"למדנו על עצמנו המון בתקופת המשבר, על כושר ההישרדות שלנו. אני מרגישה שיצאנו ממנו יותר חזקים"

נילי כהן-מינץ, בת 47, בעלים (יחד עם בעלה אורי) של "קפה לורנץ ומינץ" בשכונת נווה צדק בת"א • "למדנו המון מהתקופה הזאת, על עצמנו, על כושר ההישרדות שלנו ועל מה אנחנו מסוגלים, ואני מרגישה שיצאנו מהמשבר הזה יותר חזקים" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

נילי כהן–מינץ / צילום: תמונה פרטית
נילי כהן–מינץ / צילום: תמונה פרטית

בלב נווה צדק, בבית טמפלרי בן 130 שנה, ששימש גם  משכנו של בית הקפה ההיסטורי קפה לורנץ, הקימו נילי כהן-מינץ ובעלה אורי את "קפה לורנץ ומינץ" - בית קפה עם תפריט שף, שכולל בין היתר ארוחות בוקר ייחודיות כמו קובנה מסורתית, האש בראונז, קרואסון דגים ועוד. נילי היא השפית ואורי מנהל.

בחמש השנים שבהן הוא פועל הפך בית הקפה למוקד עלייה לרגל לתיירים, למקומיים ולפודיז, כיכב במדורי האוכל ונכלל במדריך האוכל הצרפתי היוקרתי גו מיו. מנת הדגל של המקום, "הקרוק מאדם", עם פטריות כמהין, הפכה בשנתיים האחרונות למוכרת בקרב חובבי האוכל.

"לפני שהקמנו את לורנץ ומינץ היה לבעלי ולי בית לאירועים ובית קפה בבית לחם הגלילית. גרנו 13 שנים בעמק יזרעאל. חזרנו לתל אביב לפני 5 שנים והקמנו את בית הקפה בנווה צדק, ומיד היה מהמם", מספרת נילי. "לא עשינו שום יח"צ למקום וכתבו עלינו בכל העיתונים, אנשים באו לאכול אצלנו והעסק הלך. פתחנו מ-8:30 בבוקר עד 16:00 אחה"צ, כי כך החלטנו, והכל היה טוב".

ואז הגיע מרץ 2020. "זה היה הלם. אבל רק לרגע. היו לנו 3 שפים, לא כולל אותי, 6 מלצרים ושוטף כלים, וכולם יצאו לחל"ת. סגרנו את העסק, אבל לא עצרנו. איך שסגרנו חישבנו מסלול מחדש. מהיום הראשון של הסגר התחלתי לבשל בבית. הקמתי קבוצת ווטסאפ של לב תל אביב ופשוט בישלתי לשכנים. בהתחלה זה היה כדי לגמור את המלאים ולא לזרוק את הסחורה האיכותית שהייתה לנו ועלתה המון כסף. היה רעב מאוד גדול לכך, כי כל המסעדות היו סגורות, וזה היה כיף. זו הייתה תקופה יפה. לא ישבנו יום אחד בבית ובכינו. ואז ראיתי שזה נורא הולך והתחלתי להזמין מישהו הביתה שתסייע לי, וכך היינו כמה חודשים".

הצלחתם להגיע למחזורים שלפני המשבר?
"רחוק מכך, וגם ההוצאות של בית הקפה המשיכו כרגיל. בעלי הבית שלנו בבית הקפה ויתרו לנו על שכירות של חודשיים וזה היה מקסים, אבל כל שאר ההוצאות המשיכו לרדת כרגיל. גם לא קיבלנו כלום בהתחלה מהמדינה. רק בסביבות יוני התחלנו לקבל מענקים".

למרות הפגיעה בעסק, כהן-מינץ מתייחסת לתקופת הסגרים הראשונים בראייה כמעט רומנטית. "הייתה פגיעה במחזורים שלנו, אבל יש דברים שהם מעבר לכסף. היה משהו מאוד חלוצי בתקופה הזאת שאתה צריך לשנות את הראש, להיות יותר בבית להמציא את עצמך מחדש. הבת שלי בת ה-12 מאוד שמחה כי היינו יחד, בישלנו לשכנים, הייתה תחושה אחדות. זה היה אחר ומגניב, מעין ברייק מהחיים הרגילים". 

בשלב מסוים, החליטו בני הזוג שהם לא יכולים יותר להמשיך להפעיל את העסק מהבית, וחזרו לבית הקפה. "בוולט מי שעובד הכי חזק זה המבורגר פיצה וסושי. אנחנו לא בקטגוריות הללו. אז הקהל של המשלוחים היה מצומצם. אנחנו אנשים של עבודה, שצריכים לקום בבוקר ולעשות משהו, לעבוד, ולא לשקוע במה יהיה ומה יקרה ומה נעשה אז אספנו את עצמנו וכל הזמן המצאנו משהו אחר".

מה לדוגמה?
"כשהיה אפשר לעשות טייק אוויי וביטלו את מגבלת ה-1,000 מטר, התחלנו להכין סלסילות פיקניק מפנקות שאנשים קנו ולקחו לשבת בים. התאמנו את האוכל לטייק אוויי".

את נשמעת אופטימית חסרת תקנה, כאילו המשבר לא פגע.
"אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל לא בכיתי בשום שלב. זו גזירת גורל אז לא היה טעם להתפרק. בסגר השלישי כבר לקחנו הלוואה בערבות המדינה שעזרה לנו להחזיק מעמד, מעין הלוואת גישור כדי שנוכל להמשיך את הגלגל כשהכול יחזור, אבל בשום שלב לא נשברנו לא התפרקנו. היינו תמיד בעשייה".

והיום?
"כשהכול נפתח, חזרנו מיד לשגרה מטורפת. אנחנו לא עומדים בביקוש. החזרנו את כל העובדים והכול טוב. תקופת המשבר שנכפתה עלינו הייתה תקופה של שקט בחיים, שאין לנו ביום יום. למדנו המון מהתקופה הזאת על עצמנו, על כושר ההישרדות שלנו, על מה אנחנו מסוגלים, ואני מרגישה שיצאנו מהמשבר הזה יותר חזקים. הלוואי שזה יימשך כמו עכשיו כל הזמן, בבית הקפה, הטירוף שיש היום - כי זה מדהים".

נילי כהן-מינץ, בת 47, בעלים (יחד עם בעלה אורי) של "קפה לורנץ ומינץ" בשכונת נווה צדק בת"א ● אם לעלמה בת ה-12 ● מתגוררת בת"א 

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il 

צרו איתנו קשר *5988