"לא עלה על דעתי שזה לא כשר... אולי אני נאיבית, חשבתי שהחברה רווחית בגלל הקיימות"

מה ידעה שרי אריסון על החשדות לשוחד באפריקה בחברה בבעלותה שיכון ובינוי? • מתמלילי חקירתה עולה תמונת הכחשה, למרות ראיות לכאורה לפיהן נמסר לה על כך •  החוקרים: "היה לך נוח לא לדעת"; אריסון: "אני אף פעם לא התערבתי. תמיד נתתי את כוכב הצפון. לא נכנסתי ליום יום"

שרי אריסון / צילום: איל יצהר
שרי אריסון / צילום: איל יצהר

בקיץ 2018 כותרות העיתונים הדהדו. אשת העסקים החזקה בישראל ובעלת השליטה בשיכון ובינוי שרי אריסון זומנה לחקירה ביאח"ה, במסגרת פרשת החשדות לשוחד של שיכון ובינוי באפריקה. הכותרות ידעו לדבר על חשד לתשלומי שוחד לאורך שנים בהיקף של מאות מיליוני דולרים, תוך השאת רווחים של מיליארדים לחברה הישראלית ולחברות הבנות והנכדות שלה בעולם.

הראיות בתיק חריגות בהיקפן ובאיכותן, למרות פעולות הסוואה שונות ולמרות השמדה של מסמכים מפלילים. פורסם כי הראיות מלמדות לכאורה על זיקה לפלילים מראש הפירמידה של קבוצת שיכון ובינוי עד לאחרון העובדים באפריקה. באופן נדיר, גם מבקר החברה רו"ח רובי לזרוב והיועץ המשפטי שלה עו"ד חזי קטן נחשדו בפרשה וקיבלו זימון לשימוע לפני הגשת כתב אישום, בטענה כי העלימו עין מתשלומי השוחד חרף ידיעתם הברורה על המתרחש בחברה.

בימים אלו מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה מינהלית נגד זכיית שיכון ובינוי במכרז בהיקף של מיליארדי שקלים להקמת קרית המודיעין בנגב. לטענת העותרים, התנהלות כה מושחתת ופלילית של שיכון ובינוי, היא עילה לפסילתה מזכייה במכרזי המדינה.

התרשומת של שיחת ההיכרות בין היו"ר החדש לחמני לבין עופר קוטלר שרשם רוני פלוך
 התרשומת של שיחת ההיכרות בין היו"ר החדש לחמני לבין עופר קוטלר שרשם רוני פלוך

תחילת העדות: "אני רחוקה מהדברים הללו"

לאחר שנחקרו בכירי החברה, הגיע תורה של אריסון להגיע לחדר החקירות ב-12 באוגוסט 2018. את החקירה ניהל סנ"צ אסף ולפיש יחד עם רפ"ק עודד אררה.

אריסון שמרה על קו שמרחיק אותה לחלוטין מנתינת השוחד ומהפעילות העסקית של החברה. לטענתה, היא הייתה עסוקה בעיקר בקידום ערכים של עשיית טוב ולא הייתה מעורבת בפעילות העסקית של קבוצת אריסון, וכבר שנים שלא קידמה החלטות בדירקטוריון החברה.

לאחר שסנ"צ ולפיש הזהיר אותה שהיא חשודה בשורת עבירות ובראשן מתן שוחד לעובד ציבור זר, היא הגיבה "אני בשוק. מבחינתי, זה אבסורד. כל מה שאני יכולה להגיד זה שאני עובדת ועבדתי כל חיי הבוגרים להטמיע ערכים בכל החברות שלי... אני רחוקה מהדברים הללו".

סנ"צ אסף ולפיש: "אני אומר לך כי כאשר החברה נרכשה בשנת 1996, שררה בחברה מזה שנים 'תרבות שוחד', לפיה משלמים שוחד במדינות שונות בעולם בהם החברה בונה".

על כך השיבה אריסון במילה אחת. "מחריד".

לטענת אריסון בחקירתה, היא שמעה לראשונה על פרשת השוחד בקניה כאשר עובד החברה, רו"ח שי סקף, הגיש תביעה נגד החברה בבית הדין לעבודה. "שמעתי שהעובד תבע, אני לא זוכרת את שמו. אפרת פלד (יו"רית ומנכ"לית חברת אריסון השקעות) באה אליי ואמרה לי שדנים בדירקטוריון על מה לעשות, שיש חשד בקניה, ושדנים על ללכת לרשויות, ואני אמרתי שמיד ללכת לרשויות".

פלד. סימן שאלה לגבי העמדתה לדין / צילום: רון קדמי
 פלד. סימן שאלה לגבי העמדתה לדין / צילום: רון קדמי

לטענת אריסון, "אני כל הזמן שאלתי את אפרת פלד מה קורה עם זה, וכל פעם היא אמרה שאין כלום. כל תקופת זמן שאלתי מה קורה עם החקירה, מה קורה עם הרשויות בשווייץ, לא קיבלתי תשובה. עד שזה התפוצץ בארץ".

אריסון טענה בתחילת החקירה שמדובר בעלילה של עובד ממורמר, ושלא היו דברים מעולם, "היה לי מאוד חשוב לדעת שזה לא נכון מה שהוא אומר, אבל מבחינתי זה עובד ממורמר שמנסה להחזיר ולא האמנתי לרגע שיש דברים כאלו בחברה שלי, כי אין מצב אצלי, כי כולם יודעים שאני רוצה לפעול בצורה ערכית".

לטענתה, היא הבהירה למנהלי החברה שאין לקדם את עסקי החברה תוך מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, עוד לפני שהחוק הישראלי אסר זאת רשמית ב-2008. אלא שככל שהתקדמה החקירה, החוקרים חשפו בפני אריסון ראיות למכביר על עסקאות השוחד. חלק מן הראיות הצביעו על חשד למעורבות ומודעות של אריסון.

גרסאות שונות לגבי עזיבת אורי שני

אורי שני כיהן כמנכ"ל שיכון ובינוי בין השנים 2005 ל-2008. בעדותו במשטרה סיפר כי "אני קראתי לנציג אריסון השקעות בשם מודי קרת, אמרתי לו את הלבטים שלי שהיו, שאני חושב שזה מתנהל לא כמו שצריך, שעושים דברים לא חוקיים. הערכתי שגם משלמים שם שוחד ושכסף עובר, ושאם עושים דברים לא חוקיים בשם החברה אז עושים דברים לא חוקיים גם באופן פרטי, גנב הוא גנב".

כאשר עומתה עם כך אריסון, היא השיבה שהדבר לא היה ידוע לה. "מצער מאוד... אין לי מה להגיד. אני באמת לא ידעתי".

ולפיש: "למה אורי שני עזב את החברה?"

אריסון: "אני לא יודעת, אני לא זוכרת"

ולפיש: "אני אומר לך שאורי נתקל בתעשיית שוחד עצומה ועזב לאחר שהבין שהוא אינו יכול להביא לביטולה".

אריסון: "אז למה הוא לא אמר לי? אם אני הייתי יודעת שאני לא יכולה לשנות, הייתי מוכרת את החברה".

כאן החשדות החלו להתהדק בעניין אריסון, כיוון ששני העיד כי לא רק שהיא הייתה מודעת לעניין, אלא שהוא דחק בה למכור את החברה, בשל תרבות השוחד. לטענתו, אריסון סירבה. בעקבות כך, לדבריו, החליט להתפטר.

ולפיש: "אני אומר לך שאורי שני ביקש למכור את החברה שהייתה שקועה בתשלומי שוחד עד צוואר ולאור התנגדותך למכירה, עזב את תפקידו. תגובתך".

אריסון: "אני לא זוכרת. יכול להיות שהוא בא עם רעיון למכור וסירבתי כי אני חושבת שהעתיד זה אפריקה ואנשים מסכנים ואני חושבת שצריכים לעשות שם דברים טובים... אם הוא היה אומר שוחד, לא הייתי מקבלת את זה".

לאחר שהוצגו בפניה הראיות, החלה אריסון להיזכר, אלא שלטענתה סיבת העזיבה היא הפוכה. לדבריה, היא הציעה לו לעזוב את תפקיד המנכ"ל ולכהן לתקופה כיו"ר כי הוא לא עמד בערכים הנעלים של החברה. "עכשיו אני זוכרת... האמת הצעתי לו להיות יו"ר כדי לא לפגוע בו, כדי שהעזיבה תהיה לאט לאט, כי הוא לא הבין את החזון ואת הערכים".

דיווחים ממנהלים ומכתבים אנונימיים

אלא שעדותו של שני לא הייתה הראיה היחידה שכרכה את אריסון למפעל השוחד חובק העולם של שיכון ובינוי. אורנה אנג'ל כיהנה כסמנכ"לית של שיכון ובינוי משנת 2007 עד שפוטרה על ידי עופר קוטלר ב-2011. בעדותה במשטרה סיפרה אנג'ל שהציגה בפני אריסון את ההתנהלות הפלילית של החברה.

אריסון אכן סיפרה בחקירתה כי אנג'ל, לפני פיטוריה, באה אליה הביתה וביקשה לדווח על אירועים לא תקינים בחברה. "היא דיברה איתי על התנהלות לא תקינה. משהו לגבי המשכורות. שאלתי אותה אם היא מוכנה לשבת איתנו ולומר את הדברים מולם. היא הסכימה, עשיתי פגישה אצלי במשרד, וכל מה שהיא אמרה לי אצלי בבית, היא אמרה הפוך במשרד. סוג של 'לנשק את התחת' של רוית ושל עופר (קוטלר, א"ג). אמרתי לאורנה שזה לא מה שהיא אמרה לי. שאלתי אותה למה היא אומרת הפוך, והיא שיחקה אותה ואני יצאתי המפגרת. לא היה לי מה לעשות עם זה".

אך בכך לא די. אריסון הודתה כי קיבלה מכתבים אנונימיים מעובדי החברה על הפעילות הפלילית של החברה. לטענתה, היא העבירה את המכתבים לביקורת הפנים של החברה, שלא מצאה שיש דבר בחשדות. מעבר לכך הודתה אריסון כי עופר קוטלר אמר לה יותר מפעם אחת שיש בעיה באפריקה ואי אפשר לזכות במכרזים אם החברה תבחר להתנהל על פי הקוד האתי. לטענתה, היא השיבה "אז שנאבד מכרזים".

חוקרי יאח"ה תמהו איך העניין לא הדליק אצלה נורה אדומה לאור העובדה שעסקי החברה המשיכו להיות רווחיים באפריקה, פי שלושה מאשר בארץ, למרות שהיא הורתה למנכ"ל לא לשלם שוחד לאחר שהוא הסביר לה שאין דרך לזכות במכרזים בלי לשלם שוחד.

"לא עלה על דעתי שהיא אינה כשרה... אולי אני נאיבית, אני חשבתי שהחברה רווחית בגלל הקיימות".

אלא שסנ"צ ולפיש לא ויתר. "ניתן לומר שאת נאיבית, אבל גם זה עד גבול מסוים. אנשים אומרים לך שאי אפשר לזכות במכרזים, מגיעים מכתבים שאומרים שיש התנהלות מסוימת ואז מגיעה דירקטורית מטעמך בתחום הקיימות שאומרת שיש התנהלות לא כשרה, כמה אפשר להיות נאיבי?"

חוקרי יאח"ה ניסו לברר עם אריסון מה היא עשתה עם המידע שהיא קיבלה. לדבריה, "לא נכנסתי בדיוק לדעת במה מדובר". החוקרים לא הרפו וטענו שהיה לאריסון נוח לא לדעת ולכן לא טרחה לברר. לטענתה, "אני אף לא התערבתי. תמיד נתתי את כוכב הצפון. לא נכנסתי ליום יום".

אריסון נשאלה כיצד היא נהגה להתעדכן בנוגע לפעילות החברה. לדבריה, "בשוטף זה מאפרת (פלד, א"ג), מדי פעם מהיו"ר. פעם בשנה בינואר הייתי מקבלת סקירה מכל ההנהלה, זה היה יותר בראייה ערכית כי הובלתי להטמעה של ערכים, והם היו פעם בשנה באים אליי ומראים לי איך משלבים את הערכים בראייה העסקית. מציגים אצלי לאור 13 הערכים של מודל עשיית הטוב".

למה שרי קנתה את החלק של מיקי בהפועלים?

מודי קרת שכיהן כדירקטור בשיכון ובינוי במשך עשר שנים החל מ-1996 טען בחקירתו כי אפרת פלד ידעה מהיום הראשון על הפעילות השוחדית של החברה. לדבריו "תשלומי השוחד היו בDNA של החברה, והסבירו לנו שאחרת אין דרך להשיג עבודות באפריקה".  ב-2006 נכנסה פלד לתפקידה, וקרת ערך לה חפיפה. לדבריו, "עדכנתי אותה בכל פרט ופרט בתקופת החפיפה, לרבות בנושאי תשלומי השוחד בארצות חוץ". לדבריו, "אפרת ידעה בוודאות על תשלומי השוחד. אין ספק שהיא ידעה גם ממני וגם מאחרים".

כאשר עומתה אריסון עם המידע, היא השיבה "אוי ואבוי, קשה לי להאמין" אך הודתה כי אין לקרת סיבה לשקר וכי אין ביניהם דם רע. לטענת קרת, "לא היה דבר שאפרת לא עדכנה את שרי, ואין לי ספק שהיא הייתה צריכה לעדכן בדבר כזה, ולכן אני מעריך שהיא אכן יודעת".

קרת סיפר כי אריסון החליטה לקנות את חלקה של אחיה, מיקי, כיוון שתשלומי השוחד של החברה היו עלולים לסכן את מעמדו של אחיה בארצות הברית, מאחר שהחקיקה בארה"ב כבר אסרה תשלומי שוחד במדינות חוץ. קרת, הזהיר לדבריו את פלד שחקירה בעניין עלולה להביא לכך שבנק ישראל ייקח מאריסון השקעות את השליטה בבנק הפועלים.

לטענתו, "אם יהיה פיצוץ בניגריה, זה יגיע עד מיקי אריסון שאוחז בגרעין השליטה, וזה מסכן את גרעין השליטה". לטענתו זה באמת היה הדרייב של שרי לקנות ממיקי את מניותיו. אריסון בחקירתה הכחישה נחרצות שזה היה המניע לקניית חלקו של מיקי.

הכחשת ישיבות שיש עליהן תרשומות

אלא שבהמשך הגיעה ראיית הזהב לכאורה. תרשומת פנימית קצרצרה בת כמה שורות ב-2006 המתארת ישיבה בהשתתפות אריסון. לאחר שיהודה אלימלך סקר את פעילות החברה, הוצאו מחדר הישיבות שני בעלי תפקידים בחברה, ואז נדון עניין תשלומי השוחד, שכונו תחת שם הקוד "עמלות".

נכתב בתרשומת כי שושן והפלינג עזבו את חדר הישיבות. בשל רגישות העניין, מנכ"ל שינוי ובינוי ביקש מאלימלך כי שני מנהלים שבאו איתו ייצאו מחדר הישיבות. לאחכ מכן, נכתב כך: "עמלות: ש. אריסון שאלה לגבי נושא העמלות. י. אלימלך תאר את התהליך. לא התקבלו החלטות בעניין זה. החברה ממשיכה בפעילותה כרגיל". את התרשומת ערך לא אחר מאשר יהודה אלימלך עצמו. בחקירתו, סיפר אלימלך כי אריסון ופלד ידעו היטב כי העמלות הן שם קוד לתשלומי שוחד.

אלא אריסון בחקירתה טענה כי פגישה כזו לא התקיימה. "לא היה ולא נברא. שקר... לא הייתה, זה שקר". אלימלך בחקירתו כאמור מספר שלא רק שהייתה ישיבה כזו ולא רק ששרי אריסון השתתפה בה - אלא שהיו שתיים כאלה. אריסון מצידה, דבקה בטענה שלא היו דברים מעולם.

ולפיש: את חושבת שזה מסמך בדוי?

אריסון: אין לי מושג.

ולפיש: אם אגיד לך שעורך המסמך אישר את יצירתו ותוכנו, מה תגידי.

אריסון: שהוא משקר.

ולפיש: למה שהוא ישקר?

אריסון: לא יודעת.

השמדת מסמכים והוראות בעל פה

בהמשך הוצגו בפני אריסון ראיות רבות נוספות על מעורבות המנהלים הבכירים ביותר בחברה בפעילות השוחד. אריסון הודתה בשלב זה כי נראה שאכן התקיימה תרבות של שוחד בחברה, אך לדבריה היא מגלה זאת כעת לראשונה על סמך הראיות שמציגים בפניה חוקרי יאח"ה.

כך לדוגמה הוצג בפניה תרשומת מיולי 2012 שכותרתה "שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי". את התרשומת ערך רוני פלוך, שכיהן משנת 2011 ועד התפוצצות הפרשה ב-2018 כמנכ"ל חברות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ. לחמני נכנס לתפקידו ב-2012 והמשיך לכהן עד 2019. במסמך החסוי והמפליל הזה, שלא נושא את לוגו החברה ונחשף בגלובס לראשונה, הנוכחים לא טרחו להשתמש בשם קוד וברמזים.

רוני פלוך, לשעבר מנכ"ל SBI שווייץ / צילום: אמיר מאירי
 רוני פלוך, לשעבר מנכ"ל SBI שווייץ / צילום: אמיר מאירי

"בפתיחת השיחה עופר קוטלר תיאר בפני משה את נושא אי עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל במדינות בהם אנו פועלים. עופר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם מאחר שרוית (ברניב, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם.... עופר הסביר כי בעבר כל נושא התשלומים הלא רשמיים היה עובר הליך אישור במהלך השנה, כאשר בסוף השנה נציג מטעמנו היה בודק, מאשר ומביא החומר לשווייץ, שם היה היו"ר מאשר והחומר היה נגנז או מושמד".

התרשומת המדהימה והמפורטת מספרת כי בעקבות שינוי החקיקה בישראל, החליטו לפעול אחרת ולהקשות עוד יותר על גילוי מנגנון השוחד. "כיום אין הליך והנושא עבר לאישורים בעל פה ללא רישום ותיעוד במטה החברה, דבר שהוא בעייתי כשלעצמו... בהמשך השיחה התנהלה ברובה סביב האופן בו פועלת החברה ובמיוחד תשלומי שוחד, אי תשלום מס אמת, תיאומי מחירים במכרזים, תשלומים שונים ללא קבלות".

משה לחמני. לשעבר יו"ר שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'
 משה לחמני. לשעבר יו"ר שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'

מטעמו של עו"ד נתי שמחוני, המייצג את שרי אריסון, פלד ולחמני לא נמסרה תגובה.

אורנה אנג'ל מסרה: "צר לי על שרי אריסון, שהגיעה לשיכון ובינוי מלאה בכוונות טובות, אך הקיפה את עצמה במנהלים תאבי בצע, שראו בחזון שלה לא יותר מאמצעי לקידום יחסי ציבור. כל מי שמכיר אותי ועבד לצדי יודע, שאין לי כל חשש להתריע על שחיתויות ואי סדרים, וכך קרה גם בפגישה עם רווית ואפרת, שבה טענתי, שהחברה שילמה תשלומי שוחד אסורים, ושבעקבותיה זומנתי לשימוע לפני פיטורין.

"לצערי, אריסון מצטרפת לשורה ארוכה, ולא מכובדת, של אנשים אשר התרעתי בפניהם שהתנהלותם הלא תקינה עלולה להביא למפלתם, ובמקום להודות לי ולתקן את הדורש תיקון, העדיפו להכפיש אותי ולהתעלם מאזהרותיי".

אורי שני מסר בתגובה: "נסיבות עזיבתי את שיכון ובינוי נוגעות לאי-הסכמתי להמשך תרבות השוחד. אם אריסון טוענת שנסיבות עזיבתי הן כי לא הבנתי את החזון ואת הערכים שלה, אין לי אלא להצר על הערכים והחזון הללו".

***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדם, בכפוף לשימוע, כל החשודים מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות. 

תזכורת: שימוע לחברה ולבכירים בה;  התיק נגד אריסון ופלד צפוי להיסגר

הפרשה נפתחה בפברואר 2018, כאשר במסגרתה נחקרו למעלה מ-50 חשודים. במאי 2019 המליצה המשטרה להעמיד לדין שורת בכירים, ובכללם את אריסון ופלד. התיק הועבר לפרקליטות, אולם הוחזר למשטרה לצורך ביצוע השלמות חקירה. 

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, בפברואר החליטה פרקליטות מיסוי וכלכלה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את קבוצת חברות שיכון ובינוי לצד 15 בכירים בעבר בחברה. לאריסון ופלד לא נשלחו מכתבי שימוע, ונראה כי התיק בעניינן צפוי להיסגר, אלא אם יחול שינוי במצבת הראיות נגדן בעקבות השימוע ליתר החשודים.

הבכירים שהוחלט לזמנם לשימוע הם עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי מ-2008 עד 2015; רוית ברניב, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2007 עד 2012; משה לחמני, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2012 עד 2019; יהודה אלימלך, מנכ"ל חברות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ מ-2003 עד 2011; רוני פלוך, מנכ"ל חברות SBI תשתיות ו-SBI שווייץ מ-2011 עד 2018; וכן נגד עו"ד יחזקאל קטן ורו"ח ראובן לזרוב. מנהלים נוספים נוספים נגדם יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע הם משה הפלינג, בנימין ארביט, אלכסנדר ישיש, דן שחם וכן שי סקף.