על מסורת, דת ושמרנות חברתית: ברית רע"ם עם מפלגות הימין הגיונית וטבעית

רע"ם שייכת רעיונית לתנועת האחים המוסלמים העולמית, ולכן היא לא רואה במדינות הלאום המודרניות את היעד למימוש החזון שלה • סדר העדיפויות של התנועה הוא אחר - לא ללאומיות, כן לדת, למסורת ולשמרנות חברתית - דעות שמשתלבות היטב בממשלת ימין ישראלית

מנסור עבאס / צילום: מתוך פייסבוק
מנסור עבאס / צילום: מתוך פייסבוק

העשור תחת שלטון בנימין נתניהו היה העשור בו החברה הערבית ספגה את המכות הקשות ביותר מהימין הישראלי - עשור של חוק הלאום, עסקת המאה, סיפוח השטחים, הריסות בתים, "הערבים נוהרים" והיד עוד נטויה. לכן, הסוגיה שמלווה אותנו במערכת הבחירות הזו היא הברית הפוטנציאלית הכמעט בלתי מתקבלת על הדעת של מנסור עבאס עם הימין. המהלך הפוליטי של עבאס לא רק הכשיר את הערבים בעיניהם של הליכוד, אלא גם הכשיר במידה רבה את הליכוד עבור הציבור הערבי.

רע"ם היא הזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, שבשנת 1996 התפצלה על רקע חילוקי הדעות בנוגע לריצה לכנסת ישראל. השיח׳ המייסד של התנועה, עבדאללה נימר דרוויש, לאחר שיצא מהכלא כאסיר בטחוני, קיבל החלטה היסטורית שמטרתה "לשמור על בני האסלאם בישראל מזליגה לקיצוניות ואלימות". דרוויש הבחין אז שהדרך אל הלגיטימציה בישראל היא הכנסת, ושכל תנועה ערבית שתישאר מחוץ למגרש הזה תוקע במוקדם או במאוחר. ההבחנה הוכיחה את עצמה כשבשנת 2015 קיבלה ממשלת נתניהו החלטה להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק.

אז מה גורם לרע"ם לראות בנתניהו מועמד לגיטימי לראשות הממשלה, באותה מידה שהיא רואה את יאיר לפיד או כל חבר כנסת אחר מ"גוש השינוי"? אותו נתניהו שהוציא אל מחוץ לחוק את תנועת האחות של רע"מ (הפלג הצפוני), אותו נתניהו של חוק הלאום ושל המשך הכיבוש.

כדי להתחיל לברר את הסוגיה הזו צריך להסתכל על שורשי התנועה האסלאמית והזרוע הפרלמנטרית שלה בישראל. לא מדובר במהלך פוליטי קר וציני לצרכי קמפיין. החיבור של רע"ם עם הימין יכול להתפרש כחיבור עקרוני, התואם את תפיסת עולמם בסוגיות רבות. או כמו שבכיר במפלגה אמר בתחילת דרכה "המציאות המורכבת - בעינינו היא יותר פשוטה".

רע"ם שייכת רעיונית לתנועת האחים המוסלמים העולמית. לפיכך, היא לא רואה במדינות הלאום המודרניות את היעד למימוש החזון שלה. סדר העדיפויות של התנועה הוא אחר. זה מתחיל מחינוך וערכי משפחה וממשיך בחזון להקמת מדינת הח'ליפות האסלאמית. במדינה הזאת, חוק הלאום חסר משמעות, גבולות 67' אינם קיימים, והחוק הצרפתי הוא "לא חראם" כמו שאמר עבאס באחד הראיונות. דעותיה השמרניות של המפלגה בנושאי דת, מדינה, חירויות הפרט ולהט"ב דווקא משתלבות היטב בממשלת הימין הישראלית, דעות שלא ימצאו מקום בממשלת מרצ, העבודה ויש עתיד. זו התפיסה שבחסותה רע"ם יכולה לקיים את כל אותם ויתורים ששום מפלגה ערבית אחרת לא יכולה לתת, לאף ממשלה או מועמד.

התפתחות חשובה לא פחות, שהעניקה לרע"ם את האומץ להביא לקדמת הבמה את תפיסותיה שנשארו שנים רחוקות מעיני הציבור היהודי (וגם של חלק מהציבור הערבי) היא היעלמות הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מהשיח הציבורי בישראל. רע"ם זיהתה את ההזדמנות כדי לנכח את בעיות היום-יום של החברה הערבית על חשבון סדר היום הלאומי, במיוחד דרך הדת.

המהלך הזה מלווה במשאבים אדירים: עמותות סיוע הומניטרי מהגדולות בחברה הערבית, שתרומותיהן מגיעות עד לעזה ולבנון וצוותים שפועלים בכל ימות השנה בנגב, במשולש, בגליל ובירושלים. מדובר במהלך שהתנועה האסלאמית התכוננה אליו בכל שנות קיומה, כיאה לסלוגן של תנועת האחים המוסלמים העולמית "היכונו". מדובר ברגע המכונן שבו התנועה האסלאמית מתקדמת משלב של חינוך וייצוג, לשותפות בשלטון, ממש כפי שעשו רוב תנועות האחים המוסלמים בעולם הערבי, במצרים, תוניס ומרוקו.

נכון, לרע"ם ברור שתקרת הזכוכית במדינה היהודים היא נמוכה בהרבה ביחס למדינות אחרות, שבהן האחים המוסלמים הצליחו להשתלב בתור מפלגה קטנה ואחרי זה לתפוס את השלטון. אך יחד עם זאת לא פוחתת האמונה ולו לרגע, בלבו של כל איש השייך לתנועה האסלאמית בישראל, שהמצב הזה רגעי. הכל יכול להשתנות במזרח התיכון.

הכותב הוא ראש חטיבת החדשות ברדיו נאס ומגיש בכיר בערוץ מוסאווא

צרו איתנו קשר *5988