לא רק סלי מזון – העמותות שיוציאו את המשק ממשבר הקורונה

שורת התוכניות שמבקשת המדינה ללמוד כעת יש מאין מצויה כבר שנים ארוכות בחברה האזרחית - תשתמשו במשאבים הקיימים שהמגזר השלישי פיתח

חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
חלוקת מזון לנזקקים בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

שנה לתוך משבר הקורונה וכשבוע לאחר מערכת הבחירות הרביעית במספר, בכירי הפוליטיקאים מדברים ופקידי המשרדים כבר עומלים על חילוץ המשק מהמשבר הכלכלי. נפתלי בנט הציג את תוכנית סינגפור, יאיר לפיד דיבר על תוכנית שנועדה לחזק את ההייטק, גדעון סער היה בעניין של מהפכה טכנולוגית, ובנימין נתניהו לא הפסיק לדבר על חלוקת מענקים.

בזמן שהממשלה מיאנה להגיב בזמן אמת לצרכים שעלו מהשטח, והמגזר העסקי כמעט קרס לתוך עצמו - דווקא החברה האזרחית, הצליחה לייצר פתרונות מהירים למציאות המשתנה - נכנסה תחת האלונקה ועמדה בחזית המאבק בקורונה עם משאבים מוגבלים ביותר. אותו מגזר שדילגו מעליו בפעימות הסיוע, ששכחו לשאול אותו האם, על אף חלקיקי 1/12 תקציב שהגיעו במהלך השנה, ישרוד גם את המגפה, לקח את ההובלה.

מעל מיליון המועסקים והמתנדבים המשיכו בעבודת הקודש היומית שלהם עם האוכלוסיות הנזקקות ביותר בישראל - מחוסרי עבודה, קשישים, עניים, נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות ומגוון רחב של ישראלים הנשענים מדי יום על העמותות.

המשאבים כבר כאן

עד שיחברו תוכנית לאומית מסודרת ועד שכולם ייאותו להסכים עליה, תחת סיום החל"ת, אני קורא למקבלי ההחלטות ולדרגים המקצועיים - זמן החירום שלכם, הוא השגרה שלנו. עשו שימוש נבון באחד המשאבים הבלתי נדלים של המשק הישראלי: הידע הרב והניסיון של המגזר השלישי בישראל. שבו עימנו, דברו איתנו, פנו אלינו! שירות התעסוקה לא בהכרח מכיר את האוכלוסיות החדשות או ערוך לאוכלוסיות החדשות שיגיעו לפתחו, החברה האזרחית מאידך, כבר עובדת עם כולם.

אני יודע שהכי קל לדמיין את סלי המזון לפני הסדר בחג, או התנורים החמים בחורף הקר אבל לא מעט מארגוני החברה האזרחית עוסקים דווקא במתן "חכות" למשפחות וליחידים בדמות הכשרות מקצועיות, ליווי משפטי, חילוץ מעוני ותכנון כלכלי. כך שהמשאבים כאן, הם זמינים וקיימים - כעת רק צריך להשתמש בהם.

יש כמעט 15 אלף עמותות בעלות אישור ניהול תקין בישראל, חלקן מבצעות שירותים שמשרדי הממשלה היו חולמים לבצע באותה יעילות ובאותן עלויות ובתרבות ארגונית שהיא מופת בעולו כולו. עמותת שכולו טוב, למשל, מסייעת כל שנה ל-6,000 מתמודדי נפש ואנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק התעסוקה, זאת באחוזי הצלחה טובים פי ארבעה משירותים מקבילים שמציעה הממשלה. 70% מההשמות התעסוקתיות של העמותה יצליחו לשרוד את השנה הראשונה. כל המעסיקים שקלטו עובדים ועובדות דרך העמותה מעוניינים לקלוט עובדים נוספים.

עמותת תפוח מסייעת כל שנה למעל 80 אלף מוטבים בצמצום הפער הדיגיטלי בישראל, אותו הפער שהרגשנו היטב כשמאות אלפי תלמידים נדרשו לעלות לשיעור בזום, ללא מחשב, טאבלט או טלפון חכם, והיא עושה זאת עם 70% הצלחה בהשמה בתעסוקה ומעל 350 מוקדי פעילות בכל רחבי הארץ. או עמותת ער"ן, שפועלת כבר 50 שנה וטיפלה בשנה האחרונה במעל רבע מיליון פניות מצוקה, חלקן מצילות חיים ממש.

הרשימה ממשיכה. אנחנו מחזיקים במומחיות שכורח המציאות הישראלית יצר. כוח משימה חדור מטרה, מוכשר, הישגי ויוזם, זהו המגזר השלישי. הקורונה הביאה לגידול של 40% בפניות לעמותות בארץ. יותר ממיליון איש מעורבים בחברה האזרחית במתן מענה למאות אלפי אנשים שקופים בישראל. כעת לא נותר, אלא להכיר בהזדמנות הגדולה. אנחנו מציעים פתרונות פרקטיים, לכם לא נותר אלא לפקוח את העיניים.

הכותב הוא מנכ"ל מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי והעמותות בישראל