מבקר המדינה מתעקש: רוצה לקיים ביקורת על חברות האוטובוסים הפרטיות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השיב לבג"ץ כי בכוונתו לערוך ביקורת בחברות תחבורה ציבורית, אף שהן פרטיות • חברות אוטובוסים עתרו נגד החלטת המבקר הקודם, בטענה כי הן לא נתמכות ע"י המדינה, אלא הן רק קבלן ביצוע

ממתינים בתחנת אוטובוס. לדברי המבקר, הסובסידיות גדלות ורמת השירות בירידה / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
ממתינים בתחנת אוטובוס. לדברי המבקר, הסובסידיות גדלות ורמת השירות בירידה / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

האם בג"ץ יתיר למשרד מבקר המדינה לערוך ביקורת בקרב מפעילי תחבורה ציבורית בישראל למרות שמדובר בחברות פרטיות? לפני כשנתיים עתרו לבג"ץ 11 חברות אוטובוסים נגד משרד מבקר המדינה בשל החלטה שהתקבלה בשלהי כהונתו של המבקר הקודם, השופט בדימוס יוסף שפירא, לקיים הליך ביקורת מעמיק על עבודתן. עתה השיב המבקר הנוכחי, מתניהו אנגלמן כי בכוונתו להמשיך בקו של קודמו בנושא ולקיים את הליך הביקורת בתחום, לו הוא מייחס, כפי שעולה מתשובתו, חשיבות מיוחדת.

בין היתר מדובר בחברות האוטובוסים אגד, דן, סופרבוס קווים ועוד. בעתירתן דורשות החברות מבית המשפט שלא להתיר את עבודת הביקורת, היות שמדובר בחברות פרטיות ולמשרד אין סמכות לבדוק אותן. לפי העתירה שהגישו חברות האוטובוסים באמצעות עורכי הדין יעקב סלומון והדר וייס, באמצע 2018 נודע להן לראשונה כי בכוונת משרד המבקר להכניס אותן לרשימת הגופים המבוקרים, אלא שלדבריהן ההנחה של משרד המבקר כי יש לו סמכות בעניינן מוטעית.

בעתירה נכתב כי "המחלוקת שבמרכז עתירה זו, נובעת מפרשנותו השגויה, המרחיבה והבלתי סבירה בעליל של משרד מבקר המדינה למונחים 'גופים נתמכים' ו-'בדרך הקצבה, ערבות וכיוצ"ב'... משום בחינה שהיא, לא עובדתית, ולא משפטית, העותרות אינן נתמכות כלל ע"י המדינה ואינן מקבלות לא הקצבה ולא כל תשלום אחר מהמדינה, זולת תשלום התמורה הריאלית במחירי שוק תחרותיים בגין שירותי התחבורה הציבורית שהמדינה מזמינה מהעותרות, אשר משמשות כקבלן הנותן שירותים למדינה ותו לא".

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר
 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

לא יבקר את שיקול-הדעת העסקי

החברות ציינו כי הן "לא חוששות מביקורת ואולם עובדה זו לבדה איננה מצדיקה להחיל על העותרות ללא בסיס שבדין תוך חריגה מסמכות ומעיקרון החוקתיות, והתבססות על הנחות לא עובדתיות שבטעות יסודן את ביקורת המדינה לו נלוות משמעויות כלכליות מהותיות", נכתב. כן הן טענו כי משרד התחבורה כבר מקיים עליהן פיקוח "הדוק", ולכן אין צורך במבקר המדינה.

למרות שהעתירה הוגשה באמצע 2019, רק כעת הוגשה תגובת משרד מבקר המדינה, בה נכתב כי החברות מבצעות "אקרובטיקה משפטית", בניסיון לעצור את הביקורת, וכל זאת בניסיון, "להימלט מהעובדה הפשוטה: "העותרות נתמכות אף נתמכות על-ידי הממשלה במישרין, ובוודאי בעקיפין, בסכומי עתק, ומשכך מוסמך היה המבקר להכריז עליהן כגוף מבוקר".

עוד נכתב בתשובה כי "אין בכוונתו של המבקר לעסוק בביקורת על שיקול-הדעת העסקי של העותרות ולהתערב בפררוגטיבה הנתונה להן לנהל את ענייניהן בעצמן, כגופים פרטיים. ביקורת המדינה - אשר הופעלה וככל שתצא אל הפועל - תתמקד בסוגיות שלגביהן נקבעו נורמות או הסדרים ברורים ומחייבים, ושיש אינטרס ציבורי וחובה בשמירתם. על הדואליות שבין פעילותם של גופים פרטיים, למטרות רווח ובעלי עצמאות ניהולית, לבין תחולתן של חובות ציבוריות ספציפיות".

כדי להמחיש את החשיבות בנושא מציינים במשרד המבקר לבית המשפט כי בשנת 2019 לבדה הייתה עלייה בשיעור של 6.79% בשימוש השימוש בתחבורה ציבורית בישראל, לכדי כ-900 מיליון נסיעות (אוטובוסים, רכבת קלה וכבדה ומטרונית).

בתשובה לבית המשפט מפרט משרד המבקר את סוגי המכרזים שנהוגים בתחום, ומבהיר כי המדינה מעבירה להן סובסידיות שרק הולכת וגדלות. "היקף הסובסידיה שמשקיעה המדינה במפעילי התחבורה הציבורית הולך וגדל לאורך השנים: בשנת 2004 ניתנה סובסידיה לתחבורה הציבורית בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל, בעוד שבשנת 2017 ניתנה סובסידיה בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, והצעת התקציב לשנת 2019 עמדה על כ-6.8 מיליארד שקל", נכתב.

גידול בתלונות הנוסעים

לפי נתונים נוספים שצורפו, אגד קיבלה ב-2019 למעלה משליש מהסכום (2.3 מיליארד שקל). לאחר מכן עובר המבקר לנמק מדוע הוא רואה צורך בביקורת: "על אף סכומי העתק שמשקיעה המדינה בסבסוד התחבורה הציבורית, הרי שרמת השירות הניתן לציבור נמצאת בירידה", הוא כותב תוך שהוא מתבסס על מסמך שהגיש מרכז המידע והמחקר של הכנסת לוועדה לפניות הציבור בינואר 2018. כן נכתב בהקשר זה כי בין השנים 2017-2015 גדל מספר התלונות של נוסעים בנושא אוטובוסים פי 3.6, "כאשר שיעור התלונות בנושא אוטובוסים מסך כל התלונות על תחבורה ציבורית עמד בשנת 2017 על 93%".

לבסוף כותב המבקר לבית המשפט כי "בהחלת הביקורת על העותרות, המבקר יחזור ויפנה אל הדוחות שפרסם בשנים האחרונות על הליקויים במערכת התחבורה הציבורית בישראל בכלל, והחברות ה"היסטוריות" אגד ודן בפרט. אין חולק כי הופקה תועלת ציבורית רבה מעריכת ביקורות אלה, וברי כי הביקורת תוכל להיות אפקטיבית הרבה יותר לו מפעילי התחבורה הציבורית יבוקרו ישירות, יספקו למבקר מידע באופן ישיר, יהיו חלק אינטגרלי מתהליך הביקורת, יוכלו להתייחס לטיוטת דוח הביקורת כמקובל, ויוכלו להתייחס לממצאים ולדייק אותם".