הגוף הנשי הוא לא טריגר: כפיית צניעות וכפיית מתירנות זהות במהותן

בשבוע האחרון התחוללה סערה זוטא ברשת כשהשחקנית והדוגמנית מאיה ורטהיימר פרסמה פוסט ביקורתי על קמפיין בגדי ים של אחת החברות המסחריות.

הקמפיין הציג שלוש נערות בפניהן למצלמה, בביקיני זערורי ובפוזה מביכה משהו. בשפה פחות מכובסת: זו הייתה מודעה מכוערת ו-וולגרית להפליא.

ורטהיימר, שמעלה תוכן מצחיק ושנון בימים כתיקונם, קבלה על הדימוי הנשי שעולה מהמודעה ובעיקר, כאימא לילדה, מהמסר הבעייתי שלה על דימוי גוף, פיתוי ותיווך של מיניות בגיל כ"כ צעיר.

היא צדקה. זו הייתה אינטואיציה טבעית ובריאה של אישה צעירה ואם טרייה שלא אוהבת את מה שהיא רואה. והיא רואה טראש מחפצן מול העיניים.

במהרה החלו התגובות להיערם. לצד רבים, ורבות בעיקר, שתמכו, היו כאלה שהתלוננו בשם החופש הנשי, והבחירה החופשית והגיעו כמובן הרחק למקום שבו מודעה כזו היא היא העצמה.

כאן אפשר היה להרגיש שוורטהיימר נאלצת להוכיח באותות ומופתים שהיא ליברלית ובעד הכוח והזכות של נשים לבחור מה יעשה בגופן. לצאת מגדרה כדי להסביר שאין שום איום על הפמיניזם ברתיעה שלה מהמודעה. להיפך.

המקרה הזכיר לי כיצד בכל פעם שאנחנו, נשים דתיות, קובלות או מתקוממות מול רב כזה או אחר ששוב מפרסם תקנון צניעות או חומרה חדשה, אנחנו צריכות קודם כל לצאת מגדרנו כדי להוכיח שאין פה "רפורמיות", ה' ישמור ויציל, ולא חתירה נגד ההלכה אלא פשוט הבנה ברורה של מי שלמדו קצת תורה ושיקול הדעת שלהן מאפשר להן לבחור איך להתייחס לעצמן וללבוש שלהן, גם בלי שיגידו להן שחולצת מעטפת היא דבר מבליט.

כפיית צניעות וכפיית מתירנות הם שני צדדים של אותו מקל. מי שמבקש לכסות את גוף האישה עד העלמה שלו כביכול בשם אלוהים, ככה שאי אפשר ממש להתנגד, דומה בדיוק למי שמבקש להפשיט את האישה עד מחיקת האישיות שלה. בשני המקרים היחס אליה הוא כאל גוף שמהווה טריגר.

יש דרכים רבות לשווק בגד ים גם מבלי לדשדש בגבולות הפורנוגרפיה, והן אפילו מוכרות יותר. במקום לשדר פיתוי אפשר ליצור אווירה של קיץ, בריאות, נעורים ושמחת חיים.

אין לנו צורך להוכיח אמונה כדי למחות על התערבות יתר באופן שבו נתלבש, ואין לנו צורך להוכיח ליברליזם כשאנחנו סולדות מכך ששוב בחרו להפשיט מישהי בציבור כדי להגביר מכירות.

האופן בו נשים מביטות על עצמן ועל חברותיהן הוא המבט שצריך לשקף נשיות. דתית, ליברלית, או אוניברסלית. ובפרפראזה על מה שאמר יעיש; אין חילוניות אין דתיות. יש צודקות.

הכותבת היא דוברת "קולך", ארגון פמיניסטי דתי, ועורכת ספרותית