חששות? בנק ישראל פועל לדרבן את האינפלציה: "אחד מהיעדים שלנו"

במסיבת העיתונאים שלאחר הגשת דוח בנק ישראל, התייחס הנגיד ירון להתפתחות המצב הפוליטי, לאפשרות להעלאת מסים, רכישות האג"ח ומודל החל"ת השנוי במחלוקת • "לא צופה התפרצות אינפלציונית; יש עוד מרחב זמן לתוכניות רכישות האג"ח; אין צפי להעלאת מסים ב-2021"

פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס
פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ, גלובס

בנק ישראל לא חושש מאינפלציה ואף פועל לדרבן אותה, כך עולה ממסיבת העיתונאים שערך הנגיד פרופ' אמיר ירון לאחר הגשת הדוח השנתי. כלומר, בזמן ששוק ההון בכלל חושש מהעלייה בציפיות האינפלציה, ומתמחר כמה העלאות ריבית בשנתיים הקרובות, בנק ישראל פועל למעשה לדרבן את האינפלציה.

ירון אמר כי יש אינדיקציה שהאינפלציה תעלה אך "לא חושב שתהיה התפרצות אינפלציונית וכנראה שתתייצב מעל הגבול התחתון של טווח היעד. בקונטקסט של המשבר, את הפעילות הריאלית היה חשוב לשמר. האינפלציה ירדה (ב-2020 - ג.ב.ס) אך כרגע חוזרת. התוכניות של ההרחבה המוניטרית שביצענו, כולל ה-lower for longer (תוואי הריבית - ג.ב.ס), כרגע הולכת באותו כיוון, גם מדרבן את האינפלציה, שזה אחד היעדים שלנו, וגם אמור לסייע בתחום האבטלה, כך שהפעילות שלנו אמורה לסייע להשגת שני היעדים הללו יחד", כך אמר ירון.

"המדיניות המוניטרית תמשיך להיות מרחיבה, לתוכניות רכישות האג"ח יש מרחב זמן ויש פער שגדל לאחרונה בין אג"ח ארה"ב לישראל, כך שאנחנו רוצים לראות לאן המשק הולך, כשנגיע אי שם בתוך הקיץ ושנדע באיזו מידה השפיע המשבר, אז נוכל להחליט איזה מתווה ראוי להמשך", כך ענה ירון לשאלת גלובס במסיבת העיתונאים לגבי הצפי להארכת תוכנית רכישות האג"ח.

לגבי תוואי הריבית אליו התייחס ירון בראיון ב-CNN לאחרונה, אמר הנגיד כי "למרות שהאינפלציה יותר גדולה יש לנו סבלנות נשאיר את הסביבה של אשראי יותר נוח, הצפי שהריבית תישאר lower for longer", ובכך חזר על המנטרה ששידר לאחרונה בנק ישראל כי הריבית תישאר נמוכה לאורך זמן ממושך, בניגוד לתמחור בשוק האג"ח שצופה העלאת ריבית בשנה הקרובה.

לגבי המצב הפוליטי אמר ירון כי "המצב רחוק מלהיות אופטימלי ללא ממשלה וללא תקציב. אי אפשר לקדם תוכנית שהמשק זקוק להן. ברוב הממשלות יחס החוב תוצר גבוה, אנו רוצים להיות במצב שעם ההשקעות האלה אנו לא מגיעים למצב שיחס החוב מתבדר, אלא מתייצב ואף יורד. אם היינו לפני הקוורנה עם יחס חוב תוצר של 77% זה כנראה היה יותר סיגנל שלילי לשווקים. השוקים היום מוכנים להכיל את זה בעיקר אם סביב זה יהיה השקעות ראויות".

ירון מבקש להתמקד בשוק התעסוקה ולגבי האפשרות לשינויים מבניים בשוק העבודה. "נצטרך לתת לזמן לעשות את שלו ולכן שאלת הסיוע לא קלה. נותנים צ'אנס למי שיכו לחזור לפעילות שהיא ראויה", אמר בקשר לתמיכה במהלך המשבר שעשויה לתרום להתפתחות חברות זומבי.

לגבי ההמלצה של בנק ישראל לצעדים לצמצום הגרעון המבני כמו העלאת שיעור המס, בהם מס החברות ומס רווחי הון, אמר ירון כי נושא המסים כולל מנעד שהממשלה צריכה להחליט לגביו הכולל יעילות בגביית ההכנסות. "כשיגיע הזמן נביא את אותן תובנות שמדיה יהיה צורך לסגור את הגרעון על ידי מיסוי. אין צפי להעלאת מסים ב-2021".

"אם מדברים על הורדת מע"מ באופן זמני, יכולה להיות לכך חשיבות אם נראה שיש ביקושים נמוכים במשק. כרגע אנו רואים חזרה מהירה של הביקושים ולכן הייתי מחכה לראות לאן הדברים מתפתחים. כרגע לא נראה שיש צורך בכך", אמר ירון. 

לגבי מודל החל"ת אמר ירון כי "יש הרבה מאד מובטלים על כל משרה ברמת המאקרו, ולכן כדי לשמר את האמינות אנחנו בעד לשמר את ההחלטה לגבי החל"ת אך ודאי לא להאריך את החל"ת. מעבר לזה אנו רוצים לחכות לנתוני מרץ לראות אם נצרו כיסי אבטלה מבנית.