בימים אלו ניטש מאבק לכל רוחב הגזרה בין איראן לישראל כאשר מרחבי הפעולה המועדפים על הצדדים הנם מרחבים עמומים וכאוטיים, כגון מרחב הסייבר והמרחב הימי. בסייבר הפעולה היא בדארק נט, הים הוא ה"בלו נט" מרחב שבו זהויות מתחלפות חדשות לבקרים, דגלים עולים ויורדים ובעלויות משתנות. מציאות זו דוחפת את האיראנים למקד את מאמץ עקיפת הסנקציות בתווך הימי תוך ניסיון לשמר הגמוניה אזורית וניצול היעדר כל אכיפה של צי נאטו.
בהקשר הישראלי וברקע ההסלמה במרחב הימי חשף ה"וול סטריט ג'ורנל" לפני כשלושה שבועות כי ישראל תקפה לפחות 12 מכליות נפט איראניות שעשו את דרכן לסוריה מאז 2019, כחלק מהתוכנית האיראנית להגברת השפעתה האזורית ומימון כוחות הטרור שלה באמצעות תמלוגי נפט. ישראל אינה נרתעת, וטוב שכך, מלהמשיך לפעול כנגד ההתבססות האיראנית בסוריה, אך העובדה כי מאז 2019 עברו התקיפות הישראליות כנגד המכליות כמעט ללא תגובה וכעת האיראנים מרגישים בנוח להפעיל כוח, מעידה על השינוי בהלך הרוח האזורי.
הדיווחים על תקיפת הספינה המקושרת לישראל Hyperion Ray בקרבת איראן היא צעד נוסף - וכנראה לא אחרון - במאבק הולך ומסלים בין ישראל ואיראן. איראן לא בוחלת בתקיפת ספינות שדגלן אינו ישראלי אך הבעלות היא פרטית ישראלית.
לחץ על הממשל האמריקאי
מה גורם לביטחון האיראני לתעוזה? איראן מזהה את הרצון האמריקאי לרצות ולהתקרב ומתרגמת אותו לחולשה שרק מעודדת עוד תעוזה. את המחיר משלמים השותפים הטבעיים של ארה"ב במזרח התיכון, ישראל, סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי.
בתוך מציאות זו פועלת ישראל בשיטתיות ולבד כדי לקדם את האינטרסים שלה ולמנוע העברת נפט ואמצעי לחימה לסוריה, חיזבאללה ולחמאס בעזה. זאת בזמן שהאירופאים והממשל האמריקאי עסוקים בנטישת בעלי ברית היסטוריים במפרץ הפרסי וגם באפגניסטאן ומחזקים בכך את החותים בתימן, איראן והטאליבן, שנתמכים על ידי אלקעידה.
האגרסיביות האיראנית מגיעה בשעה שבה למרות הרוח החדשה בבית הלבן עדיין לא נרשמת התקדמות ממשית ביחס להסכם הגרעין, והמשטר האיראני נחוש להפעיל לחץ רחב על הממשל האמריקאי לכל אורך המגרש - בהפרות נרחבות בתחום הגרעין ובפעילות האזורית כאחד. האיראנים מעוניינים שהאמריקנים יסירו חלק ניכר מהסנקציות לפני שהם עצמם יידרשו לבלום את צעדיהם המתריסים בתחום הגרעין.
בשבוע שעבר ראינו את השליח האמריקאי לענייני איראן, רוברט מאלי, משתתף כאורח בכינוס של המדינות החתומות על הסכם הגרעין (ה-JC) בווינה, במטרה לזרז את חזרתה של ארה"ב להסכם. דווקא כשנראה היה לאיראנים שהלחץ מתחיל לשאת פרות אירע פיצוץ מסתורי במתקן ההעשרה בנתנז, אשר הוביל לפי הדיווחים לנזק משמעותי למקום. התגובות האיראניות לפגיעה כואבת זו לא מאחרות לבוא.
להתכונן לכל תרחיש
בעתיד הנראה לעין נראה את חיל הים הישראלי ממשיך במשימתו להגן על נתיבי השייט, לסכל ניסיונות הברחה ולמנוע כניסת נשק מפר איזון למרחב שלנו. לצד זה נדרש העמקה בשיח עם אירופה וארה"ב במטרה להמשיך ולחשוף את כוונותיהם האמיתיות של האיראנים ואת העובדה שהם מהווים סכנה קיומית למדינות הסוניות ופוטנציאלית גם לישראל אם ישיגו נשק גרעיני.
בזירה הפוליטית הפנימית שלנו חשוב כי אל מול איומים אלו תקום ממשלה יציבה וגישה ממלכתית ומאחדת לרוחב כנסת ישראל תוך הבנת גודל השעה והסכנות הרובצות בפני ישראל. כשאני צופה במופע הכיסאולוגיה והאגו נדמה שנבחרינו שוכחים שיום אחרי הקמת ממשלה יש גם צורך לנהל מדינה ולתת מענה לקשת איומים הולכת וגדלה.
מעצמות העולם מגבירות את התחרות ביניהן על הגמוניה גלובאלית ואיזורית. היסטורית מציאות כזו הובילה למלחמות עקובות מדם ולמירוצי התחמשות. התחרות העזה בין הסינים, הרוסים והאמריקאים לא מבשרת טובות לאזורינו. עלינו להתכונן לכל תרחיש מאוחדים ונחושים.
תא"ל במיל אמיר אביבי מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
