בשלב הזה, הגרף הזה של שיעור מנות החיסון לאוכלוסייה כבר מוכר מאוד. ישראל במקום ראשון בפער גדול עם 119 מנות חיסון לכל 100 איש, ואחריה שלל מדינות מנסות ככל יכולתן לחסן את אוכלוסייתן לפני שגלי הקורונה יכו חזק מדי. במקום השני יושבת צ'ילה. בניגוד לבאים אחריה (בריטניה, בחריין וארה"ב), צ'ילה אינה מדינה עשירה במיוחד. ובכל זאת, הם הובילו מבצע חיסונים מרשים ששם אותם על 64 מנות לכל 100 איש, נכון למועד כתיבת שורות אלו, סדר גודל מעל כל מדינה לטינו-אמריקאית אחרת. איך הם הצליחו לעשות זאת?
קודם כל, הכנה מוקדמת. כמו שממשלת ישראל חתמה על הסכם עם פייזר בשלב מוקדם יחסית ושכנעה אותה להשתמש בישראל כהדגמה "באש חיה" של החיסון לכלל העולם, ממשלת צ'ילה חתמה עם מספר חברות על הסכמי ניסויים קליניים בצ'ילה, בתמורה לעדיפות בקבלת החיסון ברגע שזה ייצא לשוק.
מעבר לכך, צ'ילה היא אחת המדינות הפתוחות ביותר לסחר בינלאומי, ותאגידים ואוניברסיטאות רבות בצ'ילה היו בקשר עם יצרניות רבות בעולם. על כן, החליטו בצ'ילה לנקוט באסטרטגיה של ביזור סיכונים - קנייה של שלל חיסונים משלל חברות, והכוונתם לפי סדרי העדיפויות. כך למשל, צוותי הרפואה קיבלו את החיסון של פייזר המוכר בישראל, שאכן התברר כיעיל מאוד, אך רוב האוכלוסייה מקבלת את החיסון הסיני.
החיסון הסיני יעיל הרבה פחות, ומספק הגנה מלאה רק ב-50% מהמקרים. דבר זה הביא לביקורת רבה מצד צ'ילאנים, שנאלצים כעת לחזור למדינית של סגר לאחר שיצאו ממנו מוקדם מדי. החיסון הסיני, גם אם ההגנה שהוא מספק חלקית, מפחית משמעותית את הסיכוי למחלה קשה ולמוות. אך היתרון העיקרי שלו הוא חוסר התלות הלוגיסטית שלו בהובלה בהקפאה. צ'ילה נמתחת לאורך 4,270 ק"מ בין חוף האוקיינוס השקט להרי האנדים, מה שהופך את היכולת להוביל את החיסון למרחקים ארוכים ולאזורים מרוחקים בלי לפגום ביעילות לעניין קריטי.
ואם כבר מדברים על המרחקים האדירים בצ'ילה, סיבה נוספת ליכולת שלה לחלק כמות אדירה של חיסונים בזמן קצר נוגעת לביזור הטבעי של המערכת שלה, בדומה לישראל. אחת הרפורמות הכלכליות שנעשו בתקופת הדיקטטור הצבאי פינושה הייתה ארגון מחדש של מערכת הבריאות כך שתקבל אופי פרטי-ציבורי משולב. כל אזרח צ'ילאני משלם מס הכנסה שטוח של 7% לטובת כיסוי במערכת הבריאות הציבורית, אך ניתן בכל רגע להתנתק מהמערכת ולהעביר סכום זהה לטובת אחד משלל ביטוחי בריאות פרטיים.
בנוסף, המערכת הציבורית עצמה בעיקר מציעה כסף לחולים לקבל שירותים מספקים ורופאים עצמאיים, בדומה למה שנהוג בשיטת קופות החולים בישראל. המערכת מבוזרת ומפוזרת במרחב, עם 29 מרכזי שירות שונים והשפעה ניכרת של הממשל המוניציפלי. מאפיינים אלו, העומדים בניגוד לריכוזיות הניכרת של מערכות בריאות רבות במערב, אפשרו לצ'ילה לחלק במהירות את הכמות האדירה של החיסונים שהצליחה לרכוש.
ההצלחה האדירה של ישראל במבצע החיסונים, בנוסף להצלחה המשמעותית של צ'ילה ביחס לאזור בו היא נמצאת, מדגישות את החשיבות בשילוב כוחות בין מימון ממשלתי לביצוע פרטי או מבוזר כשבאים לנהל מבצעים מורכבים, בדגש על פריפריה חברתית וגיאוגרפית. עכשיו נותר לקוות שהמסקנות הללו יגיעו למערכות ריכוזיות מאוד במדינת ישראל, כמו מערכת החינוך שלנו.
מקורות:
צ'ילה היא אחת המדינות הפתוחות ביותר לסחר בינלאומי
תאגידים ואוניברסיטאות רבות בצ'ילה היו בקשר עם יצרניות חיסונים רבות בעולם
הביקורת בצ'ילה על החיסון הסיני
כך נראתה הרפורמה במערכת הבריאות בצ'ילה
המודל של מערכת הבריאות בצ'ילה
עידן ארץ הוא ממייסדי "חופש לכולנו" וחוקר רגולציה בשולה המוקשים: המיזם להפחתת הבירוקרטיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
