הכלכלנית הראשית מגלה: מה עשה משבר הקורונה לפערים בין נשים לגברים

לאחר כל אחד מהסגרים נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר - כך שלא התקיים פער מגדרי בסיכומה של השנה מעבר לטרום משבר הקורונה • ועדיין – נשים משתכרות פחות ולכן נפגעות יותר

שירה גרינברג / צילום: איל יצהר
שירה גרינברג / צילום: איל יצהר

הסיכוי של נשים בגילאי העבודה שעבדו בשנת 2018 להישאר מועסקות בתקופת הקורונה היה נמוך מזה של גברים סביב הסגרים (בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד דצמבר) וגבוה מזה של גברים בחודשי הקיץ (יוני עד אוגוסט). הירידה החדה יותר שנצפתה בתעסוקת נשים לעומת גברים במשבר בולטת בעיקר בקרב הורים לילדים קטנים - אמהות - ונכונה בפרט לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית שמפרסם היום אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנוגע לפערים מגדריים בשוק העבודה במשבר הקורונה.

מהסקירה עולה, כי במהלך הסגר הראשון (ששיאו באפריל אשתקד) נשים הושבתו בשיעורים משמעותית גבוהים יותר מגברים, ובסגר השני (ששיאו היה באוקטובר) הפערים המגדריים בהשבתה היו מצומצמים בהרבה. עם זאת, עולה מהסקירה הגידול בפערים המגדריים נצפה אך ורק בחודשי הסגרים ולאחר כל אחד מהסגרים נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר - כך שלא התקיים פער מגדרי בשיעור הירידה בתעסוקה בחודשים יוני-אוגוסט ובסיכומה של השנה מעבר לטרום משבר הקורונה.

ועדיין - נשים משתכרות פחות ולכן נפגעות יותר גם מהמשבר. הכלכלנית הראשית מציינת בסקירה, כי ניתן לשייך את התרחבות הפער המגדרי במשבר בעיקר לרמות השכר הנמוכות יותר של נשים בהשוואה לגברים (הנובעות בעיקר מהיקפי משרה נמוכים יותר). נשים משתכרות בממוצע פחות מגברים ומשתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים (13% מהגברים בגילאי 25-64 שהיו מועסקים בחודש ינואר 2020 שויכו בשנת 2018 לחמישון השכר הנמוך בעוד שבקרב הנשים מדובר על 21% בלבד). זאת כשלאורך כל חודשי המשבר ניכר שהפגיעה התעסוקתית הייתה חריפה יותר ככל שרמת השכר הייתה נמוכה יותר, הן עבור גברים והן עבור נשים.

בשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה הצטמצמו הפערים המגדריים בשוק העבודה במידה ניכרת, אך עדיין נותרו פערים משמעותיים ערב המשבר.

מהסקירה עולה, כי במהלך שני הסגרים ובעיקר במהלך הסגר הראשון נרשמה עלייה בפערים המגדריים בשיעורי התעסוקה (מעבר לפערים שהיו ערב המשבר). לאחר הסגרים נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר וסגרו את הפער המגדרי שנפתח במהלכם. הסיבה העיקרית לפער המגדרי העודף בסגרים היא פערי השכר בין גברים ונשים (שמרביתו נובע מהיקפי משרה); נשים משתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים שהושבתו בשיעורים גבוהים יותר, בעיקר במהלך הסגרים. עם זאת, בחינת שעות העבודה בפועל מעלה שמחודש יוני ואילך פערי התעסוקה המגדריים צומצמו במעט ביחס לפערים אשתקד. לסיכום, בראייה קדימה, ניכר שהמשבר שחל בשוק העבודה בעקבות הקורונה לא הוביל להרחבת פערי התעסוקה המגדריים מעבר לאלו שהיו ערב המשבר מכיוון שבתקופות שבהן לא חלו מגבלות משמעותיות הפערים המגדריים העודפים נסגרו.

בחודש אפריל, שיא הסגר הראשון, ירד שיעור התעסוקה של נשים בכ-39% ביחס לחודש ינואר 2020 (לפני הקורונה) ושל גברים בכ-29%. בחודש אוקטובר, שיא הסגר השני, ירד שיעור התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר בכ-19% ובכ-16% בהתאמה - פער מגדרי נמוך יותר בהשוואה לסגר הראשון. עם זאת, כאמור, לאחר שני הסגרים נשים חזרו לעבוד בקצב מהיר יותר ובחודשים יוני עד אוגוסט, ונובמבר עד דצמבר, הירידה בשיעורי התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר 2020 הייתה דומה.

"בראייה קדימה, ניכר שהמשבר שחל בשוק העבודה בעקבות הקורונה לא הוביל להרחבת פערי התעסוקה המגדריים מעבר לאלו שהיו ערב המשבר מכיוון שבתקופות שבהן לא חלו מגבלות משמעותיות הפערים המגדריים העודפים נסגרו. עם זאת, נדגיש שהיו קיימים פערים מגדריים בשוק העבודה טרם המשבר", נכתב בסקירה.

עוד נכתב בסקירה, כי כשנבחנים השינויים בשעות העבודה בפועל ביחס לשנה שעברה, עולה שהחל מחודש יוני ואילך (וגם בסגר השני) סך שעות העבודה של נשים ירד פחות מזה של גברים, כך שפערי התעסוקה המגדריים עדיין קיימים אך צומצמו במעט ביחס לפערים אשתקד.

נשים עובדות בענפים שנפגעו במידה מתונה

במחצית השנייה של שנת 2019, סך שעות העבודה בפועל של נשים היה נמוך בכ-29% ביחס לסך שעות העבודה של גברים, לעומת כ-27% במחצית השנייה של שנת 2020. על פי הכלכלנית הראשית באוצר, הירידה הפחותה יחסית בשעות העבודה של נשים ביחס לגברים אינה מאפיינת את שוק העבודה ברוב מדינות האיחוד האירופי, אולם התקיימה בשליש מהמדינות שנבחנו ברבעונים השני והשלישי של שנת 2020.

עוד עולה מהסקירה, כי בסגר הראשון אימהות לילדים הפסיקו את עבודתן יותר ביחס לאבות - נתון שהיווה גורם משמעותי בהיווצרותם של הפערים המגדריים בתעסוקה. בהמשך, אימהות לא הושבתו בשיעורים גבוהים יותר מאבות באופן מהותי, וכך גם בקרב הורים לילדים הפערים המגדריים הצטמצמו לאחר הסגרים לרמתם טרום המשבר.

עוד על פי הסקירה, שיעור התעסוקה של צעירים (15-24) ירד באופן חד יחסית במהלך המשבר ובקרבם חלה ירידה משמעותית בתעסוקת הנשים ביחס לתעסוקת גברים לאורך כל חודשי המשבר (ירידה ממוצעת של 22.9% ו-12.1% בהתאמה בחודשים מרץ עד דצמבר לעומת שיעור התעסוקה בינואר 2020).

בנוסף נמצא, כי נשים מועסקות במשקל גדול יותר מגברים במשלחי יד ובעיקר בענפים שנפגעו במידה מתונה יחסית מהמגבלות בתקופת המשבר. כלומר, ההרכב הענפי והרכב משלחי היד היוו גורם ממתן לפגיעה בתעסוקת נשים במשבר.

צרו איתנו קשר *5988