"החלטתי שאני חייב לעבוד, אז עשיתי עבודות קטנות של שיפוצים. אני עובד גם בשביל הנפש"

מנחם (חמי) זהר (55), בעל תשובה, גרוש ואב לארבעה מצפת • מפקח בכיר למניעת ליקויי בנייה • "אחרי שחוויתי את זה אני אומר 'לכו להתחסן', כי המכה היא גדולה" •  גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

מנחם (חמי) זהר / צילום: תמונה פרטית
מנחם (חמי) זהר / צילום: תמונה פרטית

מנחם (חמי) זהר, מפקח בכיר למניעת ליקויי בניה, עבד 30 שנה בענף הבנייה כשכיר בחברות שונות לפני שהחליט לצאת לדרך עצמאית. הוא ניהל ופיקח על פרויקטים גדולים ומגוונים ברחבי הארץ, חיפש ומצא פתרונות מחוץ לקופסה עבור לקוחותיו ויישם את הרעיונות שלו בשטח תוך שהוא צובר ניסיון בתכנון מבנים ושיפוץ בתים בגימור גבוה, תכנון ובניית מקוואות ובריכות שחייה, ייעוץ באוורור חללים סגורים ואיטום ועוד.

בראשית 2019 הוא החליט שהגיע הזמן לפרוש כנפיים, עזב את החברה בה עבד ופתח עסק עצמאי לפיקוח על פרויקטים בתחום הבנייה. לאור הניסיון שצבר, העסק עבד מהרגע הראשון. במהלך 2019 הוא פיקח על מספר פרויקטים במקביל בתקופות מסוימות ובחודשים אחרים ניהל פרויקט אחד גדול שתפס את מרבית זמנו.

בפתח משבר הקורונה הוא היה שקוע בפרויקט של חברת בנייה בצפון הארץ, שהחליטה להרחיב את המשרדים שלה, במקביל לשיפוץ ביתו של הבעלים של החברה, הצמוד למשרדים. "כשהגיע הסגר הראשון העבודה לא נעצרה, כי ענף הבנייה נחשב לענף חיוני, אבל המגבלות שהוטלו עיכבו את העבודה משמעותית. עבדנו תחת מגבלות של מספר אנשים בכל זמן נתון בפרויקט, כך שלא יכולתי להכניס את כל הצוותים שעובדים על השיפוץ במקביל. אם היו לי שני בנאים שעבדו, לא יכולתי להכניס את האינסטלטורים או החשמלאים. זה עיכב את העבודה אבל יכולנו לעבוד".

גם העובדה שהוא נאלץ להחליף חלק מהעובדים בפרויקט, כיוון שחלק מהפועלים הגיעו מהשטחים והגבולות נסגרו, השפיעה על הפרויקט. "במקום הצוותים מהשטחים הייתי חייב לגייס עובדים חדשים שהיו יקרים משמעותית והרווחים נבלעו לתוך ההוצאה הזאת".

אבל בסוף היה זה בעל חברת הבנייה שהוריד את השאלטר של הפרויקט, ועל ההכנסות שזהר היה אמור לראות ממנו. "בעל החברה שעבדתי אצלו אמר לי בשלב מסוים שהוא ירד מחברה שצומחת כל שנה ב-30%-40% לקו האפס, למצב שבו הוא היה לפני 10 שנים. הוא עצר הפרויקט כי הוא לא יכול היה לעמוד בעלויות שלו. התימחור שלי היה לפי פרויקט גדול והייתי צריך לתמחר את מה שכבר נעשה מחדש, כדי שלא אצא בשן ועין והוא לא יצא בשן ועין. הוא 'מנטש' אז הסתדרנו, אבל פרויקט שהיה אמור להימשך מספר חודשים ולהכניס הכנסה יפה נגמר ללא הכנסה. נשארה עבודה של שבועיים כדי להשלים חלק מסוים והעבודה הזאת נמשכה חודשיים בגלל המגבלות. בסוף לא הפסדתי ולא הרווחתי מהפרויקט הזה. פשוט עבדתי בחינם".

זו לא הייתה הבשורה השלילית היחידה שקיבל זהר. זמן קצר לאחר סיום הפרויקט הוא קיבל הודעה על ביטולו של פרויקט נוסף שנחתם רגע לפני המשבר לבניית בריכת שחייה וחדרי אירוח. "הייתי אמור להתחיל לבנות ולשפץ חלק מהחדרים במקום מיד לאחר הפרויקט של חברת הבנייה. החוזים היו חתומים, אבל בגלל הקורונה הפרויקט לא התחיל, ואני נשארתי בבית".

זהר, בעל תשובה, גרוש ואב לארבעה, לא יכול היה לשבת בבית ולצבור חובות. "כמעט חודשיים וחצי ישבתי בבית ללא הזמנות פרויקטים, אבל החלטתי שאני חייב לעבוד, אז עשיתי עבודות קטנות של שיפוצים, כהנדימן, כמו שהייתי עושה כשהייתי צעיר. חזרתי אחורה בלי אגו להרים בעצמי דברים ולשפץ לבד. לא רציתי לצבור חובות גבוהים, כי אני משלם מזונות, אבל אני עובד גם בשביל רפואת הגוף והנפש, אז הייתי חייב לצאת לעבוד. עבור אנשים עובדים להישאר בבית זו המחלה הכי קשה".

מהר מאוד גילה זהר שההכנסות מעבודתו כ"הנדימן" לא מתקרבות להכנסותיו כמפקח ומנהל בנייה. "כמובן שזה לא החזיק אותי ונכנסתי לחובות ובגלל שהעסק חדש ונפתח ב-2019 גם לא הייתי זכאי לשום מענק לעצמאים. המדינה פספסה את כל העסקים החדשים. נפלנו בין הכיסאות. אז במשך שנה פלוס אני צובר חובות, עובד בכל עבודה כדי שהחובות לא יהיו גדולים מדי וכדי לשלם את כל אחזקת הבית, המחיה והמזונות.

"אני לא עצלן ואוהב לעבוד אז לקחתי כל עבודה של תיקונים ושיפוצים בסביבה, כשאני אישית עבדתי בעבודה הפיסית. כרגע אני בחובות של 100-120 אלף שקל בעקבות הקורונה".

ואם לא היה די בכך, זהר גם חלה בקורונה. "לפני שחליתי הייתי נגד החיסונים. אני מעדיף רפואה אלטרנטיבית טבעית, ולא לתת לילדים שלי למשל כדורים ותרופות, אלא אם כן זה אקוטי. הילדים שלי קיבלו רק את החיסונים האלמנטריים, כי תפיסת העולם שלי לפני הקורונה הייתה לצמצם חיסונים, וכך גם תפיסת העולם של החברים שלי, שדוגלים בהומאופתיה ורפואה טבעית. זה נשמע הכי נכון עד שהקורונה הגיעה אלי. חליתי והושבתתי למשך שלושה שבועות, ועד היום - שלושה חודשים אחרי שהחלמתי - אני עדיין סובל תופעות לוואי של המחלה ולא חזרתי לעצמי. אחרי שחוויתי את זה אני אומר לכל מי ששואל אותי 'לכו להתחסן', כי המכה היא גדולה".

לאחר שהבריא מהקורונה זהר החל לראות גם את האור בקצה מנהרת הקורונה הכלכלית שלו. "קיבלתי פרויקט בנייה של לקוח שבונה מלון חדש בשכונת כנען בצפת. אני מנהל ומפקח על הפרויקט. זה לקוח שסגרתי איתו חוזה לפני הקורונה וזה הוקפא, אך לאחרונה הוא יצר איתי קשר ואמר 'אני מוכן להתחיל את הפרויקט'. זה החזיר לי את החיים".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988