ישראל עוד יכולה להפוך למעצמת מזון מתורבת, אך הדרך לשם ארוכה

"יש עשרות חברות ישראליות שפועלות בתחום החלבון האלטרנטיבי לצד מעבדות חדשנות שמשקיעות בחלק מהחברות האלה. אנחנו בין המובילים בעולם אבל יש גם קשיים, והקושי העיקרי הוא רגולציה", כך אמרה אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות וראש זירת הזנק, במפגש "תוכנית עבודה" של גלובס בשיתוף תנובה, ששודר אונליין. את המפגש הנחתה כתבת האקלים והקיימות של גלובס שני אשכנזי, והוא עסק בשאלה האם ישראל תהיה מעצמת בשר וחלב מתורבת או שתפספס את הרכבת? בדצמבר סינגפור הפכה להיות המדינה הראשונה המאשרת שיווק לצרכנים של בשר המגודל במעבדה, מה שמכונה בשר מתורבת. זהו בשר הגדל במעבדות ללא הרג בעלי חיים וללא פגיעה סביבתית. החברה הראשונה שקיבלה את האישור הרגולטורי בסינגפור היא Eat Just האמריקאית, אך יש כיום עוד חברות שמוצריהן תחת בחינה בעולם, ובהן גם חברות ישראליות הנמצאות בשלבים מתקדמים.

לדברי אלדן, המהלך הסינגפורי אמנם פתח מעיין 'מרוץ חימוש' בזירת הבשר המתורבת, אך הוא לא חוסם את האפשרות של ישראל להפוך למובילה בתחום. לדבריה, "סינגפור עשו מהלך שיווקי נהדר, אבל משם ועד רגולציה מעודדת חדשנות - גם הדרך שלהם עוד ארוכה. אף אחד לא רוצה שחברות שנלדו בישראל יעברו לחו"ל וייצרו שם, אנחנו מכירים את הבעיה בתחום הפארמה ואנחנו לא רוצים שזה יקרה גם בתחום הפודטק. צריך לזכור - מדובר בטכנולוגיות חדשות לגמרי ולרגולטור קשה לרוץ אתן, כי תפקידו לשמור על בריאות הציבור. אנחנו עובדים בצמוד עם הרגולטור הישראלי - שירות המזון במשרד הבריאות. הרצון של כולנו הוא להיות רגולטור מעודד חדשנות, מבלי לוותר על הבטיחות".

אחד האתגרים המשמעותיים בזירה, היא הפיכת מוצרי המעבדה למוצרים שניתן לייצר בקנה מידה המוני. לפי אלדן, כאן טמון היתרון של חברות מזון דוגמת תנובה ואחרות, שכן יודעות כיצד להעביר מוצרים מפיתוח לייצור המוני, ומחפשות הזדמנויות ושותפים בתחום. עוד השתתפו בשיח - ראשון מבין שניים - לצד אלדן, שי כהן - Chief Innovation Officer בתנובה, וניר גולדשטיין מנכ"ל GFI, ארגון שמנתח את כלל ההשקעות שנעשו בחברות בשר מתורבת וחלבון אלטרנטיבי ברחבי העולם.

האם בקרוב תנובה תהפוך להיות שחקנית מפתח בתחום הבשר והחלב המתורבת בישראל ואולי אף בעולם? לדברי כהן, הוא מקווה ש"בתוך שנתיים נשיק מוצר ראשון היברדי, זהו מוצר המשלב בין רכיבי בשר מתורבת לבין רכיבים של חלבון מהצומח. זה קרוב יותר ממה שאנחנו חושבים. אם תנובה תהיה בין חמש החברות הראשונות בעולם שמשיקות מוצר מסוג זה, אז הרווחתי את לחמי. אני קורא לכל שחקן בשרשרת הערך לבוא לדבר אתנו. זה חלק מהותי מהחזון שלנו".

לפי כהן, קו מוצרי האלטרנטיב של תנובה ובהם תחליפי החלב, צומח בעשרות אחוזים בשנה, כאשר הצרכן מנווט את הביקושים. אלדן הוסיפה לכך: "יש פה רצון עז של צרכנים למשהו אחר. הביקוש של השוק הוא מטורף". השוק בישראל הוא מספיק גדול כדי להפוך את ישראל לשדה ניסויים כדי שתהיה פה תעשייה של בשר מתורבת, שתפנה גם לשוק המקומי וגם לשוק העולמי, שהוא שוק של מאות מיליארדים". גולדשטיין אמר שישראל גם תוכל להפוך ליצואנית לא רק של מחקר וטכנולוגיה, אלא גם של חומרי גלם בתחום, וליהנות מפוטנציאל משרות גדול בתעשייה צומחת שתהפוך בשנים הקרובות למשמעותית בזירה העולמית.

האם תעשיית המזון המסורתית עומדת להשתנות?

לתעשייה עצמה, יש עדיין כברת דרך לעבור. השקעה במחקר ופיתוח, הגדלה של תשתיות הייצור, הורדת המחירים - וגם הורדת חסמים. בארץ, תפקידו של שירות המזון לאשר את מוצרי המזון החדשים, אך חברות ישראליות כבר מצויות בתהליכים מול רגולטורים אחרים בעולם. השלושה הסכימו שהבעיה העיקרית שנעוצה ברגולטור הישראלי היא היעדר משאבים מספיקים. "יש להוסיף לו עוד תקציבים כי העולם משתנה מהר", אמרה אלדן וכהן הוסיף כי מדובר בתנאי להתפתחות התחום כולו. גולדשטיין הוסיף בהקשר זה: "התפתחה פה תעשייה של 400 סטארט-אפים בתחום הפודטק, ושכחו לעדכן את הרגולטור. האם תעשייה המקומית תקבל ביטוי בשוק הצריכה המקומי ולא תעבור לחו"ל - זה תלוי ברגולטור, ואם זה לא יקרה בקצב המתאים, אז כפי שקורה בתעשיות אחרות, ישראל תהיה יצרנית טכנולוגיה, והחברות יעברו מכאן לשווקים אחרים. מדובר בהחלטה אסטרטגית שצריך לקבל ממש עכשיו".

דרושה לפיו גם השקעה של מאות מיליוני שקלים במחקר ופיתוח בתחום, השקעה שהיא בגדר "ריצת מרתון, כי שוק המזון הופך לשוק של פיתוחים טכנולוגיים. שרשרת הערך עוברת שינוי ומקומה של ישראל כמעצמת פודטק נשען על המחקר והיזמות הישראליים. הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית עוסקת בכך, מכון ויצמן עוסק בכך וגם מכללת תל-חי, אבל זה לא מספיק". גולדשטיין הזכיר את האמירה של אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם נסטלה, שפורסמה השבוע בגלובס", ולפיה: "אנחנו צריכים לספק שרשרת אספקה אחרת ולהחליף 90% מהפורטפוליו של המוצרים שלנו. אי אפשר יהיה להמשיך לשחוט ולחלוב פרות".

בשיח השני בפאנל השתתפו גורמים מתוך התעשייה עצמה: אידו סביר, מנכ"ל חברת סופרמיט; תומר אייזן, מנכ"ל חברת ביומילק; ונגה סלע-שלו, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחממת הפודטק Fresh Start. סלע-שלו, מקווה שחממת הפודטק תכנס בקרוב בעצמה לתחום הבשר והחלב המתורבת, ותצרף אליה מיזמים העוסקים בתחום. היא חידדה שהאינקובטורים עוסקים לא רק במוצר הסופי, אלא גם - למשל - בפתרונות מבוססי דאטה. "יש חברות שעוסקות למשל במיקוד בתאים ייחודיים של המוצרים, כמו תאי שומן, או בעולם התוכן של הדגים, שיש פחות עוסקות שעוסקות בו, בהשוואה לפריחה בתחום הבשר ובעוף".

האם התעשייה המסורתית עומדת להשתנות? לפי סלע-שלו, בשנים הקרובות ייכנסו למארג היזמי בישראל חברות העוסקות בכל שרשרת הערך של ייצור הבשר המתורבת, ובפתרונות שונים לתעשייה עצמה. גם לתעשייה המסורתית יש תפקיד מפתח בזירה הזו, בצד הפיתוח והייצור, ואף בידע שנצבר לאורך שנים בעבודה מול רגולטורים. לדבריה, "כשהצרכן מדבר, הטכנולוגיה מדברת, ומי שלא מצטרף לרכבת הזו נשאר מאחור. הסטארט-אפים המקומיים עוד לא צריכות לארוז מזוודות. נתחיל עם השוק המקומי ומשם נפרוץ לעולם".

סביר סיפר על התהליך שעברה החברה בשנים האחרונות, ועל כך שהמוצר של החברה כיום - עוף או שניצל - מתומחר בכ-15 דולר למנה בלבד, חצי מהמחיר שננקב עם השקת המוצר לפני חודשים בודדים. בנוגע לאיט-ג'ט שקיבלה את אישור הרגולטור בקפריסין וכבר משווקת שם את מוצריה, אמר סביר: "הרשות שם אישרה את המוצרים בתוך פחות משנתיים ושמה על המפה את העובדה שמדובר במוצר בטוח. זה צעד היסטורי ומשמעותי". הוא הוסיף שיש 15-20 חברות מסוגם בעולם שנמצאות בהליכי קבלת אישורים רגולטוריים ומסחור, "ובישראל יש כשלוש חברות כאלה, אנחנו ביניהן". סביר ציין ש"הרגולטור הישראלי הוא אידאליסט. זו רק שאלה של הקצאת משאבים. אני מקווה שנקבל מענה, כי יש פה הזדמנות ייחודית. בדרך כלל, הרגולטור הישראלי ממתין לאישורים מהרגולטורים בארה"ב ואירופה ארה"ב לפני שהוא נכנס לעומק התהליך".

רק לפני הקורונה, השיקו בסופרמיט מסעדה-מעבדה בשם דה צ'יקן, במסגרתה הציבור מוזמן לטעום מהמוצרים החדשים שהחברה מפתחת - השתתפות שהיא ללא תשלום. "המבקרים יכולים לחזות בתהליך הייצור וכל זה בזמן שהם טועמים ממנות שנות של בשר מתורבת. אפשר ממש לראות את זה קורה מול העיניים. אנחנו עושים את זה כדי לקבל פידבק מאנשים וכדי להיות בקשר ישיר עם צרכנים עתידיים".

על שוק החלב המתורבת סיפר תומר אייזן, מנכ"ל חברת ביומילק. "חלב מתורבת הוא הבסיס לכל המוצרים שקשורים בו, כמו יוגורטים, גלידות ומוצרי גבינה והפוטנציאל הוא אינסופי. אנחנו קיימים שנה אבל המחקר שעומד מאחורינו הוא של עשור וגם יצאנו לבורסה לפני כמה חודשים כדי לגייס את הכספים הנכונים וכך לצאת לשוק בבוא העת עם כמה שיותר מהר עם מוצרים מובילים. אנחנו מאמינים שב-2023 נראים מוצרים ראשונים בשוק. אנחנו עובדים גם על פיתוח מוצר של חלב אם מתורבת, שיהווה אלטרנטיבה לתחליפי החלב הנמכרים על המדף כיום. אנחנו מקווים להיות החברה הראשונה בעולם שתציע פתרון כזה".

המשתתפים אמרו כי מוצרי תחליפי החלבון צפויים לכלול ערכים תזונתיים משופרים יותר מהמוצרים "הרגילים" שכן ניתן לשלוט על הרכיבים האלה בתהליך הייצור. "זו מטרה הפיתוח, מעצם הגדרתה", אמרה סלע-שלו. לדברי סביר, "ברגע שמוציאים את החיה מהמשוואה, אז מוציאים מהמשוואה גם מחלות של חיות, שימוש באנטיביוטיקה בתהליך הגידול והתמודדות מול מהזהמים למיניהם כמו סלמונלה. הייצור יותר נקי ויותר איכותי. וזה מאפשר גם להתאים ולשפר את התוצר הסופי, כך שיהיה למשל עם אחוז גבוה יותר של חלבון ועם פחות כולסטרול".

אייזן הוסיף בהקשה זה כי "המוצרים טבעיים לגמרי. הם מגיעים מהמעבדה אבל הם לא סינטטיים. אנחנו עוסקים בלחנך את השוק שמדובר במוצרים שהם גם עם ערכים תזונתיים יותר גבוהים וגם עם פגיעה מינימאלית בסביבה".

גילוי מלא. "תוכנית עבודה: מגמות ותמורות בשוק העבודה" היייתה סדרת מפגשים בשידור חי בחסות תנובה, ששודרה באתר גלובס ובעמוד הפייסבוק של העיתון