אין פרקליט מדינה קבוע ושר משפטים, אך נתניהו טוען: "פועל לפי כללי ניגוד העניינים"

נתניהו הגיב לעתירה לבג"ץ המבקשת למנוע ממנו להרכיב את הממשלה • לפי טענות העותרים, נתניהו מפר את הסכם ניגוד העניינים למרות החלטת בג"ץ המחייבת אותו לקיים את ההסדר בכך שאינו ממנה שר משפטים, וגם הפר אותו לכל אורך הדרך

בנימין נתניהו  / צילום: אמיל סלמן/הארץ, שלומי יוסף
בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן/הארץ, שלומי יוסף

ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען בתגובה לעתירה לבג"ץ המבקשת למנוע ממנו להרכיב את הממשלה כי הוא פועל לפי הסכם ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה. העותרים מקבוצת "מבצר הדמוקרטיה" טוענים כי נתניהו הפר לאורך הדרך את הסכם ניגוד העניינים, וכי גם כיום, לאחר החלטת בג"ץ מיום 25.3.21 המחייבת אותו לפעול לפי ההסדר, הוא מפר את ההסכם בכך שהוא מונע מינוי שר משפטים. מחר (ד') צפוי היועץ המשפטי להגיב לעתירה.

נזכיר כי מנדלבליט דרש מראש הממשלה למנות שר משפטים תוך שהוא מציין כי מצב בו מדינת ישראל תיוותר ללא שרים וללא שר משפטים לתקופה לא ידועה הוא "מצב חריג וחמור מבחינת משטרית".

עו"ד דפנה הולץ, המייצגת את מבצר הדמוקרטיה, אמרה לגלובס בעקבות תגובת ראש הממשלה: "תמוה ביותר כיצד טוען נתניהו כי הוא עומד בהסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי עוד לפני מתן פסק הדין בעתירת ניגוד העניינים. זאת כאשר מינויו של פרקליט המדינה מונח במזכירות הממשלה מאז 4.12.20. ועד לרגע זה טרם הובא להצבעה, והכול כשהיועץ המשפטי הורה לו במסגרת ההסדר לא להתערב בכל הנוגע להליכי מינויים של פרקליט המדינה וגורמים נוספים במשרד המשפטים אשר ביכולתם להשפיע על ההליך הפלילי בעניינו".

הולץ הוסיפה כי גם קודם לכן, ראש הממשלה לא פעל לפי הסדר ניגוד העניינים. לדבריה, במסגרת המו"מ בין נציגי הליכוד וכחול בניסיון למנוע את פיזור הכנסת ה- 23 הפר נתניהו "הפרה ברורה וחד משמעית את הסדר ניגוד העניינים בכך שדרש מהליכוד כתנאי להמשך כהונת ניסנקורן קיצוצים מרחיקי לכת בסמכויותיו, ביניהם הפקעת סמכותו הבלעדית של שר המשפטים לבחור מועמד לתפקיד פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה וגם שינויים בדרך מינוי השופטים בעליון".

בתגובתו לבג"ץ טוען נתניהו באמצעות עורכי דינו מיכאל ראביליו, רועי שכטר ואופק ברוק כי מדובר בבקשה להתערב בבחירת הציבור ו"לרמוס ברגל גסה את הכרעתם של אותם רבבות אזרחי ישראל" שהצביעו לליכוד. באשר להסכם ניגוד העניינים טוענים עורכי דינו של נתניהו כי מיום שניתן פסק הדין בעתירה (25.3.21) בעניין ההסדר "מובן שראש הממשלה פועל על פיו" וכי הוא מינה גורם בלשכתו שיסייע לו בהתאם לקבוע בפסק הדין.

קבוצת העותרים בהם 70 אנשי אנשי אקדמיה, הייטק וביטחון מבקשים כי בג"ץ יוציא צו ביניים שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה עד לקבלת החלטה בעתירה. לטענתם הזכות להרכיב ממשלה שאושרה לנתניהו לפני שנה על ידי בג"ץ ניתנה "בהתבסס על התחייבותו המפורשת בפני 11 השופטים להכפיף את עצמו להסדר ניגוד העניינים שיערוך עמו היועץ המשפטי לממשלה" וכך גם קבעו שופטי בג"ץ בחודש שעבר בעתירה לחייב את נתניהו לפעול לפי ההסכם שערך מנדלבליט.

"נתניהו השיל כל רסן והתיר את כל הבלמים והוא פועל במלוא הנחישות להחלשה, רדיפה והכפשת גורמי מערכת אכיפת החוק ובראשם היועץ המשפטי לממשלה ובכך פוגע באופן אנוש באמון הציבור במערכת המשפט, במערכת אכיפת החוק ובשומרי הסף במדינת ישראל" נטען בעתירה.