מבנה שוק התקשורת במתכונתו הנוכחית עם רגולציה קשה ותחרות חריפה עלולה לייצר משבר מבני בשוק התקשורת בתחום התשתיות. לדברי ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו מחקר וייעוץ, אין מודל כלכלי לפריסת סיבים על-ידי שלוש חברות, ובהיעדר רגולציה וממשלה מתפקדת, הדבר יכול לייצר משבר.
במסגרת עבודה לסיכום השנה החולפת וצפי לשנה הבאה קובע יעקובי כי הדור החמישי לא צפוי להוות תרופה לקשיים בענף הסלולר בעתיד הקרוב, יעקובי צופה כי בהתאם למה שקורה בעולם וגם לנוכח הכניסה המאוחרת של ישראל לדור החמישי, המפעילים הסלולריים יתמקדו בשיפור וביסוס רשתות הדור הרביעי ובהרחבת החדירה.
בעבודה פותח יעקובי בניתוח של שוק הסלולר ומצביע על כך שבנושא השפעת הקורונה, "הרי שמאד קשה להתנבא, אולם כעת בחודש אפריל, די ברור לנו כי תימשך ההשפעה השלילית על הכנסות הענף (שירותים וציוד קצה) ורווחיותו כי פתיחת השמיים לחלוטין אינה נראית באופק. השפעות נוספות על הענף הן שנה מלאה של סלקום וגולן ממוזגות וכן הסכסוך המסחרי של סלקום ואקספון על הפעלת הרשת המשותפת כתוצאה מהמיזוג האמור. כוח נוסף הפועל על הענף, אך נמצא בחיתוליו וצפוי להשפיע רק במעט הוא הדור החמישי. בשורת הדור החמישי היא פוטנציאל גידול השימוש ביישומים קיימים וחדשים וכן שירותים שטרם חווינו. רוחב הפס צפוי לגדול פי 10 וזמן התגובה כמעט וירד לאפס".
על-פי תחזיות שהציג, הדור הרביעי צפוי לשלוט בעתיד הנראה לעין והדור החמישי יהווה רק כ-15% בשנת 2025 מסך הטכנולוגיות להעברת נתוני סלולר. מהפכת הדור החמישי בוודאי לא קיימת עדיין בישראל הנמצאת בפיגור בפרישת הדור הרביעי אחר מדינות ה- OECD הוא אומר. "בשלב הזה, אנו לא רואים בדור החמישי כתרופה כלשהי לצפוי בסקטור הסלולרי בשנה קרובה".
הוא צופה כי מבחינת ההשפעות על הדו"חות הכספיים, הסקטור יחווה שנה קשה נוספת, הן בהיבט של הכנסות ורווחיות משירותי סלולר והן בהיבט של פרמטרים אלו בתחום ציוד הקצה. עוד הוא צופה כי רמת התחרות תהיה עדיין קשה ויהיה קשה להעלות מחירים, כלומר אקספון נותרת במשחק בשנת 2021, סלקום-גולן צריכה לעצור את קצב הנטישה, ופלאפון תמשיך באסטרטגיה של נתח שוק.
אם מוסיפים פגיעה גם השנה בהכנסות משירותי נדידה הוא מעריך ששנת 2021 בסלולר לא תהיה גרועה יותר מ- 2020 כאשר שנת 2019 נראית כמו געגוע רחוק, שלא לדבר על שיווי משקל בשוק.
בנוגע לשוק הקווי והטלוויזיה כותב יעקובי כי שנת הקורונה הוכיחה בכל העולם את חשיבות התקשורת היציבה והרובאסטית. חשיבות זו באה לידי ביטוי בתקופת הסגרים המשפיעים על הצריכה בסקטור הפרטי, אך לא פחות חשוב מכך, למרות החשש מהפגיעה בסקטור העסקי כתוצאה מגידול באבטלה, מסתבר שהסקטור העסקי לא מפחית ביקוש ואף להפך. נושא העבודה מרחוק, עסקים חדשים מהבית, אבטחת מידע וסייבר, שרידות ועוד הם מנועי צמיחה גם בסקטור העסקי.
הוא מציין כי התקשורת הקווית בישראל עומדת בפני שדרוג מהותי בשנה הקרובה ולאחריה בעקבות ההתפתחויות בעולמות הסיבים. כניסת הוט כשותפה במיזם IBC תחילת פריסת סיבים אופטיים על-ידי בזק והמשך פריסה של פרטנר ומתן שירותים על-ידי סלקום על גבי IBC צפויים להגדיל את ההיצע, התחרות והביקוש לפס רחב על גבי סיב אופטי.
לדבריו, שוב עולה השאלה האם יש מקום ל - 3 תשתיות סיבים והאם כל השחקנים ייראו החזר השקעה סביר. תשתיות למדינה בסדר גודל של ישראל עם ריבוי מודלים של הפעלה כמו סיטונאות, באנדל הפוך, פיקוח מחירים ועוד, כאשר חלום ביטול ההפרדה של ספק מתשתית מתרחק, הם מתכון למשבר מבני נוסף בענף. "קשה לנו לראות כיצד שלל ההצעות לצרכן במודלים מבלבלים כאשר שמיכת ההשקעות בענף קצרה ורגולציה לא מעודדת בלי ממשלה מתפקדת, מחזירות כולן את התשואה הנדרשת, ולכן אנו צופים שנה שלא מתחום זה תביא את המזור".
בהתייחסו לשוק הטלוויזיה הוא מציין כי "בנושא התוכן, אנו שוב לא אופטימיים. בעוד במקומות אחרים בעולם ניתן לראות קונסולידציה אנכית ורוחבית, בישראל עדיין מתקיים מודל הטלוויזיה הרב-ערוצית עם הפנמה מאד איטית לאן צועד עולם זה. המודלים המתחילים לתפוס תאוצה בעולם המערבי הם באנדל רזה של פס רחב עם שירותי סטרימינג לפי בחירת הצרכן ועל גבי זה פרסום מטורגט. ישראל רחוקה מכך, ולכן אנו צפויים בשנה הקרובה להמשיך ולראות גידול בביקוש לתוכן, אולם לא בטוח שכל הפלטפורמות הקיימות ייהנו ממנו, בוודאי לא בהיבט של גידול מהותי בהכנסות ואולי אף ירידה ברווחיות. השילוב של הסיבים האופטיים עם התוכן אמור להגדיל רווחיות, אולם אנו חוששים שלאור המבנה הבעייתי של שוק התקשורת הישראלי, יהיה קשה למי שאין לו יתרון לגדול ליהנות מכך ועוד צפויים קשיים כבר בשנה הקרובה".
בסוגיית התייעלות אצל חברות התקשורת הוא אומר כי צמצום הוצאות או במילה יותר יפה התאמה של ההוצאות, יתר על המידה, עלולה לפגוע אנושות בחברה כי יש בקצה לקוחות. בסביבה היפר-תחרותית, הלקוחות נוטים להיות פחות סלחניים, ולכן גם אחרי ההתאמה במבנה ההוצאות של שנת 2020, שכללה ירידה בכמות כוח-האדם, צמצום הוצאות תוכן, איחוד פעילויות ועוד, "אנו מעריכים כי שנת 2021 תוקדש גם היא להתאמת מבנה ההוצאות למציאות המשתנה, תוך כדי הצורך לתמוך במנועי הצמיחה ולשרת היטב לקוחות וחובות".
בנושא הרגולציה מביע יעקובי ביקורת על כך שבישראל אין מדיניות סדורה ומתווים מסודרים כמעט לכלום הקשור במבנה הענף העתידי. "אי לכך, אנו חושבים שהכאוס הרגולטורי לא ישתפר בשנת 2021 ויש לקוות שלא יהיה יותר גרוע".
בסעיף הקונסולידציה ובעלות הוא קובע כי המיזוג בין סלקום וגולן וכניסת הוט כשותפה במיזם IBC לא השפיעו על רמת התחרות בשוק שנותרה גבוהה. הוא מטיל ספק באפשרות של מיזוגים בשוק בטווח הנראה לעין וקובע כי השינוי ייתכן ויבוא מכניסה של המפעילים לתחומים משיקים. "למשל: רכישה של יצרניות תוכן ובעלי תוכן לתוך פעילות הטלקו המסורתי, כניסה של גופים משדרים (ברודקאסט) לתוך שוק הטלקום המסורתי, וישנם מודלים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.