בניגוד לתחזיות, שנת הקורונה הביאה לעלייה חדה ביצוא מעזה ולגידול בייצור

למרות משבר הקורונה, היצוא החקלאי מעזה עלה ב-2020 בכ-10% לשיא חדש ויצוא הטקסטיל יותר מהוכפל • עוד ברקע השיפור היחסי: התמיכה של קטאר, חידוש תשלום המשכורות של הרשות הפלסטינית לקראת הבחירות ואינטרס של חמאס להראות הצלחה בניהול האזרחי

רצועת עזה / צילום: שאטרסטוק
רצועת עזה / צילום: שאטרסטוק

לרצועת עזה היה את כל הפוטנציאל להיכנס למשבר הומניטרי וכלכלי עוד יותר קשה בשל הקורונה. מלכתחילה המצב הכלכלי וחיי היום יום שם קשים בשל אבטלה גבוהה, תשתיות רעועות, שלטון כפול ומסוכסך והיותה סגורה. לכך מתווספות צפיפות אוכלוסייה מהגבוהות בעולם והגבלות המעבר החמורות לישראל ולמצרים. 

אלא שנתונים של מנהלת תיאום וקישור עזה מלמדים שבניגוד לכל התחזיות רצועת עזה דווקא חוותה התקדמות כלכלית יחסית ב-2020, בוודאי בכל הקשור לענפי היצוא. התקדמות זו הפכה לזינוק ברבעון האחרון של השנה שעברה.

יצוא הטקסטיל זינק לכמעט 82 מיליון שקל, לעומת 33 מיליון ב-2019. עשרות מתפרות ומפעלים התאימו עצמם לקורונה ועברו לייצר מסיכות חד ורב פעמיות, חלוקים ושאר מוצרי מיגון מבד. באמצעות מתאם הפעולות בשטחים ומטה הקישור לרצועה, נוצר קשר עם איגוד הטקסטיל הישראלי, והסוחרים והתעשיינים הישראליים שימשו גשר למכירות בישראל, בגדה, במדינות ערב וגם באירופה. מספר מפעלי הטקסטיל והמתפרות ברצועה עלה ל-190 לעומת 148 שנתיים קודם לכן, ובענף מועסקים כיום כ-6,000 עובדים.

ביצוא החקלאי, הסקטור הדומיננטי בכלכלת עזה, נרשמה עליה של כ-10% לשיא חדש של 123 מיליון שקל. מתוכם כ-13 מיליון שקל הם מיצוא תות שדה - המיוצא מהרצועה לכל רחבי המזרח התיכון.

האבטלה שעלתה מ-42% לשיא של כ-50% בקיץ, ירדה ברבעון האחרון של 2020 בחזרה ל-43%. המגמה נמשכת גם השנה. מספרם של אלה המוגדרים מובטלים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית ירד ל-168 אלף ברבעון האחרון של 2020, לעומת 208 אלף ברבעון המקביל ב-2019. ועוד, השכר היומי הממוצע עלה מ-57.8 שקל ב-2019, ל-61.1 שקל ב-2020, ול-65.6 שקל ברבעון האחרון של 2020.

אינדיקטור נוסף המעיד על שיפור במצב הכלכלה: מספר המשאיות הנכנסות לרצועה דרך מעברי הסחורות עלה ב-2020 ב-7% והסתכם ב-102 אלף. במספר המשאיות היוצאות, קרי היצוא, נרשם זינוק של 80%.

מתקן ההתפלה עובד, 14 שעות חשמל ביום

דוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים OCHA מראה גם הוא על כמה אינדיקטורים חיוביים. ביניהם אספקת חשמל סדירה יחסית של 14 שעות ביום; תפוקה מלאה של מתקן התפלת המים בעיר עזה המספק מים לכל הרצועה; שיפור בפעילות מתקני טיהור השפכים; וגם שיפור במצב מלאי התרופות והציוד הרפואי, לאחר שבראשית הקורונה נרשם מחסור מדאיג במיוחד.

בבנק העולמי פחות מתרשמים מהנתונים ובדוח תקופתי מזהירים כי משבר הקורונה דרדר עוד את הכלכלה הפלסטינית. אבל הדוח מתייחס לגדה ולרצועה כמקשה אחת ונכון לסוף הרבעון השלישי. לפי הדוח, התמ"ג הפלסטיני ב-2020 צפוי לרדת בכ-11.5%. לפי הדוח, ההשפעה המשולבת של המגפה, הפסקת הכנסות מגביית המיסים וירידה של 20% בסיוע בינלאומי הביאו לפער תקציבי, לאחר הסיוע שהתקבל, של מעל למיליארד דולר - הגבוה ביותר מזה שנים. 

להצלחה היחסית בעזה כמה אבות. ההנהגה הנוכחית ברצועת עזה, של יחיא סינואר, הולכת ומתגלה כגוף פרגמטי. סינואר למעשה מיסד את מה שמכונה "ההסדרה" - שקט תמורת הקלות כלכליות וקידום פרויקטים מקומיים. ועוד, בחמאס מתנהל בשבועות האחרונים תהליך בחירות פנימי הנמצא בשלב בחירת מועצת ה"שורא" האמורה לבחור את הלשכה המדינית - מעין ממשלה של חמאס, ואת מנהיגי הארגון ברצועה ומחוצה לה. לסינואר, ששאף להיבחר שוב, היה אינטרס מובהק להראות הצלחה בניהול האזרחי ברצועה - התחום שבו הייתה הביקורת הרבה ביותר כלפי הארגון בקרב הפלסטינים. זה ככל הנראה לא עזר לו - ולפי הדיווחים מעזה הוא הפסיד לניזר עוודאללה, הפסד מפתיע במיוחד.

ועוד בחירות מתקיימות גם ברשות הפלסטינית עצמה, לפרלמנט ולנשיאות. חמאס ישתתף גם בהן, ומעוניין להראות כי הוא גוף שיכול ויודע לנהל את העניינים האזרחיים. גם יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) מתכונן לבחירות והרשות הפלסטינית העלתה מחדש את המשכורות לעובדיה ברצועת עזה, ויש עשרות אלפים כאלה. במהלך המשבר הכספי של הרשות בשנתיים האחרונות המשכורות קוצצו ולעיתים לא שולמו כלל. 

הכסף הקטארי תורם לשקט הביטחוני

ישראל תרמה גם היא את חלקה ובאופן מכריע, מתאם הפעולות בשטחים, אלוף כמיל אבו רוקון, וראש מינהלת התאום והקישור לרצועה, אל"מ איאד סרחאן, הכינו מתווה שקבע הקלות רחבות ככל שניתן לתעשיינים, לחקלאים ולסוחרים הפלסטינים, לרבות קידום מפגשים ויצור קשרים עם סוחרים ישראלים ואחרים. כן קודמה קבלת תווי תקן אירופים (ISO) למוצרי מזון מעובדים, הוגדלה רשימת סוגי התוצרת החקלאית המאושרת ליצוא לגדה ולמדינות אחרות, למרות התנגדות משרד החקלאות החושש מזליגתה לשווקים בישראל על חשבון התוצרת המקומית. לכן לישראל עצמה העזתים יכולים לייצא רק עגבניות וחצילים.

גורם שלישי הוא הארגונים הבינלאומיים, ובעיקר שליח האו"ם לאזור שסיים לאחרונה את תפקידו, ניקולאי מלאדנוב, שפעלו בעיקר בתחומי התשתיות - חשמל מים וביוב, וכן מסלולי היצוא לאירופה ומתן תקנים לתוצרת הפלסטינית.

גורם רביעי - קטאר. בהמשך למדיניות התמיכה הכלכלית ברצועה, המדינה מהמפרץ השקיעה 300 מיליון דולר ב-2020. רובם לרכישת סולר לתחנות החשמל ברצועה, אבל גם למתקני תשתיות ובעיקר ביוב ומים, וגם מענקים לנזקקים בהיקף של 120 מיליון דולר. אלה מחולקים בכל חודש בהיקף של 100 דולר לכל משפחה נזקקת. בסוף ינואר קטאר הודיעה כי תגדיל את התקציב וב־2021, והוא יעמוד על כ-360 מיליון דולר.

על רקע הביקורת בישראל על העברת הכספים אמר לגלובס גורם ביטחוני בכיר כי יש פיקוח הדוק על הכסף והוא מגיע ברובו המכריע למטרות שלהן יועד, מבלי שלאנשי חמאס תהיה נגיעה אליו. לדבריו הכסף הזה מקל מאוד על המצב הכלכלי וחיי היום יום ברצועה, ומביא בשל כך לשקט בטחוני יחסי.

סקר סרולוגי ברצועה: 48% מהנבדקים פיתחו נוגדנים לקורונה

סקר סרולוגי של מערכת הבריאות הפלסטינית ברצועת עזה העלה כי אצל לא פחות מ-48% מהנבדקים נמצאו נוגדנים לנגיף הקורונה. נתוני התחלואה הרשמיים ברצועה, עד לפני שלושה שבועות, היו לא גבוהים, ואף היה נראה כי מושגת שליטה על המגפה תוך כדי שרוב מכריע של הנדבקים לא גילו סימפטומים, והחלימו מבלי שחלו.

ניתן ליחס זאת בין השאר לגיל הממוצע הנמוך ברצועה, שיותר ממחצית תושביה הם בני פחות מ-18. בימים האחרונים מורגשת עליה של ממש בתחלואה ומ-250 מקרים חדשים ביום ברביעי זה כבר הגיע ל-550 מקרים ביום. אלא שהנתון של תחלואה קשה נמוכה נשמר, וכמעט אין עליה במאושפזים שמצבם קשה או שנזקקים להנשמה ומספרם מגיע למעט יותר מ-100. 

החשש ממחסור בציוד להתמודדות עם הקורונה הביא להתגייסות בינלאומית, ובין השאר הובאו לרצועה מכונות הנשמה ומחוללי חמצן, ומספר מיטות הטיפול נמרץ הוכפל. המצב ככלל נחשב טוב יותר מבגדה, בין היתר בגלל שמעברי הגבול לישראל ולמצרים נפתחו רק לתקופות קצרות ותוך הגבלות של ממש. 

גם בעזה רוצים חיסונים וכניסה לישראל 

בסוגיית החיסונים המצב טוב מזה של הגדה. לרצועה הובאו בסך הכל 87 אלף חיסונים. מהם 20 אלף חיסוני ספוטניק 5 רוסיים, כשלמשלוח הזה אחראי מוחמד דחלאן, יריבו המר של אבו מאזן ב"פתח", השוהה בגלות במפרץ. איחוד האמירויות מימנה את החיסונים, והם הועברו לרצועה דרך מצריים.

עוד חיסוני ספוטניק 5 הועברו מהרשות הפלסטינית ברמאללה לרצועה, חלק ממשלוח ששלחה רוסיה לרשות. כ-50 אלף חיסוני מודרנה הגיעו במסגרת המיזם של האום לאספקת חיסונים למדינות עניות. השבוע עתרו כמה ארגוני זכויות אדם לבג"ץ בדרישה כי ישראל תדאג לחסן את כלל האוכלוסייה הפלסטינית - שכן ברשותה מספיק חיסונים לכך.

לפני חודש נפתח גם מבצע החיסונים לסוחרים ולפועלים הפלסטינים העובדים בישראל, ויש כ-120 אלף בעלי אישורי עבודה, מהם 90 אלף שנכנסים לתוך הקו הירוק והאחרים עובדים באזורי התעשייה ובענף הבנייה בהתנחלויות. מתחמי החיסון הוקמו במעברי הגבול וכן באזורי התעשייה המרכזיים בברקן מישור אדומים ועוד.

ביום הראשון של המבצע שנפתח השבוע, התחסנו 7,000 בני אדם. אחד מהסוחרים, א.ב, אמר לגלובס כי אם הסוחרים מהגדה מתחסנים ויכולים כעת להיכנס לישראל עם תו ירוק מדוע לא לעזתים. לדבריו פניה כזו הועברה לישראל.

צרו איתנו קשר *5988