גז טבעי | דעה

ישי-אפרודיטה: חשוב שישראל תבהיר את עניינה הברור בהסכם הוגן ומהיר

במקביל לעידוד הממשלתי הישראלי הנדרש, מתבקש עידוד נלהב לא פחות מן הצד הממשלתי הקפריסאי • חשוב מאוד שהחברות משני צידי הגבול הימי ימצו ברצינות הראויה את ההסכמות בין שתי הממשלות ותגענה להסכם, באופן שלא יעיב על היחסים הטובים בין המדינות

אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אסדת קידוח / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ההסכמה שהושגה לאחרונה בין ישראל וקפריסין, שעיקרה הנחיית החברות לקיים ביניהן משא ומתן תחום במסגרת זמן סביב החלוקה המדויקת של שדה הגז אפרודיטה-ישי, מהווה התפתחות חיובית, אך לא מספקת. כידוע, מדובר בשדה משותף ישראלי-קפריסאי, שטרם הושג הסכם ביחס לחלק המדויק של כל מדינה, ובהתאם של החברות הרלבנטיות. מאז גילויו עברו כעשר שנים, במהלכן ניתן היה להגיע להסכם בנדון, באופן שיאפשר להאיץ את תהליך הפיתוח של השדה. מכל מקום, בנסיבות הנתונות מדובר, כאמור, בצעד חשוב בכיוון הנכון.

בה בעת, חשוב להבהיר מספר נקודות, דווקא בשעה זו, ערב כניסתן של החברות להתדיינות ביניהן, שיש לקוות כי תתנהל באופן רציני ומעשי, מבלי לאבד זמן רב. חלקן נוגעות להיבט המסחרי-כלכלי, ואחרות לזה המדיני-אסטרטגי. נתחיל בזה האחרון.

כידוע, ישראל וקפריסין הידקו את מערכת היחסים ביניהן בשנים האחרונות באורח מרשים, באופן שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים. מערכת היחסים הבילטרלית היוותה, מבחינות רבות, זרז למערכת משולשת, הכוללת את יוון, ובהמשך תרמה גם לכינונו של פורום הגז האזורי, שבימים האחרונים התבסס כארגון מדיני ייחודי באזור.

הנסיבות הללו היו אמורות לסייע לשתי המדינות ליישב את המחלוקת סביב אפרודיטה-ישי, ובמיוחד כאשר מדובר בהליך שכיח בשדה האנרגיה העולמי. אולם, נראה שחוסר ניסיון, מצד שתיהן, לצד שקלול לא מיטבי מצד ישראל במהלך השנים, עיכב עד מאד את השגת ההסכם. התחושה הייתה, שלנוכח מפגשי האינטרסים הרבים ביניהן, אין טעם "להתקוטט" סביב שדה זה. בדיעבד, מדובר היה במקח טעות. כעת, זה נראה כי שתי המדינות, ובעיקר קפריסין, איבדו זמן יקר בטרם מימשו את הדיבידנדים האפשריים, מדינית וכלכלית, מן השדה.

מדוע רצוי ששתי הממשלות תאצנה בחברות להגיע להבנות והסכמות מתבקשות?

מן הצד הישראלי , מכיוון שמדובר בהליך בסיסי וראוי, בו למדינה יש אחריות ומחויבות לסייע ולעמוד לצידן של חברות ישראליות. המסר המקופל בהיעדר אסרטיביות מספקת בעייתי במיוחד, הן מבחינת האינטרסים הכלכליים, של המדינה ושל החברות, והן ביחס לאינטרסים המדיניים-אסטרטגיים, מעבר למישור הדו-צדדי, הישראלי-קפריסאי. זה עלול להיות תקדים שלילי בנסיבות עתידיות דומות.

זאת ועוד, שיתוף הפעולה האזורי מתקדם באופן מרשים. מחלוקת בהקשר זה, שעלולה להחריף במקרה של אי-הגעה להסכם, פוגמת בארכיטקטורה האזורית שנוצרה, ומשחקת לידיהם של שחקנים אזוריים, שהמערכת שנבנתה בעמל רב, אינה לרוחם (והכוונה, כמובן, לתורכיה).

המשא ומתן בין לבנון וישראל סביב הגבול הימי ביניהן מספק זווית נוספת, חשובה במיוחד. חוסר פעלתנות אסרטיבית מצד ישראל, וקיבוע הדימוי של התקפלות, ישפיע לרעה על מרחב התמרון וכושר המיקוח של ישראל מול לבנון. שכן, אם ישראל איננה מצליחה להגן על האינטרסים הברורים של חברות שלה מול מדינה ידידותית ובעלת ברית, כיצד תצליח מול מדינה המצויה במצב מלחמה איתה.

ישראל צריכה למנף את הנסיבות המדיניות הקיימות, הן במישור הישראלי-קפריסאי והן במישור האזורי הרחב יותר, כדי להבהיר את ענינה הברור והמהיר ביישוב המחלוקת לגבי אפרודיטה-ישי.

זאת ועוד, דווקא לנוכח מה שמסתמן כהסכמות ישראליות-מצריות בדבר חיבורו האפשרי של שדה הגז לוויתן למתקני ההנזלה במצרים, מתבקש לחשוב על חיבור דומה, או משלים, של אפרודיטה-ישי גם-כן לנתיב זה. אפשרות זו נדונה והוסכמה כבר, עקרונית לפחות, בין מצרים וקפריסין, ובנסיבות הנתונות מקבלת היגיון מדיני-כלכלי מוצק. ישראל צריכה ללוות מדינית (למשל, נציג רשמי שישתתף כמשקיף גרידא) את המשא ומתן בין החברות על מנת להמחיש את עניינה המדיני בהשגת הסכם מהיר, ובכך לעודד גם את החברות בצד הקפריסאי לחתור להסכמות מהירות. כידוע, מדובר בחברת דלק הישראלית, CHEVRON האמריקנית, שרכשה לאחרונה את נובל אנרג'י, וחברת SHELL.

מן הצד הקפריסאי, האינטרס המדיני והכלכלי מחייב גם-כן סיכום מהיר, מכובד ומשביע רצון של סוגיית אפרודיטה-ישי. זה יאפשר לקפריסין לעבור לשלב פיתוח מואץ של השדה, באופן שימחיש את הדיבידנדים הכלכליים והמדיניים משדה הגז הראשון שהתגלה במימיה הכלכליים. פיתוח השדה יחזק את שיתוף הפעולה האזורי, שנרקם בשנים האחרונות, ואת הארכיטקטורה המדינית, שקפריסין ממלאת בה תפקיד חשוב.

מאידך, כשלון המשא ומתן בין החברות טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה ביחסים בין שתי המדינות, אף בנסיבות בהן מפגשי האינטרסים ביניהן כה קרובים והדוקים. סביר להניח, כי למרות ההתקדמות החיובית בין שתי המדינות, ישראל לא תתיר את פיתוח המאגר טרם יוסכם בין הצדדים על פתרון הולם ומכובד בעבור חלקה ותרומתה למאגר. כזכור, עוד ב - 2019 מנכ"ל משרד האנרגיה הזהיר את החברות שלא להתחיל בפיתוח המאגר בטרם המדינות פתרו את המחלוקות ביניהן.

במילים אחרות: במקביל לעידוד הממשלתי הישראלי הנדרש, מתבקש עידוד נלהב לא פחות מן הצד הממשלתי הקפריסאי. חשוב מאוד שהחברות משני צידי הגבול הימי ימצו ברצינות הראויה את ההסכמות בין שתי הממשלות ותגענה להסכם, באופן שלא יעיב על היחסים הטובים בין שתי המדינות.

הכותב הוא שגריר ישראל בקפריסין לשעבר