היועמ"ש נגד הוצאת נתניהו לנבצרות: "אין עילה בעת הזו"

מנדלבליט מתנגד לעתירה הקוראת להוצאת נתניהו לנבצרות בשל המשפט הפלילי נגדו • עם זאת, מתגובת היועמ"ש לבג"ץ עולה כי לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות שבנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מתנגד לעתירה המבקשת להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות.

המדינה הגישה היום (ב') לבג"ץ תגובה מקדמית מטעם היועמ"ש לעתירה המבקשת להורות כי נתניהו ייצא לנבצרות מתפקידו כראש ממשלה.

לעמדת מנדלבליט, מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. לפיכך, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעניין, ודינה להידחות.

בתגובה נכתב כי "הוראת החוק המסדירה מצב נבצרות של ראש הממשלה מכוונת בעיקרה למצב דברים שבו מתקיימות נסיבות - סובייקטיביות או אובייקטיביות - השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה".

בצד זאת, כפי שצוין בתגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה משנת 2008 שעסקה במצב נבצרות של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, בגין חקירותיו הפליליות (בג" ץ 6231/08 ): "הסיטואציה שבה ראש הממשלה מכהן בשעה שמתנהלות נגדו מספר חקירות פליליות, עשויה להעלות שאלות באשר ליכולתו למלא את תפקידו - הן בהיבט של יכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו בנסיבות אלה לתפקידו התובעני, והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור". לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, ובשינויים המחויבים, דברים אלה יפים גם לאחר הגשת כתב אישום.

לפי התגובה, המשמעות היא שלא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות שבנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הוא נאשם בפלילים.

"נאשם בראשות הממשלה - קשיים משמעותיים, במישורים שונים"

עוד נכתב בתגובה כי פסיקת בית המשפט שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה נתניהו הוא חמור ביותר ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל. בנוסף על כך, ראוי להזכיר גם את קיומן של התבטאויות חריפות של ראש הממשלה נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, דבר שיש גם בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט, בשים לב לכך שהתבטאויות שכאלה באות מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהיררכיה השלטונית.

לעמדת היועמ"ש, עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הממשלה - אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת - אכן מעוררת קשיים משמעותיים במישורים שונים. בהקשר זה יצוין כי בחודשים האחרונים נמנעה ממשלת ישראל מקיום דיונים במינויים שונים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים. דברים אלה אינם מובאים כדי להצביע בהכרח על קיומו קשר סיבתי בין היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים לבין הימנעות הממשלה מקידום מינויים אלה, אלא כדי להדגים את הקושי המתעורר בנסיבות העניין כמתואר, בוודאי ככל שמדובר באמון הציבור במערכות החוק והמשפט.

עם זאת, נכתב כי במצב הדברים הנתון, ובשים לב גם להסדר מניעת ניגוד העניינים שגובש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה - אשר נועד לשלול את האפשרות שמא סמכויות שלטוניות יופעלו באופן שיושפע מעובדת התנהלותו של ההליך הפלילי נגדו, או באופן שיהיה בו כדי להשפיע על עניינו האישי של ראש הממשלה בניהול ההליך הפלילי - סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.

התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועורכי הדין רן רוזנברג ואודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.