5 מיליארד סיבות טובות לעבוד בהייטק: מי החברה שמחלקת הכי הרבה אופציות לעובדים

בחסות הגאות במניות ההייטק בשנה האחרונה תפחה הטבת האופציות שממנה נהנים אלפי עובדים בחברות המקומיות הנסחרות מעבר לים בכ-5 מיליארד דולר • עובדי Wix חילקו ביניהם כ-1.4 מיליארד דולר, בעוד עובדים בחברות סולאראדג', נובוקיור, פייבר, למונייד, ו-JFrog נהנו מהטבות של מאות מיליוני דולר

5 מיליארד סיבות טובות  לעבוד בהייטק / צילום: יח"צ
5 מיליארד סיבות טובות לעבוד בהייטק / צילום: יח"צ

מדינת ישראל ידועה בכינוי "סטארט-אפ ניישן", כשמו של הספר שפרסמו בשנת 2009 דן סינור ושאול זינגר. אף על פי שמדי פעם נשמעים קולות שתוהים האם הכינוי הזה עדיין מתאים, אין ספק שתעשיית הטכנולוגיה היא גורם מוביל בכלכלה הישראלית, או כמאמר הביטוי הוותיק - הקטר שמוביל את המשק.

בסוף 2019 היו בארץ 321 אלף מועסקים בענף ההייטק, ובתחילת 2020 דווח בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי חלקם של השכירים בהייטק מכלל השכירים במשק עומד על 10% - שכבה של עובדים שנהנים בדרך כלל משכר גבוה מהממוצע ומתנאי העסקה אשר השכיר בתעשיות המסורתיות יכול רק לחלום עליהם (רכב, מסעדות, ריבוי טיסות לחו"ל). לעיתים הם גם הופכים למיליונרים בחסות אקזיט שבו נמכרת חברת הסטארט-אפ שבה הם עובדים.

אפיק התעשרות מרכזי נוסף שממנו נהנים העובדים בחברות טכנולוגיה מישראל הנסחרות מעבר לים, הוא מימוש אופציות שקיבלו כחלק מתנאי העסקתם בחברה. מדובר בהטבה שהיקפה הכולל, כך עולה מבדיקת גלובס, עמד נכון לסוף 2020 על קרוב ל-5 מיליארד דולר (מאופציות שמומשו אשתקד למניות ומאופציות הניתנות כיום למימוש), ושממנה נהנים אלפי עובדים, שהגדילו את הונם במאות אלפי דולרים ומקצתם אף יותר. 

שנת 2020 הייתה שנה טובה מאוד למניות סקטור הטכנולוגיה בוול סטריט, למרות, ואולי דווקא, בזכות מגפת הקורונה. הצורך בריחוק חברתי למניעת התפשטות המגפה הוביל לסגרים ולהגבלות, ואלה בתורם הובילו למעבר מסיבי (גם אם זמני ככל הנראה) לעבודה ולימודים מהבית, והגבירו מגמות של טרנספורמציה דיגיטלית כמעט בכל היבט בחיים.

חברות הטכנולוגיה נהנו ממגמות אלו, משום שחלקן מספקות פתרונות שנדרשים במיוחד בתקופה כזאת: תשתיות תקשורת, אבטחת סייבר, אחסון ועוד. בהתאם לכך, אחרי ירידות חדות בתקופת האי-ודאות של תחילת משבר הקורונה בראשית השנה שעברה, מניות הסקטור זינקו, וחלק מהן גם שברו שיאים.

מניות חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט היו חלק מהחגיגה של 2020, ביניהן היו גם כאלה שהציגו תשואה תלת-ספרתית אשתקד (פייבר, סולאראדג', קורנית דיגיטל ועוד). אחרות הסתפקו בתשואה צנועה יותר, של עשרות אחוזים. חלק קטן בלבד ממניות הטכנולוגיה הישראליות סיימו את השנה שעברה עם ירידה במחיר המניה.

 
  

מהעלייה במחירי המניות הרוויחו לא רק המשקיעים בהן, אלא כאמור גם עובדי החברות, שמחזיקים באופציות שהוענקו להם כחלק מתנאי ההעסקה המקובלים בסקטור ההייטק. בשבועות האחרונים פרסמו החברות הציבוריות הנסחרות בוול סטריט את הדוחות המורחבים שלהן לשנת 2020, ובהם גם פירוט על מספר האופציות שמחזיקים העובדים, כמה אופציות מימשו במהלך השנה ומהו מחיר המימוש הממוצע.

הסכומים העולים מבדיקת גלובס את הדוחות הללו שופכים אור חדש על ממדי ההתעשרות של עובדים במגזר הטכנולוגיה, שלא בדרך של אקזיט; ב-32 חברות הייטק וביומד ישראליות הנסחרות בוול סטריט, מסתכמת ההטבה המגולמת בשווי האופציות שמימשו העובדים אשתקד ביותר מ-1.8 מיליארד דולר.

זאת כאשר בסוף 2020, החזיקו עובדים ב-25 חברות טכנולוגיה וביומד מישראל באופציות הניתנות למימוש, שההטבה המגולמת בהן עומדת על כמעט 3 מיליארד דולר. בשאר החברות שנבדקו, האופציות שניתנות למימוש נכון לסוף 2020 נמצאות "מחוץ לכסף", כלומר מחיר המימוש שלהן גבוה ממחיר המניה.

חברת התרופות טבע היא דוגמה כזאת: עובדי החברה החזיקו בסוף השנה כמות גדולה של אופציות שניתנות למימוש, אך מחיר המימוש הממוצע שלהן הוא כ-40.6 דולר, בעוד שהמניה נסחרת במחיר של כ-11 דולר בלבד.

חיים טובים גם בחברות מדעי החיים

חישוב ההטבה המגולמת באופציות לעובדי ההייטק בוצע כך: בכל חברה נבדק מחיר המימוש הממוצע באופציות שמומשו, לעומת מחיר המניה הממוצע במהלך 2020; כמו כן נבדק מחיר המימוש הממוצע בסוף 2020 באופציות שניתנות למימוש, לעומת המחיר הנוכחי. 

מהנתונים המצורפים ניתן לראות שהחברה שבה ההטבה המגולמת בשווי האופציות (הן אלה שמומשו ב-2020 והן אלה שניתנות למימוש) הייתה הגבוהה ביותר היא חברת האינטרנט Wix - מעל רבע מההטבה הכוללת שחושבה לעובדים בחברות הטכנולוגיה המקומיות שנסחרות בוול סטריט. Wix, שבה מועסקים קרוב ל-4,000 עובדים, נהנתה משנה טובה מאוד ברמה העסקית, ומנייתה יותר מהכפילה את ערכה במהלך 2020. היא המשיכה לטפס גם ב-2021 (למרות שנחלשה מאז השיאים של פברואר האחרון).

Wix מספקת לעסקים קטנים ובינוניים פתרונות שמאפשרים להם להקים ולנהל אתרי אינטרנט בקלות, וכשהסגרים בארץ ובעולם הובילו לסגירה פיזית של העסקים, הואץ המעבר שלהם לאונליין - ו-Wix נהנתה מכך. גם עובדי Wix נהנו ומימשו כמעט 3.5 מיליון אופציות במחיר מימוש ממוצע של כ-12.6 דולר, לעומת מחיר ממוצע שבו נסחרה המניה בשנה שעברה - מעל 212 דולר.

בסך הכול ההטבה המגולמת באופציות שמומשו ב-Wix הגיעה ל-700 מיליון דולר כמעט. סכום דומה מהווה ההטבה של האופציות שהיו ברשות העובדים בסוף השנה, וניתנות למימוש, כשמחיר המימוש הממוצע שלהן הוא 50.6 דולר לעומת מחיר שקרוב ל-300 דולר שבו נסחרת המניה בימים אלה.

גם בחברות מתחומי מדעי החיים נהנו העובדים ממימושי אופציות נדיבים ב-2020: בחברת נובוקיור, שמפתחת טיפולים לסרטן ושבה מועסקים כ-1,000 עובדים, מומשו אופציות בהטבה של 135 מיליון דולר, ולעובדים נותרו בסוף השנה אופציות בשווי הטבה של 511 מיליון דולר; בחברת האסתטיקה הרפואית אינמוד (המעסיקה כ-300 עובדים בלבד) מומשו אשתקד אופציות שההטבה הגלומה בהן הייתה בגובה כ-180 מיליון דולר, ונותרו בסוף השנה אופציות ניתנות למימוש בהטבה של 316 מיליון דולר.

"כוכבת" נוספת בכל הקשור לחלוקת אופציות לעובדים היא חברת פייבר, שפיתחה זירת מסחר לפרילאנסרים והמעסיקה כ-550 עובדים, עם הטבה כוללת של 434 מיליון דולר באופציות (שמומשו ושנותרו). מעט אחריה ניצבת חברת סולאראדג', המפתחת טכנולוגיות לתחום האנרגיה המתחדשת, עם הטבה כוללת של 360 מיליון דולר ליותר מ-3,000 עובדיה.

מצטרפות חדשות לוול סטריט מסקטור ההייטק המקומי, החברות JFrog, למונייד וחברת המכשור הרפואי ננוקס, שהונפקו במהלך 2020, גם הן בין החברות המובילות בתחום הטבת האופציות. הדבר אינו מפתיע, משום שהאופציות שחולקו לעובדים בשנים שלפני ההנפקה הן בדרך כלל במחירי מימוש נמוכים מאוד ביחס למחיר המניה לאחר מכן.

אצל JFrog, העוסקת בפתרונות לעדכון תוכנה ומעסיקה 700 עובדים, עומד מרכיב ההטבה באופציות על כ-430 מיליון דולר. בחברת הביטוח הדיגיטלי למונייד, נהנו העובדים מהטבה של כ-230 מיליון דולר. בננוקס, המעסיקה 50 עובדים בלבד, עומדת ההטבה הכוללת באופציות על יותר מ-100 מיליון דולר. 

כל מה שצריך לדעת על אופציות

אז מי זכאי לקבל אופציות, איך יודעים כמה הן שוות כשלחברה עדיין אין מניה שנסחרת בבורסה ומתי בכלל אפשר לממש אותן? נתי אהרונוביץ, יועץ פיננסי ומנהל קבוצת "נינג'ה פיננסית" בפייסבוק עושה סדר בדברים.

מה זו אופציה?
אהרונוביץ: "אופציה היא זכות לקנות בעתיד מניה במחיר שנקבע מראש. נגיד שהמחיר של מניית גוגל הוא 2,250 דולר, אם אני נותן אופציה לרכוש אותה ב-0 דולר, בעצם נתתי הטבה של 2,250 דולר. אם נתתי אופציה לרכוש אותה ב-5,000 דולר, אז נכון להיום לא נתתי כמעט כלום.

"ברגע שהחברה שבה ניתנו לעובד אופציות הונפקה, ומניותיה נסחרות, הוא יודע בדיוק מה שווי הניירות שבידיו ויכול להחליט מתי לממש אותם בכל רגע נתון. כך למשל, אם עובד בסטארט-אפ קיבל 1,000 אופציות במחיר מימוש למניה של דולר אחד, וההנפקה בוצעה במחיר של 2 דולרים למניה, הוא יכול לקבל במקום האופציות שבידיו 500 מניות".

עד כמה מקובל לתת אופציות לעובדים?
"בסטארט-אפים מאוד מקובל לקבל אופציות, כמובן זה תלוי בתפקיד. למי החברה נותנת? למי שהיא באמת צריכה ורוצה - מתכנתים או בכירים, כדי לקשור את ההצלחה של החברה להצלחה האישית שלהם".

איך יודעים כמה באמת שווה חבילת האופציות המוצעת?
"אומרים למועמד לעבודה 'תקבל ככה וככה עשרות אלפי אופציות', וזה לרוב נשמע לעובד מספר תלוש. נניח שאומרים לו שמחיר המימוש של האופציה למניה הוא 2.3 דולרים - זה הרבה? זה קצת?

"מה שצריך להבין כשמדברים על חברות סטארט-אפ זה שיש שונות גדולה מאוד ביניהן. אם אני יושב ומנתח את שווי האופציות עם העובד, יכול להיות שבמקרה של אקזיט הבן-אדם יקבל הביתה מיליון דולר, והצעה אחרת תיתן לו 200 אלף דולר. כמובן ששום דבר לא מובטח, זה יכול בסוף להגיע ל-500 אלף דולר או ל-20 אלף דולר.

"נגיד שנותנים לעובד 10,000 אופציות, כל אחת בעלות רכישה של 2.71 דולרים. מה זה אומר? כשיהיה אקזיט או הנפקה נצטרך להבין מה מחיר המניה, ולהבין מה יש לו ביד. אם נניח אני מעריך שכל מניה שווה 6.5 דולרים, זה כאילו הוא קיבל קרוב ל-40 אלף דולר: 10,000 כפול הפער בין 6.5 ל-2.71.

"הקאץ' הוא שלגלות מה מחיר המניה בסטארט-אפ זה כמעט בלתי אפשרי, אבל יש דרכים לגלות כמה שווה החברה. בדרך כלל, חברות מגייסות עובדים אחרי סבב גיוס, כי אז יש להן כסף להתרחב - אז אפשר לדעת מה היה שווי החברה בסבב הגיוס האחרון.

"כשיודעים מה השווי, צריך לדעת כמה מניות יש. זה לא טריוויאלי, אבל אני חושב שבכל מחלקת כספים יש מישהו שישמח לדבר ולהסביר - אני אישית גם הייתי מעריך יותר עובד שממש מנסה לברר את הפרטים, זה מראה שהוא אדם רציני וירצה שהחברה תצליח. בסופו של דבר מגיעים לטווח מחירים מסוים של המניה.

"הדבר הבא הוא לקבל הערכה עד כמה סביר בכלל שיהיה אקזיט. שווי האופציות בסופו של דבר יכול להיות פי 10 ויכול להיות 0. בעיניי מאוד מעניין מי היזמים, מה הם עשו בעבר, והאם עשו אקזיטים.

"ללקוחות שמתייעצים איתי אני אומר שכנגד כל הצעה מסטארט-אפ יש הצעה מחברת טכנולוגיה שאינה סטארט-אפ, וכמו שההצעה מהסטארט-אפ כוללת אופציות, ההצעה השנייה נותנת משהו אחר - אולי בונוס, שעות עבודה נוחות יותר.

"אז כשמשווים צריכים להבין כמה האופציות שוות היום, ושתהיה הערכה עד כמה סביר שאראה מזה כסף, אבל אולי זה לא דיל טוב בשבילי? אולי יש הצעה שהאופציות שוות היום 20 אלף דולר, ובחברה אחרת מציעים בונוס של 7,000 דולר, ואז כדאי לבחון לפי המצב המשפחתי שלך האם תעדיף 7,000 ביד או 20 אלף 'על העץ'".

בדרך כלל נותנים אופציות בכניסה לתפקיד, או גם בהמשך?
"בתחילת הדרך מקבלים חבילה שנפרשת על פני כמה שנים, כלומר האופציות מבשילות לאורך תקופה. בכל שנה יש דיוני שכר, ויש חברות שמחלקות בנוסף גם אופציות בהמשך, אבל בדרך כלל החבילה שאיתה נכנסת לתפקיד היא המשמעותית".

מתי אפשר לממש את האופציות?
"כל זמן שאתה עובד בחברה, האופציות רשומות אצל הנאמן, ובכל פעם שמשתחררת חבילה, בהתאם לתקופת ההבשלה שלהן (vesting), התהליך שקוף לך. מה קורה כשעוזבים? יש פרק זמן קצוב שאתה צריך לממש את האופציות שלך.

"למשל, במקרה שעובד קיבל 10,000 אופציות במחיר מימוש של 2.71 דולרים, אם הוא עוזב הוא צריך לשלם עליהן 27 אלף דולר, מחיר המימוש, אם הוא רוצה להמשיך ולהחזיק בהן, ומטבע הדברים לא לכולם יש הכסף או הרצון לעשות את זה.

"כאן נכנסות חברות שעוסקות בזה (ב"רכישות סקנדרי", ש'ח'ו') ונותנות דילים שכדאי לנתח אותם. הן מגייסות כסף ממשקיעים, ומבצעות רכישות של אופציות מהחברה כשהן משלמות את הסכום שהעובד היה צריך לשלם, כאשר מתוך האופציות שלו הן לא מקבלות את הכול אלא רבע או שליש".

האם יש היבטי מיסוי שחשוב לדעת עליהם?
"כל העולם הזה של אופציות ומניות לעובדים הוא עולם של סעיף 102 (לפקודת מס ההכנסה), שמאפשר בתנאים מסוימים לתת לעובדים נתח מההון של החברה. אם עובד קיבל אופציה, הוא צריך לשלם מס כי זה שווה כסף; לכן עשו מסלול מיוחד, 102, שלפיו צריך לשלם את המס רק כשכבר קיבלת את הכסף - לא יהיה מימוש, לא שילמת.

"דבר שני, מתייחסים לנושא מאוד לטובת העובד. בישראל יש שני סוגי מסים - הכנסה ורווחי הון, הכנסה 50%, רווחי הון 25%. כל דבר שתקבל אי פעם בתור שכיר תמיד תשלם חצי. בזכות המסלול הזה - תשלם רבע.

"נניח שעובדת חתמה על הסכם אופציות לפי סעיף 102, כשיהיה אקזיט ייקחו את כל האופציות והן יהפכו למניות. את המניות היא כבר תחליט אם למכור או לא, אבל היא תשלם רק 25% על הרווח. כלומר יש כאן שתי הטבות לעובדים: מתחשבנים עם רשות המסים רק באקזיט, ומתחשבנים לפי מס רווחי הון ולא מס הכנסה. לפעמים אפשר גם לעשות תכנוני מס לאופציות. לעיתוי המכירה יכולה להיות משמעות גדולה.

"אגב, כל מה שאמרתי כאן לא תקף למי שיש לו אזרחות אמריקאית - זה סופר מסובך כי האמריקאים לא מכירים בסעיף 102 - שהוא בחוק הישראלי".

מה לגבי הטבה של מניות חסומות שגם היא רלוונטית לעובדים?
"מניות חסומות, RSU, ניתנות רק בחברות ציבוריות; בחברות פרטיות אין מניות לחלק. המיסוי הוא כמו באופציות. יש הרבה 'משחקים' בנושא הזה ושווה ללמוד את זה לפני שמוכרים. יש בלבול בציבור, וחושבים שאי אפשר למכור בתקופה של פחות משנתיים מקבלת המניות החסומות, אבל אפשר למכור תמיד - פשוט צריכים שנתיים כדי ליהנות מהטבת מס מסוימת. גם כאן, יש שונות מאוד גדולה בין החברות: יש חברות שנותנות חלק קטן מהשכר, ויש שיותר. שווה להתמקח".

 
  

צרו איתנו קשר *5988