מהציבור הערבי. בל"ד, הקיצונית יותר משלוש מרכיבות הרשימה המשותפת, העדיפה את סמי אבו שחאדה המתבדל על פני אמטנס שחאדה, היו"ר הקודם והפרגמטי יותר.

העלאת נושא האלימות והפשע לראש הקמפיין העלתה בחזרה ביקורת: מה עשיתם עד עכשיו? ומה אתם מחדשים כעת? עבאס חידש. גם אם נתניהו התנער ממנו, הוא חזר על האמירות כי אינו פוסל איש, הבהיר כי יפעל בכל דרך למטרות החברה הערבית, בלי פסילות ובלי השתעבדות למחנה השמאל הישראלי שהכזיב.

סוגיה שנייה שסיעה לעבאס היא השמרנות, גם בנושאי להט"ב שמדברת לחלקים נרחבים בחברה הערבית. עודה ובעיקר עאידה תומא סלימאן, שניסו להוביל שינוי בנושא, לא ממש הצליחו. אבו שחאדה יהיה כנראה חבר הכנסת היחיד של בל"ד, והיבא יזבק תישאר בחוץ.

בשל הירידה הדרמטית בשיעורי ההצבעה ביישובים הערבים והכישלון המסתמן של הרשימה המשותפת, נשמעות קריאות לבדק בית בחיבור המפלגות הערביות, ובחד"ש בפרט. חד"ש ובל"ד הן המפסידות הגדולות, ובקבוצות הפעילים יש קריאות לבדק בית.

אתמול (ג'), עם פרסום המדגמים, שהעניקו להם בתחילה 9 מנדטים והותירו את רע"מ מחוץ לתמונה, הייתה אווירה שמחה, ופעילים אף החלו לרקוד במטה, לא מעט בשל מה שנראה ככישלונו של עבאס. אבל איימן עודה נראה מודאג. הוא ניסה להרגיע, אמר שהתוצאות של המדגמים לא מסתדרות עם שיעור ההצבעה הנמוך, והביע צער אמיתי על רע"מ. אחמד טיבי כלל לא הגיע למטה. עם התבררות התוצאות, המטה התרוקן, עודה הלך לנוח, והמיקוד התקשורתי עבר למנסור עבאס ואנשיו.

במטה שלו עבאס נראה אמש רגוע לנוכח התוצאות המדאיגות של האולפנים. לקראת חצות אף פרסמו אנשיו נתונים כי ההצבעה עונה על התקוות, וכי יהיו למפלגה לפחות 155 אלף קולות. רוב הפרשנים, התעלמו שלא לומר גיחכו, אבל הדברים התבררו כנכונים. עבאס נענה לכל בקשה לראיון, הן במטה ובבוקר גם בביתו. וחזר על הדברים גם לגלובס: "אנחנו לא פוסלים אף אחד, בפגישות הצפויות נעלה את דרישותינו לטיפול בחברה הערבית, אנחנו מעוניינים למנוע בחירות חמישיות. המטרה העיקרית היא טיפול בבעיות החמורות של החברה שלנו - אלימות, פשע, כלכלה, היישובים הלא מוכרים בנגב וכו'". 

עבאס צריך לשלוח זר פרחים גדול לנתניהו, שראשית בפגישות עימו ובהמשך בפנייה לחברה הערבית, ובהענקת הלגיטימציה לה, עשה שינוי עמוק ואסטרטגי ביחס לערבים. השינוי הזה דרמטי בגלל היות נתניהו העומד בראש מחנה הימין ומי שבבחירות קודמות אמר את ההפך עם סיסמאות כמו "ביבי או טיבי" ו"נוהרים לקלפיות". השינוי, מפגשי הקפה במאהל הבדואי ופגישות הזום המתוקשרות עם ראשי הרשויות הערביות, סימנו לאזרחים הערבים שיש עם מי לדבר, ויש פתח לכניסתם למערכות השלטון בישראל, ועבאס העניק את הפתק המתאים לכך.

הבחירה בעבאס הופכת אותו ללשון מאזניים, והוא כבר עתיד להיפגש עם יאיר לפיד, ככל הנראה מחר. לפיד כבר אמר כי הוא מוכן לצירוף מלא לממשלתו, אבל יצטרך להתגבר על המכשול של ימינה ותקווה חדשה. היותו של עבאס בצד הפחות מדיני של החברה הערבית והתמקדותו בסוגיות החברתיות והכלכליות, עשויה לייצר סיכוי לחיבור כזה. עם נתניהו האפשרויות לכאורה מצומצמות יותר, אבל ראש הממשלה עשוי להציע הרבה, אם לא תהיה לו קואליציה של 61 חברי כנסת.