מה עומד מאחורי הסכמי החיסונים החדשים של ישראל עם פייזר ומודרנה

מדוע נחתמו ההסכמים החדשים עם פייזר ומודרנה, ולמה לא הוזמן מלאי מנות חיסון גדול יותר? • בדרג האסטרטגי ניתן לראות סימני אופטימיות בכל הנוגע למאבק במגפה, אך המציאות תהיה באותיות הקטנות

חיסון נגד קורונה - בית חולים שערי צדק ירושלים / צילום: רפי קוץ
חיסון נגד קורונה - בית חולים שערי צדק ירושלים / צילום: רפי קוץ

הסיבה העיקרית שבגינה נחתמו הסכמי החיסונים החדשים עם פייזר ומודרנה היא דווקא אופטימיות, כך אומר פקיד בכיר ממערך ניהול המאבק בקורונה בדרג האסטרטגי. לדבריו, בתחילה רווחה הגישה שחייבים לרכוש את הכמות הגדולה של עשרות מיליוני חיסונים כדי לענות על צורך אפשרי של מנות דחף כל חצי שנה לשמירה על הנוגדנים. אבל לפי המידע המגיע ממעקב פייזר על האוכלוסייה הנסיינית, הירידה ברמת הנוגדנים לאורך זמן מינורית, ואת חיסוני הדחף השלישיים יהיה צורך לתת רק שנה לאחר החיסון השני ואולי אף יותר מכך.

הנתון הזה ולצידו המשבר הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן, הביאו להחלטה לרכוש כמות מופחתת של חיסונים, 18 מיליון משתי החברות. הבכיר אמר, "אנחנו מסודרים לפחות עד סוף 2022 וכנראה גם אחר כך". הסיבה לרכש המוגבר הזה, בעוד בעולם נאבקים על כל מנת חיסון, היא לדבריו מתוך הראייה האסטרטגית של שמירה על ההישג של חיסון רחב באוכלוסייה המאפשר להישאר בחיים נורמליים יחסית לאורך זמן. "בתכנון האסטרטגי היה ברור, כי אם לא נדאג לשמר את ההישג הזה של רוב האוכלוסייה מחוסנת, ובעיקר הקשישים ואוכלוסיות הסיכון, גדל הסיכון שנחווה גל חדש של קורונה. ההערכה הפסימית התייחסה לסתיו 2021 האופטימית לתחילת 2022. המחקרים מראים כי האופטימית כנראה קרובה יותר למציאות".

ומה אחרי 2022? "ההסכמים שנחתמו משמרים עבורנו את האופציה הראשונית להיות במקום גבוהה ברשימת העדיפויות ככל שיהיה צריך להמשך, וחשוב מכך, הם מכסים את סכנת הוריאנטים. כלומר אם חלילה ימצא וריאנט חדש שהחיסון הנוכחי לא מחסן מפניו, ישראל תקבל במסגרת ההסכם את החיסונים המותאמים לווריאנט זה. לפי המידע שקיבלנו ולפי המחקרים כאן בארץ, נכון לעכשיו החיסונים פועלים על כל הוריאנטים, ואם חלילה יהיה וריאנט חדש לא מוגן, התאמת החיסון הנוכחי להגנה מפניו, אינה מסובכת".

הבכיר אומר כי מערך החיסונים מחכה להזנקת מבצע חיסוני הילדים ובני הנוער מגיל 12 עד 16 לאחר שיתקבל אישור ה-FDA האמריקאי. "כרגע חלק ניכר מההדבקות היומיות מגיעות מהאוכלוסייה הזו, ולאחר שתחוסן, ניתן יהיה להסיר את כמעט כל ההגבלות שעוד נותרו". הבכיר הדגיש כי הגישה הרווחת כעת לגבי בני הנוער, היא שהחיסון יהיה וולונטרי לחלוטין ובהסכמה מלאה של ההורים והמתחסן, וללא עיצומים על מי שלא ירצה להתחסן.

בהסכמים עם פייזר ומודרנה סוכם על אספקת 18 מיליון חיסונים, כשהחלוקה היא ככל הידוע 10 מיליון מפייזר ועוד 8 מיליון ממודרנה. חלוקה שונה משהייתה עד כה, כשחיסוני פייזר היוו את הרוב המוחלט של החיסונים. במשרד הבריאות לא נתנו תשובה איזה אוכלוסייה תתחסן בחיסוני מודרנה. אתמול (ב') פירסמנו כי מודרנה דרשה שיעשה שימוש בחיסונים שלה, ולא שישמרו רק לשעת חירום.

המלאי הנוסף נועד להבטיח את כל החיסונים הנדרשים לחיזוק הנוגדנים בגוף כשלפי הערכות משרד הבריאות כל אזרח יזדקק לשתי מנות כאלה בנוסף לשתיים שכבר קיבל, זאת עד לסוף 2022.

עד כה חוסנו 5.3 מיליון ישראלים בשתי המנות ועוד כ-400 אלף שחוסנו במנה ראשונה. כחצי מיליון בני נוער מעל גיל 12 אמורים לקבל את החיסונים מהחודש הבא.

מחירה של כל מנת חיסון הוא כ-30 דולר משמע עלות ההסכמים היא כחצי מיליארד דולר, 1.8 מיליארד שקל שימומנו מעודפי תקציבי הקורונה שכבר אושרו בממשלה. בכך עקף נתניהו את האולטימטום שהציב לו גנץ, למנותו כשר משפטים בתמורה לאישור תקציב קורונה נוסף למימון החיסונים.

האם יידרשו זריקות דחף?

ההסכם הנוכחי מאפשר לישראל להצטייד בכמות החיסונים הסבירה הדרושה כרגע, ולשריין אופציות לחיסונים עתידיים, שאולי יהיו מעט שונים מן החיסונים הקיימים, כך שיתאימו לווריאנטים חדשים. על פניו, הסכם זה הוא סביר יותר מאשר הצטיידות ברגע זה במלאי גדול של חיסונים, מעבר לדרוש בישראל. חיסונים אלה נחוצים כרגע במדינות אחרות, ואולי אם וכאשר יהיה צורך בחיסוני דחף, הם לא יתאימו, משום שיהיו כבר גרסאות מעודכנות יותר.

בהקשר זה יש לציין כי אף אחד עדיין לא יודע האם ידרשו זריקות דחף ואם כן - מתי. שתי סיטואציות עשויות לדרוש זריקות נוספות - וריאנטים חומקי חיסון, שידרשו חיסונים מעודכנים, או ירידה באיכות ההגנה שמעניק החיסון עם הזמן, ואז אפשר יהיה להשתמש באותו החיסון שוב. נכון להיום לא אותר וריאנט שחומק לגמרי מן החיסון, ולמעשה הדוגמא הישראלית מראה כי גם במדינה שיש בה נוכחות של הוריאנט הדרום אפריקאי, הנחשב היום ל"חשוד" ביותר מבחינת האפשרות שיחמוק מחיסון, המגפה עדיין בשליטה עם ההתחסנות בחיסון של פייזר.

באשר לירידה ברמות הנוגדנים, מחקרים שנערכות בבית החולים שיבא ובחברת פייזר עצמה, הראו כי אצל כמות קטנה מן המחוסנים ישנה ירידה משמעותית ברת הנוגדנים מעבר לסף הנחשב למעיד על הגנה חיסונית, אולם עדיין לא ידוע האם מחוסנים אלה אכן עלולים להידבק מחדש, או שישנו מנגנון חיסוני אחר, מלבד נוגדנים, שעדיין מגן עליהם. גם אם תהיה ירידה בהגנה אצל חלק קטן מן המחוסנים, עדיין כל עוד המגפה אינה מפושטת, ירידה זו לא מהווה בעיה. לכן לא ברור אם ומתי יהיה צורך בזריקת דחף, אך טוב להיות מוכנים.

המציאות - באותיות הקטנות של ההסכמים

יש לציין כי בחודשים האחרונים הולכים ומתגלים ההבדלים בין החיסונים השונים כאשר נראה, בין היתר על בסיס הדוגמה הישראלית, כי החיסונים מבוססי RNA כמו אלה של פייזר ומודרנה, הם יעילים יותר מהחיסונים האחרים הקיימים בשוק, עם פרופיל תופעות לוואי שנראה כרגע מעט עדיף. לכן הביקוש דווקא לחיסונים של פייזר ומודרנה עלול לגדול, במקביל לעליה בכושר היצור של החיסונים, וזאת למרות המחיר הגבוה שלהם ואתגרי השינוע שלהם, לעומת חיסונים אחרים.

ישראל התחייבה לחברת פייזר כי תחסן תחילה בחיסונים של פייזר בעיקר, כדי להראות כיצד החיסון של פייזר תורם לאפקט דעיכת המגפה, תזה שאפשר לומר כי אכן הודגמה, ברמה סבירה של וודאות. מהבחינה הזו החוזה של מדינת ישראל עם פייזר השיג את המבוקש עבור שני הצדדים. כעת כאשר ישראל פנתה להתקשר עם מודרנה, התנתה זו את האספקה של חיסונים נוספים בכך שישראל אכן תשתמש בהם בהרחבה באוכלוסייה (מה שלא עשתה עד כה), ולא רק תשמור אותם במאגרים, שאם כן - עדיף למודרנה למכור את החיסונים הללו למדינות אחרות, לפחות מבחינה אתית, וגם מבחינה תדמיתית. כעת על ישראל לנווט בין ההסכם עם פייזר שנותן לנו עדיפות בקבלת החיסונים על פני מדינות אחרות, לבין הצורך לשמור גם על יחסים טובים וצינור אספקה פתוח עם מודרנה, למקרה שפתאום יהיו תקלה או מחסור בחיסון של פייזר. על פי המדווח, נראה שישראל הצליחה לחתום על הסכמים משביעי רצון עם שני הצדדים, אך המציאות היא באותיות הקטנות של ההסכמים, ותתגלה בפועל אם יהיה באמת צורך בכמות גדולה של חיסונים נוספים ומחסור בשוק.