החשכ"ל על הזינוק בחוב: אני לא פוסל העלאת מסים

"בסוף שנת 2020 גירדנו את הטריליון שקל חוב, ובשנת 2021 עברנו כבר את הטריליון. סיימנו את השנה בגירעון עצום של 11.6 מיליארד שקל. מעולם לא היה גירעון כזה, והציפייה שלנו הוא שהגירעון גם ב-2021 יהיה גבוה מהגירעון שצריך לשאוף אליו.

"אנחנו צריכים לדאוג עבור הילדים שלנו שעומס החוב שקיים היום יפתח, בין היתר על ידי ביצוע צעדים פיסקליים. יש צעדים פיסקליים ויש צעדי צמיחה. זה צריך להיות סקייל של שני הדברים. לא נוכל להימנע מצעדים פיסקליים, גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. לא יהיה מצב שבו ישראל לא תוכל לעמוד בהחזר חובותיה. צריך להשקיע בהגדלת התוצר לנפש כדי שיהיה יחס חוב תוצר נמוך לנפש עבור הילדים והנכדים של כולנו".

כך אמר היום החשב הכללי, יהלי רוטנברג, במסיבת עיתונאים שכינס להצגת דוח החוב השנתי של החשכ"ל.

לשאלת "גלובס" האם כחלק מהצעדים הפיסקליים צריך להעלות מסים, השיב רוטנברג: "אני לא פוסל העלאת מסים".

רוטנברג התייחס גם לשאלה מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הגירעון במציאות הפוליטית של היום שבה בלתי אפשרי להעביר חקיקה ומהלכים משמעותיים, ואמר כי "אנחנו באוצר כל הזמן עושים חלופות. אנחנו אלופים בחלופות. לכולנו ברור שדרך המלך היא שתהיה וודאות פוליטית, בלי להתייחס למי ואיך, ושתהיה קביעת סדר עדיפויות ותקציב מדינה שנותן וודאות לכל המשק. לשם כולנו כמדינה צריכים לשאוף, אבל בהינתן כל מיני סיטואציות שבהן זה לא קורה, יש לנו כל מיני תוכניות מגרה. הדרך ליישם שינויים יכולה להיות מורכבת, אבל יש דברים שניתן ליישם גם במצב הנוכחי".

יש מספיק כסף בקופסאות להמשך התמיכה במשק

ביוני הקרוב עתידה להסתיים תוכנית הסיוע הממשלתית למשק, הכוללת בין היתר את מודל החל"ת (תשלומי האבטלה הגורפים) ואת מענקי הסיוע לעצמאים ולעסקים קטנים.

בשלב זה אין עדיין תוכניות סדורה בנוגע ליום שאחרי, ולא ברור כיצד יאושר תקציב להמשך התמיכה במשק בנסיבות הפוליטיות הנוכחיות.

רוטנברג התייחס לכך ואמר כי בקופסאות הקורונה הקיימות יש עדיין "רזרבות" שנותרו ולא נוצלו, והן יכולות לשמש כדי להמשיך את התמיכה והסיוע למשק. "תוכנית ה-200 מיליארד שקל של 2020-2021 לא תוכננה לפרטי פרטים כי הייתה אי ודאות גדולה, אז יצרו מסגרות לכל דבר, שחלקו כלליות, ונוצרו בכל קופסה תקציבים שהוגדלו לאורך השנה.

"יש כללים שנקבעו בחקיקה איך מעבירים כספים בין הקופסאות לפי כל תחום, ובאישור ועדת הכספים ניתן להעביר מעל 10% בשנת 2021, וכדומה. בהינתן כל הכללים האלה אני חושב שיש מספיק כסף בקופסאות הקיימות כדי להעביר כספים ולטפל במה שצריך לטפל.

"אנחנו כבר יודעים לדייק יותר את האירוע היום כי אנחנו יודעים מה מאחורינו, ולמרות שאנחנו לא יודעים מה לפנינו כנראה שהקטע הקשה של הסגרים מאחורינו והכלכלה חוזרת כל יום יותר ויותר. המשחק הוא לטייב את התמיכה בשוק העבודה, לראות איך מחזירים את המובטלים כמה שיותר מהר אם באמצעות הכשרה מקצועית או באמצעים אחרים למעגל העבודה, ולפעול גם בעולם התשתיות ובמקומות נוספים".

רוטנברג, שחזר למשרד האוצר לאחר מספר שנים בהם שימש כסמנכ"ל הכספים ומנהל הכספים הראשי של קבוצת 'בזק', אמר בפתח מסיבת העיתונים, כי הסיבה שחזר לאוצר הייתה רצון "לעשות טוב לעם ישראל. ספציפית במצב הכלכלי הנוכחי והמשבר, אני רואה את ייעוד החשב הכללי בהנהגת הממד הכספי בעבודת הממשלה".

רוטנברג, שהחליף בתפקיד החשב הכללי את רוני חזקיהו, שפרש בנובמבר האחרון, תיאר את השנה שעברה מנקודת המבט של אגף החשכ"ל. "לאורך שנים, אחד המדדים המרכזיים למדידת רמת החוב היה יחס חוב תוצר. בישראל לאורך השנים האחרונות החוב עלה אבל גם התוצר עלה, ולכן היחס חוב תוצר הלך ופחת - עד משבר הקורונה.

"ברמה העולמית ולא רק במדינת ישראל רואים שיש פתיחת פער בין רמות החוב לבין רמות הריבית ועלויות הגיוס של המדינות. זה הפקטור החיצוני שסייע גם לנו בכניסה למשבר הקורונה. התחלנו את השנה עם גירעון נורמלי, עם 50 מיליארד שקל, ובהתפתחות של 2020, כל שבוע שעובר כמות הגירעון שצריך לממן גדלה. מצד שני כל מיני ערוצי מימון נחסמים לגמרי".

ובכל זאת, אמר רוטנברג, יחידת החוב בחשכ"ל מצאה את הדרך להשיג מימון, בין היתר על ידי הגדלת הגיוסים מחו"ל.

לשאלת גלובס האם העלויות של הגיוסים מחו"ל לא היו גבוהות משמעותית מאלה המאפיינים את הגיוסים המקומיים, השיב רוטנברג כי "זה עולה יותר אבל אתה יכול להביא יותר כסף לטווחים שלא ניתן להביא אותם בישראל, ויש גם ערוצים שהם יותר זולים מגיוס מקומי".

אי אפשר להשאיר את היחס חוב תוצר ברמות הגבוהות הנוכחיות

רוטנברג התייחס לכך ש"הפגיעה בישראל הייתה נמוכה יותר ביחס למדינות ה-OECD". עם זאת, הסביר רוטנברג כי אי אפשר להשאיר את היחס חוב תוצר ברמות הגבוהות הנוכחיות. "אי אפשר להשאיר את זה ככה על רמות של חוב גבוהות לאורך זמן. היכולת שלנו להוריד את זה לאורך זמן תלויה בהקטנת הגירעון. עם סיום המשבר שהמשימה של ממשלת ישראל תהיה להצמיח את המשק והמשימה השנייה לאורך זמן היא להקטין את הגירעון. הקטנת הגירעון תוביל לירידה ביחס חוב תוצר ובסופו של דבר גם בריביות".

רוטנברג התייחס לדירוגים של ישראל, והעובדה כי הם נותרו גבוהים לאורך המשבר, וציין כי "חברות הדירוג מסתכלות על דברים בצורה השוואתית והן מסתכלות טרו-דה-סייקל (לא מסתכלות על האירוע נקודתית, אלא על מחזור עסקים - א.ל.ו) אז כל השיח שאומר ש'וואו מחר הדירוג ירד' הוא לא שיח נכון מבחינה מקצועית.

"הסיכונים לדירוג הם סיכונים שאם אנחנו אחרי המשבר לא נתמודד עם התוצאות של המשבר ולא נחזור לתוואי של צמיחה נכונה והתכנסות פיסקלית ודברים נוספים, אז יכול להיות שיוציאו לנו כרטיס צהוב.

"בינתיים אנחנו נהנים מהקרידיט של חברות הדירוג, בגלל ההתמודדות עם צעדי הקורונה. ההתמודדות שלנו עם המשבר נראית נכונה. כל הממשלות בעולם התמודדו עם כל מיני קופסאות קורונה, רוב הסיוע הוא באותם קווים של תמיכה בעולם העסקים, המובטלים ותמיכות להצמחת המשק - וחברות הדירוג רואות את זה ואומרות שאתם בכיוון הנכון. חברות הדירוג רואות את זה. בסופו של דבר אנחנו שומעים מהם שהם רואים שבפועל הצלחנו להתמודד".

לשאלה האם ישראל תרד בדירוגים אם יחס חוב תוצר יחצה ב-2021 את ה-80%, השיב רוטנברג כי "כרגע אנחנו לא צופים שאנחנו נפרוץ את הקו הפסיכולוגי של ה-80%, אבל זה לא מה שיעלה או יוריד לנו את הדירוג. זה לא האירוע בפני עצמו".