התחלואה בישראל נמצאת בירידה. אלו הם אתגרי הקורונה הבאים

עקומת הקורונה בישראל הולכת ומתיישרת ועל הדרך, גם שרשראות ההדבקה מתמעטות ומתמקדות באוכלוסיות לא מחוסנות • במפקדת אלון, שנוסדה כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה, מתמקדים באתגרים שילוו אותנו בתקופה הקרובה: פתיחת הלימודים, יבוא תחלואה מחו"ל ואוכלוסייה לא מחוסנת

אישה מקבלת חיסון לקורונה בפאב, כחלק מיוזמה של עיריית ת"א שמציעה משקה לכל מתחסן / צילום: Reuters, Corinna Kern
אישה מקבלת חיסון לקורונה בפאב, כחלק מיוזמה של עיריית ת"א שמציעה משקה לכל מתחסן / צילום: Reuters, Corinna Kern

עם החזרה לשגרה בתום חג הפסח, היקף תחלואת הקורונה בישראל מוסיף להצטמצם. אתמול, אובחנו פחות מ-200 בני אדם עם קורונה, כך שכעת עומד מספר החולים הפעילים בישראל על 5,232 בני אדם, מתוכם מאושפזים 327 חולים במצב קשה ברחבי הארץ. אחוז הבדיקות החיוביות גם הוא מוסיף להיות נמוך, ועומד על 0.6% מתוך כ-33 אלף בדיקות.

מקדם ההדבקה עלה מעט ועומד על 0.71, אך עודנו נמוך, ומשקף את הצמצום המשמעותי בהיקף ההדבקה באוכלוסייה. עם התחלואה המוסיפה לדעוך לאחר שכ-5.2 מיליון ישראלים חוסנו במנת חיסון אחת לפחות, האתגרים העיקריים של מערכת הבריאות מתנקזים למקומות בארץ בהם ישנם כיסי תחלואה ואזרחים רבים שאינם מחוסנים, לצד מעקב אחר ילדים מתחת לגיל 16, המהווים באופן עקבי בשבועות האחרונים כמחצית מהחולים החדשים, כאשר הם אינם יכולים להתחסן.

לאחר חודשים ארוכים של תחלואה גבוהה, מגמות תחלואה של מאות בודדות של חולים ביום, אמורות להשיג למפקדת אלון - שנוסדה כדי לקטוע את שרשראות ההדבקה, שליטה טובה יותר בשטח ויכולות לפעול כדי לאפשר מצב של משק פתוח לרווחה, עם רמות תחלואה נמוכות. אך אתגר מהותי מאוד של מפקדת אלון הולך ומצטמצם: בשל השפעת החיסון, ישנה דווקא ירידה בצברי הדבקה באוכלוסייה, המופיעים בעיקר בקרב אוכלוסיות לא מחוסנות. כלומר, קטיעת שרשראות ההדבקה הופכת פשוטה ומהירה יותר.

בכיר במפקדת אלון, נותן כדוגמה שני אירועים שהובילו לצברי הדבקה האופיניים לתקופה הנוכחית. המקרה הראשון, נוגע לאירוע חתונה שהתרחש ברהט לפני כשבועיים. תחילה, ארבעה אורחים התגלו כחולי קורונה, ומחקירה של החתונה במפקדת אלון התגלו כמות גדולה מאוד של מגעים. אותו אירוע נקודתי, שבו השתתפו אורחים גם מהיישובים הסמוכים, הוביל להדבקה של יותר מ-70 מאומתים. בחברה הבדואית אחוז המחוסנים נמוך יותר מאשר בחברה הכללית ועומד על כ-50% מחוסנים ומחלימים מגילאי 50 ומעלה, לעומת כ-90% בחברה הכללית בגילאים אלו. לכן, לאירועים המוניים המתרחשים בחברה הבדואית, ישנו סיכוי גבוה יותר ליצור צברי הדבקה משמעותיים.

אירוע נוסף, מאפיין את פתיחת מערכת החינוך, המהווה כעת אתגר מרכזי עבור המפקדה. אזרח שהתחסן בשני חיסונים כנדרש, חזר לארץ מביקור בצרפת, שם נפגש עם מספר חברים. בדגימה בנתב"ג היא נמצא שלילי לקורונה, אך לאחר ארבעה ימים החל לחוש מעט מצונן, וניגש להיבדק עצמאית ונמצא חיובי. בבית הוא הספיק להדביק את שני ילדיו הקטנים - בני 6 ו-8, שקיימו לא מעט מגעים בבתי הספר, כשלא חוו כל סימפטום. שניהם לא הדביקו אף אחד, אך הכניסו כ-36 בני אדם לבידוד, לרבות מורים, ילדים ובני משפחה.

לשנות את אופי ההתייחסות לקורונה

כיום, אין ערים אדומות בישראל. ישנם שלושה יישובים קטנים כתומים בדרום הארץ, ועוד כ-10 צהובים, גם הם יישובים קטנים, מרביתם בחברה הערבית. האתגרים המרכזיים של קטיעת שרשראות ההדבקה ממוקדים באוכלוסיית הילדים שלא מחוסנת וחזרתה ללימודים שעלולה ליצור תחלואה עודפת, מגזרים שאחוז המחוסנים בהם נמוך וייבוא תחלואה מחו"ל לישראל.

אך ככל שהתחלואה תגדל, בשל החיסון, היא משנה את צורתה. גורם במפקדת אלון, מציע לשנות בשלב זה גם את אופי ההתייחסות לקורונה. במקום לבחון את מקדם ההדבקה, שבשלב זה לא מהווה פרמטר מטריד במיוחד שכן התחלואה היא במספרים קטנים, להסתכל על מספר המאומתים ואחוז הבדיקות החיוביות, ומתוכם על מספר החולים בפועל. כלומר, במצב שבו יש חיסון יעיל בנמצא, לבחון את הנתונים כאשר המשקל העיקרי יהיה של אלו החווים סימפטומים של קורונה ומפתחים מחלה בפועל (מה שמעלה את סיכוייהם להגיע לאישפוז), ולא להסתכל על המאומתים כמקשה אחת.