"מי שיפתור את משבר האקלים אלו לא הפוליטיקאים או האקטיביסטים, אלא וול סטריט"

תשכחו ממלחמת הסחר. העשור הקרוב יעמוד בסימן מלחמת האקלים: מאבק עולמי עתיר מזומנים על ההובלה במרוץ לאנרגיה ירוקה • כך מסביר בראיון חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי בבנק אוף אמריקה • ארה"ב, סין ואירופה כבר נערכות, וגם וול סטריט בתמונה. בכל זאת, יש כאן הזדמנות של טריליונים 

חיים ישראל, בנק אוף אמריקה / צילום: יח"צ
חיים ישראל, בנק אוף אמריקה / צילום: יח"צ

כשחיים ישראל מסתכל על העשור הקרוב, הוא מזהה מאבק כוחות אדיר שיעצב את הכלכלה העולמית. על כף המאזניים: הובלה טכנולוגית, עוצמה גיאופוליטית, והרבה מאוד כסף. והמאבק הזה יתנהל סביב שינויי האקלים, או ליתר דיוק, סביב ההובלה במרוץ לאנרגיה חלופית. תשכחו ממלחמת הטכנולוגיה או ממלחמת הסחר. העשור הקרוב יוגדר על ידי מלחמת האקלים.

הניתוח הזה עומד בלב דוח מיוחד אותו פרסם לאחרונה ישראל, שבתפקידו כראש מחלקת השקעות תמטיות ואסטרטג גלובלי בבנק אוף אמריקה אחראי על זיהוי מגמות העל שישלטו בכלכלה העולמית שנים קדימה. לפי הניתוח שלו, שינויי האקלים יהפוך להיות הנושא החשוב ביותר בעשור הקרוב. "הפרק הבא במתיחות בין ארה"ב לסין הוא מלחמת האקלים", הוא קובע. "העניין הוא לא רק להציל את כדור הארץ. אנחנו מאמינים שאסטרטגיות האקלים מציעות נתיב לעליונות גלובלית". בדרך, ארה"ב וסין ייאבקו גם על תקציבי השקעות ומו"פ שנאמדים על ידי ישראל בלא פחות מ-6 טריליון דולר בשנה.

אין יותר דילמה בין צמיחה לאיכות סביבה

חיים ישראל הוא בעל ותק של 23 שנה בשוק ההון, 17 מהן בבנק אוף אמריקה. בתפקידו כאסטרטג הראשי של ענק הבנקאות הוא אחראי לזיהוי מגמות ארוכות טווח - מהתפתחויות טכנולוגיות, דרך שינויים דמוגרפיים, ועד לנושאים סביבתיים. בנקודת הזמן הנוכחית, שבה ההון הגדול עדיין מושקע בדלקים מאובנים, חברות האנרגיה עודן מחפשות קידוחים חדשים, וארה"ב נפקדה מהזירה במשך ארבע שנים - הניתוח שלו עשוי להיראות אופטימי. אבל ישראל, מצידו, אמנם מזהה את הסכנות מפניהן מזהירים המדענים, אבל מדגיש גם את ההזדמנויות שמגיעות עם המשבר, כמו גם את העובדה שהתמודדות אתו פשוט בלתי נמנעת.

קודם כל, הוא מפרט בראיון לגלובס, "ההשפעה של שינויי האקלים על כדור הארץ מתחילה להיות קריטית. מזג אוויר קיצוני השפיע על 0.2% מכדור הארץ בשנות ה-80, והיום מדובר על 15-17%. רק בארה"ב, עלות הנזקים הנלווית לכך הייתה 300 מיליארד דולר בשנתיים האחרונות".

"למזג אוויר קיצוני יש השפעה חברתית. בדוח שלנו דיברנו על 142 מיליון איש שיהיו מהגרי אקלים, בגלל מזג אוויר קיצוני. אבל גם זה נתון חלקי שמתייחס למעבר של אנשים בין מדינות, ולא אנשים שיעברו בתוך מדינות. גובה פני הים עלה ב-7 ס"מ משנות ה-80, ויעלה עוד 33 ס"מ עד סוף המאה. אנשים שחיים בסמוך לחופים יצטרכו לעבור לגור במקומות גבוהים יותר, ויש לזה עלות כלכלית", אומר ישראל. אינדונזיה, לדוגמה, הולכת להשקיע 30 מיליארד דולר כדי להעביר את בירתה אל פנים היבשה.

אז הצורך בהתמודדות עם משבר האקלים ברור מאי פעם. אבל מה שעוד קרה בשנים האחרונות הוא שהפתרונות נעשו זולים יותר. וזו התפתחות קריטית. "בעבר הבעיה הייתה שפתרונות כמו אנרגיות חלופיות או רכבים חשמליים היו מאוד יקרים. היום, האנרגיה החלופית - סולארית ורוח - זולה יותר בממוצע מאנרגיה פוסילית", כלומר כזו שנשענת על דלקי מאובנים. "מאז שנות ה-70 מחיר המודולים הסולאריים ירד ב-99.6%, הוא ממשיך לרדת. בממוצע, אנרגיה מתחדשת זולה ב-20-25% מאנרגיה פוסילית, בוודאי כאשר מחיר הנפט נע סביב 60 דולר לחבית. מדינות שרוצות לעזור לעצמן, עוברות לאנרגיה מתחדשת".

להתפתחות הזאת יש חשיבות מכרעת, כי היא הופכת את הדילמה של מדינות כמו סין, שנדרשו להכריע בין צמיחה כלכלית לאיכות סביבה, ללא רלוונטית. "תמיד היה דיסוננס: האם אני רוצה לשמור על כדור הארץ, או רוצה צמיחה כלכלית. הרבה מאוד שנים סין לא אצה לפתח אנרגיות חלופיות, כי הצמיחה הכלכלית בנפשה. אבל זה השתנה. ניתן להשקיע באנרגיה חלופית בלי לוותר על עלי אקספרס או המפעלים, אלא להוסיף תשואה ולשפר להם את הרווחיות".

האקלים הוא שדה הקרב הגיאופוליטי החדש

הצורך הדחוף בהתמודדות עם משבר האקלים ביחד עם ההתפתחות הטכנולוגית יוצרים כר נרחב להשקעות. וזה נדבך אחד לתחרות בין סין לארה"ב. "הן הולכות לכיוון הזה כי יש כאן הרבה מאוד כסף. כל שנה, יש השקעות של 4 טריליון דולר בתחום (כשאליהן יתווספו השקעות במו"פ, ש"א וא"פ). ארה"ב כבר הפסידה את הקרב על מובילות בנושא הדור החמישי של רשתות הסלולר, והיא לא רוצה להיות באותו מצב כשמדובר בקלינטק. סין השקיעה מ-2010 עד 2020 כ-1.2 טריליון דולר במעבר מדלקים מאובנים לחלופיים, וארה"ב השקיעה מחצית מזה". לדבריו, זו מציאות שארה"ב מתעוררת אליה ונחושה לשנות.

פאנלים סולאריים בסין. הפתרונות נעשו זולים / צילום: Associated Press, Sam McNeil
 פאנלים סולאריים בסין. הפתרונות נעשו זולים / צילום: Associated Press, Sam McNeil

אבל, ישראל מדגיש, זה לא רק עניין כלכלי נטו: "אם עד כה דובר על לעזור לכדור הארץ ולכלכלה, עכשיו נוסף האלמנט הגיאופוליטי. המאבק בין שתי מעצמות העל - סין וארה"ב - היה על טכנולוגיה ומסחר. שדה הקרב החדש הוא שינויי האקלים".

לדבריו, "עד היום, הנפט היה כלי מרכזי להשפעה גיאופוליטית. אבל זה הולך להיגמר, ושתי המדינות מבינות את זה. סין, מצידה, החלה להוביל את המגמה של התנתקות מנפט. היא מייבאת את רוב האנרגיה שלה מבחוץ, יש לה בעיה אקלימית מאוד קשה, ואם היא יכולה על הדרך לפגוע גם בארה"ב - אז למה לא".

סין וארה"ב הן לא שתי השחקניות היחידות במרוץ אותו משרטט ישראל. "יש כאן גם קאמבק של אירופה. היום, היא מובילה בכל מה שנוגע לקלינטק, בצורה ניכרת. שמונה מתוך 10 חברות הקלינטק הגדולות בעולם נמצאות באירופה, והשתיים האחרות בסין. אירופה הייתה הראשונה בעולם לבוא עם תוכנית מסודרת לדה-קרבוניזציה (כלומר, איפוס פחמני של הכלכלה). ארה"ב הבינה את זה, והיא חייבת להיות שם".

במרוץ הזה כל צד רק מנסה להגיע ראשון, או שיש גם ניסיון להאט את האחרים?
"ב-2018 גילינו שארה"ב נמצאת במלחמת סחר מאוד קשה מול סין, ועכשיו אנחנו הולכים למה שייקרא 'מלחמת אקלים'. ובמלחמה יש צד התקפי וצד הגנתי. ההתקפי מאוד ברור. השקעות, לפתח תשתיות, לחבר מפעלים כמה שיותר מהר. הצד ההגנתי הוא המרתק. זה לא ייגמר בכמה מהר אני משקיע ומפתח אצלי, אלא בכמה אני מגביל את הצד השני. פה תתרחש המלחמה. זה יתבטא בהגבלות, חוקים ותקנות על ייצור עצמי, הגבלות על העברת טכנולוגיות. טכנולוגיה היא נכס, אם אני מעביר אותה למדינות אחרות, העברתי חלק מהנכסים שלי. קלינטק הן טכנולוגיות שמשנות את העתיד, ומדינות ירצו לשמור אותן בבית. כך שיהיו הגבלות של ארה"ב על יצוא של טכנולוגיות קלינטק. אנחנו נראה הגבלות על יצוא של משאבים טבעיים. גם זכויות אדם זה כלי שיכול להגביל את הפיתוח הסיני בנושא".

תוכל לתת דוגמה?
"קובלט זה אחד החומרים הכי נצרכים כשמדובר על רכב חשמלי. רובו מיוצר בקונגו, שם יש מלחמת אזרחים. בארה"ב כבר עלו חוקים ותקנות, בטענה שכריית הקובלט תורמת למלחמת האזרחים. לסין יש הרבה אינטרסים באזור, והיא מחזיקה במכרות בקונגו. אנחנו רואים כבר עכשיו חברי קונגרס שמדברים על לפתח משאבים בארה"ב, כדי לחזק את הכלכלה שלה ועל הדרך להגביל את סין".

הדלקים המאובנים ידעכו מהר מהצפוי

אחת ההשלכות של המאבק הגיאופוליטי שחיים ישראל מדבר עליו היא שהאנושות תגיע למה שמכונה Peak Oil, כלומר שיא תפוקת הנפט, מהר מהצפוי, בעשור הקרוב. "ב-2018, התחזית הרשמית של בנק אוף אמריקה הייתה הגעה ל-Peak Oil ב-2040. עכשיו התחזית מדברת על 2030, וזה יכול לקרות הרבה יותר מהר ממה שחושבים".

בתוך כך, נדמה שדווקא מדינת ישראל נותרת מאחור. עד היום, טרם הוגשו יעדי הפחתת הפליטות של ישראל ל-2050 כפי שעשו מדינות רבות במסגרת הסכמי פריז, ואפילו יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים מאוד ל-2030, כלל לא הושגו עד כה. מנגד, ישראל דווקא מגדילה את עסקי המאובנים שלה; מפיתוח שדות גז וחיפושי נפט בים התיכון, ועד פרוייקט של קצא"א שנלווה להסכמי אברהם, במסגרתו ישראל תהפוך למעין מסדרון נפט דרכו ישונעו כמויות אדירות של נפט דרך מפרץ אילת.

כשהוא נשאל על המתרחש באזורנו חיים ישראל שומר על דיפלומטיות: "המזרח התיכון חייב לחשוב מחדש. אנחנו רואים שבמפרץ הפרסי מנסים לייבא יותר הייטק ותיירות. אחרי שיא הביקושים לנפט יגיעו לגז - דלק שרואים אותו כשלב ביניים בין נפט ופחם לאנרגיה חלופית, אבל גם סקטור הגז יעבור את אותו תהליך בדיוק. עשור קדימה, הנפט, הגז והדלקים הפוסיליים נמצאים בבעיה קשה. המעבר הזה יקרה כאמור הרבה יותר מהר משחושבים. מדינות שהכלכלות שלהן תלויות באנרגיה פוסילית חייבות להבין את זה ולחשוב 'איך אני נגמל', ולהתחיל להשקיע בטכנולוגיות אחרות. אנחנו חייבים להיערך בהתאם ולנצל מובילות שיש לנו בתחום הקלינטק".

איך השנה החולפת השפיעה על התמונה שאתה מתאר? פליטות הפחמן לא ירדו כמו שקיווינו, למרות שישבנו בבית.
"הקורונה לא שינתה את התמונה בטווח הקצר. השתמשנו בהרבה יותר חוות שרתים וטכנולוגיה, אבל גם טכנולוגיה היא מזהמת, וחוות שרתים פולטות היום יותר מכל תעשיית התעופה בעולם, והן גדלות אקספוננציאלית. אבל בזמן הקורונה מדינות גם הוציאו לא מעט כסף, שחלקו הולך להשקעות בסביבה. אירופה הודיעה על טריליון אירו בעשור, מחציתו להשקעות בטכנולוגיית מימן. ריתק אותנו לראות שהנושא לא נזנח בזמן הקורונה, אלא גדל בצורה משמעותית".

אתה מציג סיפור של השקעות ושורת רווח. נראה גם דברים נוספים? למשל, הגבלה של הפעילות הכלכלית על ידי מסי פחמן?
"אחד מהאינטרסים המרכזיים של המדינות זה להניע את הכלכלות מחדש אחרי הקורונה. כשאתה מטיל מסי פחמן, זה בעייתי לטווח הקצר. אבל אנחנו נראה הטלת מכסות פחמן על מדינות אחרות. אם אני מייבא מוצרים מסין שמיוצרים באופן לא ידידותי לסביבה, אין לי בעיה להטיל על זה מכסים. זה יהיה חלק מהמאבק הגיאופוליטי".

מהפך בשוק: מי ששומר על הסביבה מרוויח

לסיום צריך להזכיר עוד שחקן שיהווה גם הוא גורם משמעותי במגמת המעבר לאנרגיה ירוקה בשנים הקרובות: וול סטריט. ישראל מספר שבשנים האחרונות צמח מאוד תחום ההשקעות "האחראיות" (ESG), ולפי הניתוח של בנק אוף אמריקה, הן יהפכו פופולריות יותר ויותר. "לשם הולך שוק ההון", הוא אומר, ומוסיף ש"ישראל היא בשלב מאוד מקדמי, ושוק ההון הישראלי חייב להשקיע בזה הרבה הרבה יותר".

משבר האקלים, אג'נדות ירוקות, זה לא משהו שמתחבר מאוד עם וול סטריט.
"זה בהחלט כן. אני הולך להפתיע אתכם: מי שיפתור את משבר האקלים אלו לאו דווקא קובעי המדיניות או האקטיביסטים. זו תהיה וול סטריט. אני יודע שהרבה אנשים עכשיו מרימים גבות וחושבים - אלה? החברה מוול סטריט? אז דעתי היא שבהחלט כן. בשנה האחרונה, כמות הכסף שעוקבת אחר כל מה שקשור לסביבה ו-ESG, גדלה בקצבים אקספוננציאליים. כמות הנכסים שעוקבת אחר ESG הגיעה ל-20 טריליון דולר. לשם השוואה, זה 70% מהשווי שוק של מדד S&P 500. כמות הכסף שעוקבת רק אחר החלק הסביבתי ללא ESG, כבר עוברת את ה-31 טריליון דולר. זה שווה לפעם אחת של ה-S&P 500".

ההתפתחות המרתקת ביותר, לפי ישראל, מסתתרת מאחורי ראשי התיבות TCFD. "זהו הסטנדרט החדש של דיווח חשבונאי שמדווח כמה חברות חשופות לאתגרים סביבתיים. בוול סטריט יש 82 טריליון דולר של השקעות שהתחייבו שהן משקיעות אך ורק בחברות שמדווחות לפי הסטנדרט הזה. זה אומר שאם לא תדווח באופן הזה, אתה תפסיד חלק גדול מהשוק. לשם הולך הכסף של וול סטריט, בצורה מאוד ברורה. חברות שלא ידווחו את הנתונים והמידע הזה, יפסידו. עדיף להיות חברה שמזהמת ולא טובה לסביבה אבל לדווח, מאשר חברה שכלל לא מתייחסת לזה".

בסדר, אז חברות ידווחו על הנזקים. אז מה? המשקיעים יקראו וימשיכו לשים את הכסף.
"אני לא בטוח שברגע שהמידע הזה יהיה קיים, אז ימשיכו להשקיע. אנחנו רואים את המשקיעים עוברים בצורה חדה לחברות עם סטנדרטים גבוהים של שמירה על הסביבה והחברה, וזה מתבטא במכפילים. לפי מחקר שלנו, לחברות שיש ESG גבוה, יש תשואת יתר של 3-5% לשנה מאז 2005. המכפיל של החברות האלו הוא גבוה יותר. שוק ההון, ללא ספק, עובר לכיוון הזה. אתה לא תדווח, אתה תפסיד את וול סטריט. ברגע שאתה מדווח, אתה מתחיל לחשוב ככה, ולחשוב איך אתה משקיע ומשנה את המציאות. זה שינוי די-אן-איי מטורף שקורה בשנים האחרונות".

וול סטריט מורכבת בסופו של דבר מאנשים שמקבלים החלטות. מאיפה השינוי מגיע? זה עניין של קריאת המציאות? אולי מתחלף דור בוול סטריט?
"מנהלי הנכסים הבינו שיש כאן תשואה על השולחן. אם יש לי ציון ESG גבוה, אני פחות צריך לדאוג מחשיפה לתביעות, העובדים שלי מרוצים יותר ופרודוקטיביים יותר". ויש כאן גם עניין של ביקוש. "עשינו סקרים ומחקרים, וגילינו שהדורות החדשים יותר - המילניאלס ובוודאי ה-Z, מפוקסים על העניין הזה. דור ה-Z הוא רק בשנות ה-20 לחייו, אבל הוא הופך משמעותי בוול סטריט. יותר מ-85% מהם אומרים שעניין ה-ESG הוא הנושא המרכזי בהשקעות. הם לא רוצים להשקיע בחברות עם טביעת רגל אקולוגית שלילית. אצל המילניאלס, זה בערך 75%".

וכמובן, זה לא רק השקעות. "דור ה-Z רוצה למשל תחבורה עם פחות השפעות סביבתיות. לפי הסקר שלנו, הדור הזה גם צורך הרבה פחות בשר, בין היתר בגלל אלמנטים סביבתיים. ואני אגב מקנא בדור ה-C, אלו שנולדו החל משנת 2016. זה דור שנולד לעתיד שבו נושא הסביבה לא יהיה קיים. זה פשוט יהיה חלק מהדי-אן-איי. העניין של לשמור על הסביבה יהיה טבוע בהם".

חיים ישראל

ראש מחלקת השקעות תמטיות ואסטרטג גלובלי בבנק אוף אמריקה ● בן 48, נולד ומתגורר בירושלים ● לשעבר ראש תחום המחקר באקסלנס נשואה ● מוסמך במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון בכלכלה מהמכללה למינהל ● מתעניין באסטרונומיה 

צרו איתנו קשר *5988