בנק ישראל: מודל החל"ת בעייתי, אך מתאים לנו יותר מהמודל הגרמני

משבר הקורונה חייב את הממשלה לנקוט במהלכים מהירים לתמיכה בעובדים על מנת למנוע פגיעה בהכנסותיהם, שגם תעמיק את המשבר עוד יותר, ולהגן על שרידות העסקים ליום שאחרי. במהלך הסגר הראשון כמעט מיליון עובדים הוצאו לחל"ת (22% מכוח העבודה), ורק 115 אלף עובדים פוטרו או התפטרו.

מטרה נוספת של המודל הייתה להקטין תמריצים להגעה פיזית לעבודה בשל המגבלות, ולמנוע מצב שבו העסקים לוחצים על העובדים להגיע לעבודה. אלא שכיום הבעיה הפוכה, כאשר מודל החל"ת מתמרץ אנשים להישאר בבית בעוד שבשוק חסרים עובדים בעיקר בענפי המסחר והשירותים.

בבנק ישראל כותבים כי להסדר החל"ת היו מספר יתרונות לעת המשבר כאשר 79% מסף דורשי העבודה החדשים שנרשמו במרץ עד דצמבר היו בגין חל"ת ולא בשל פיטורין או התפטרות, ומנגד החסרונות של המודל נובעים מהקשיחות שלו, ומהקטנת הגמישות של העסקים והעובדים, כך שנוצר תמריץ להחזיר פחות עובדים במשרה מלאה.

כמו כן, עובדים שחזרו מוקדם מדי מחל"ת איבדו את הזכאות לדמי אבטלה על כל התקופה שבה נעדרו מהעבודה והצטבר מספר רב של עובדים שלא הועסקו זמן ממושך והקשר שלהם עם המעסיק נשחק. "זאת בניגוד למודלים שהופעלו במדינות אחרות שאיפשרו תעסוקה חלקית לצד קבלת דמי אבטלה חלקיים", כך כותבים בבנק ישראל.

מודל החל"ת הוארך עד ליוני, או עד לירידה של שיעור האבטלה הרחב מתחת ל-7.5%. כדי לתמרץ חזרה לעבודה ולהתמודד עם התמריץ השלילי הגלום בדמי האבטלה, הוסף הסדר של "חזרה גמישה מחל"ת", שאיפשר תשלום חלקי של דמי האבטלה על חלק שכר שהופח ביחס לשכר של העובדים ערב המשבר.

בבנק ישראל קובעים כי מהלך זה הוסיף גמישות אך הגיע באיחור (אחרי הסגר השני) והיה כפוף לתנאים מחמירים שהקטינו את האפקטיביות שלו.

מודל המענקים לחזרה לעבודה כלל מספר חסרונות בולטים. מעסיקים שנמנעו מלהוציא עובדים לחל"ת למרות שנפגעו מהמשבר, למעשה נפגעו פעמיים: הם גם נשאו בהוצאות ההעסקה בזמן הסגר, וגם לא זכו למענק על העסקת עובדים, שכן מודל המענקים לא התחשב במידת הפגיעה בעסק ובמספר המועסקים.

חיסרון נוסף הוא שמעסיקים שמיהרו להחזיר עובדים באפריל ומאי קיבלו מענק נמוך מזה שניתן למי שהמתין עד יוני. בכך, קובעים בבנק ישראל, המדינה העבירה למעסיקים מסר, שבמקרה של גל תחלואה נוסף שכולל מגבלות, הדרך לסיוע עובר בשליחת העובדים לחל"ת ולא במאמץ לשמרם.

בהשוואה בינלאומית במרבית מהמדינות הופעלו מודלים להשלמת הכנסה מבלי לנתק קשר עם המעסיק. כמו למשל "המודל הגרמני", שמשלים דרך המעסיק את הכנסות העובדים שהיקף המשרה שלהם צומצם כתוצאה מהמשבר, וכישורי העובדים והפירמה נשמרו.

במבחן המודלים השונים, עד כמה הפגיעה בתעסוקה תתמיד, בבנק ישראל מציינים את היתרון של מודל החל"ת הישראלי שהתבטא בגידול מהיר בעובדים בין הסגרים, וגם את כך שהסיר מהעסקים את נטל עלות העסקה של העובדים.

בשורה התחתונה, בבנק ישראל קובעים כי מוקדם לענות על השאלה אם מוטב היה לישראל לאמץ את המודל הגרמני שנחשב סבוך בהרבה מיישום מודל החל"ת הישראלי, ויישומו של המודל הגרמני בישראל בכל מקרה היה מוגבל, קובעים בבנק ישראל.

ישראל ממוקמת מעל מרכז התפלגות המדינות מבחינת סך הפגיעה בשעות העבודה, ובמדינות עם מודלים אחרים, כמו גרמניה, הפגיעה בשעות העבודה הייתה נמוכה יותר, אך בבריטניה וספרד הפגיעה שנרשמה הייתה גדולה יותר. לסיכום בבנק ישראל קובעים כי קשה לקבוע איזה מודל היה מניב תוצאות מיטביות בישראל, והמבחן יהיה בעת היציאה מהמשבר.

גם אם התמיכה הממשלתית תימשך, האבטלה תישאר גבוהה

בחלק מהדוח שמתייחס לאתגרי המדינות הפיסקלית לאחר השגת השליטה במגפה, בבנק ישראל מתייחסים לשאלה מתי לפעול לצמצום רשת הביטחון הכלכלית, שכן הארכתה עלולה לפגוע בתמריצים לעבודה, כפי שכבר קורה בשטח, לשמר חברות "זומבי" ולהגדיל את היחס חוב תוצר.

מנגד, צמצום של התמיכה מוקדם מהצפוי עלול לחולל גל של פשיטות רגל בענפים שנפגעו, לצמצם את הביקוש לעובדים ולפגוע בצריכה הפרטית.

בבנק ישראל מזהירים כי גם ללא תרחיש זה של צמצום מוקדם של התמיכה, שיעור האבטלה עלול להישאר גבוה בטווח הבינוני. "אם שיעור האבטלה הרחב יהיה עדיין גבוה ביוני השנה (מועד פקיעת החל"ת - ג.ב.ס), לא יהיה נכון כלכלית להסיר את מלוא רשת הביטחון בבת אחת, אלא למקד את הסיוע הממשלתי בהחלקת המעבר של המשק ממצב חירום לתקופת התאוששות באמצעות כלים לעידוד תעסוקה והכשרות".