רשות ני"ע קוראת לתאגידים לדווח על סיכוני סביבה, וולונטרית. האם זה מספיק?

רשות ניירות ערך קוראת לתאגידים ציבוריים להתייחס בדיווחיהם לסיכונים סביבתיים ולאחריות חברתית, אך לא מצאה סיבה להפוך את הדיווח לחובה • אם חברות ישראליות לא ינקטו צעדים אקטיביים הן עלולות לגלות שאיבדו את האטרקטיביות שלהן בעיני המשקיעים

מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock
מפעלים מזהמים. חברות שלא נערכות לצמצום הפליטות לא יזכו לאשראי בקרב משקיעים / צילום: Shutterstock

חברת אפל קראה בשבוע שעבר לרשות ניירות ערך האמריקאית לדרוש מחברות לחשוף את פליטות הפחמן שלהן למשקיעים ולציבור הרחב. אפל, שבעשור האחרון מקפידה לדווח על ההשפעה הסביבתית שלה, נימקה את דרישתה והסבירה: "גילוי נאות יכול לסייע ליצירת בסיס למידע השוואתי, עקבי ואמין, ובכך לעזור בהקמת שיטות עבודה מומלצות ולקידום תחרות - כל הצעדים הקריטיים למאבק בשינויי אקלים". אפל איננה יחידה. יותר ויותר חברות מדווחות בשנים האחרונות על יחסן לתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG), ומהצד השני - מתחילים גם רגולטורים להתעורר בנושא.

מה זה ESG?

Environmental, Social and Governance - גישת השקעות אחראית המעודדת
חברות לעמוד בקריטריונים מחמירים של קיימות ואחריות חברתית

לפני כשנה החלה הרשות לניירות ערך לצעוד באותה דרך; היא פרסמה מסמך היוועצות עם הציבור בנוגע לשאלה מהו הגילוי שיש לדרוש מחברות ציבוריות בנוגע לסיכונים וליחסן לתחומי ESG. הערכת סיכוני ESG נועדה כדי לנתח עד כמה מוכנה החברה לפעול בתחומים הללו, להפחית למשל את טביעת הרגל הסביבתית שלה, ולנקות את שרשרת האספקה שלה, מבירוא יערות הגשם או תעסוקה בתנאי עבדות. לתהליך הזה מגיעה ישראל באיחור; אף שבעולם יותר ויותר משקיעים דורשים לדעת האם כספם מנוהל תחת כללי אתיקה סביבתית, תאגידית וחברתית, בישראל החל התחום לחלחל רק לחברות מעטות, ובזמן שמדינות מחייבות חברות לבצע הערכת סיכונים הנוגעת לתחומים הללו, הרגולטורים הישראלים רק בוחנים את הנושא לראשונה.

לאחר כמעט שנה שבה בחנו ברשות שוק ההון את הנושא,  השבוע פורסמה ההחלטה; רשות ניירות ערך קוראת לתאגידים המדווחים שניירות ערך שלהם נסחרים בבורסה להתייחס בדיווחיהם לסיכוני ESG ומפרסמת המלצות אודות אופן הגילוי בנוגע לאחריות תאגידית וסיכוני ESG.

ואולם הרשות מסתפקת בקריאה בלבד ולא מחייבת את החברות או מדרבנת אותן בצורה שאיננה הצהרתית. זאת ועוד, הרשות מדגישה שמדובר בקריאה על בסיס וולנטרי, וכי מי שבוחר לדווח יכול לעשות לפי קריטריונים בינלאומיים מקובלים דוגמת GRI או SASB, או ללא כל קריטריונים ובסיס משווה - באופן חופשי.

"לחברות הישראליות אין זמן"

דווקא בשנה שבה השקעות ESG מצויות בצמיחה ומוערכות בכ-45 טריליון דולר, וכאשר שילוב ESG כחלק מהתפיסה העסקית הופך לאסטרטגיה מקובלת, נרשמה בזירה המקומית אכזבה מהחלטת הרשות שלא להטיל חובה מנדטורית על חברות בתחום, אלא להסתפק בקריאה רפה. משקיעים גדולים בעולם משנים את תיקי ההשקעות שלהם כך שחברות שלא נערכות לצמצם את הפליטות שלהן לא יזכו לאשראי מהמשקיעים, ובנקים מתחייבים לנתח את ההשפעות הסביבתיות שלהם ולהגדיר יעדים שאפתניים. ללא מסד נתונים ושיטת מדידה סדורה, ישראל תיוותר מאחור או תיגרר אחרי העולם אם חברות בינלאומיות יאלצו את הזירה המקומית ליישר קו.

נגה לבציון נדן, מנהלת שותפה ב- Value^2 ומנכ"לית Greeneye, אומרת כי "הרשות לניירות ערך מבינה את החשיבות של אחריות תאגידית לחוסנן של חברות ולצורך לדווח עבור משקיעים, אך במטרה להקל על החברות ולאפשר להן להתקדם לאט לאט, החליטו להוציא חוזר וולנטרי. האם המהלך של הרשות הוא טוב לחברות? אני חושבת שלא. לחברות הישראליות אין זמן להטמיע אחריות תאגידית לאט לאט. השוק הישראלי הופך פחות אטרקטיבי להשקעות בחו"ל, ואולי בהמשך גם להשקעות בישראל. הגופים המוסדיים בעולם מחויבים על פי רגולציה אירופית לדווח איך הם מנהלים את סיכוני האקלים, ומוצרי ESG כפופים לרגולציה מחמירה כדי להבטיח שלא יטעו את הלקוחות. החברות הישראליות חייבות לקפוץ למים, זה יהפוך אותן ליותר רלוונטיות ואטרקטיביות. במיוחד לאור גל ההנפקות של חברות אשר ממותגות כחברות המביאות שינוי חיובי לעולם - גם אלה חייבות להוכיח שהן גם מתנהלות בצורה נאותה".

אז מה קורה בעולם? במסמך הרשות נותנים כדוגמה את ארצות הברית, בה אין חובה מנדטורית ועדיין 90% מהחברות ב-S&P מדווחות בגלל דחיפה מכיוון המשקיעים. במילים אחרות; חברות מתיישרות ואין צורך ברגולציה. ואמנם, רשות ניירות ערך בוחנת את הדברים בעת הזו, וייתכן כי בקרוב דווקא תחליט לחייב את החברות לספק למשקיעים את המידע הדרוש להם. בין היתר, חובה לגילוי בנושאי ESG על ידי חברות ממשלתיות, ציבוריות או תאגידים גדולים הקיימת בנורבגיה ובניו זילנד, אומצה לאחרונה על ידי הרגולטור ההודי, ורגולציה בנושא קיימת במדינות שונות באירופה לאור הדירקטיבה האירופית.

לפי לבציון נדן, "כשבוחנים את מצב הדיווח של נושאי ESG של החברות הציבוריות בישראל ביחס לחברות בעולם המצב חמור. אם מסתכלים היום על מדד ת"א 125, אז רואים שרק כ-20 חברות מספקות מידע על אופן ניהול האחרות התאגידית שלהם, בדוחות או באמצעים אחרים. בעולם המצב שונה לחלוטין. חברות בעולם לא רק מדווחות על הנושאים הללו, אלא גם באמת מנהלות את זה, והן עושות את זה משתי סיבות עיקריות. האחת: חוסנן של חברות. חברות המנהלות את הנושאים הללו עמידות יותר בפני אתגרים ויודעות לנצל הזדמנויות טוב יותר. והשנייה - חברות כאלה אטרקטיביות יותר לקהילה גדולה והולכת של משקיעים אחראים. ללא קשר אם הדיווח הוא מנדטורי או לא במדינות הללו, חברה שלא מדווחת על התנהלותה בתחומי הסביבה, חברה וממשל תאגידי - היא מחוץ למשחק, אפילו לא יגיעו לבחון אותה ומדובר על הרבה מאוד כסף".

רשות ני"ע: "נסיק מסקנות ונבצע התאמות"

ברשות ניירות ערך סומכים על כוחות השוק שיעשו את שלהם ומקווים שהחברות יתקדמו ללא מעורבות הרגולטור, אך לבציון נדן סבורה שהחברות עלולות להיפגע דווקא כאשר הרגולטור מסתפק בהפקת מסמכי רקע. לדבריה, "גם אם החברות לא מדווחות, הן מוערכות על סמך זה שאינן מנהלות את התחומים הללו. כלומר, "אי דיווח הוא אינדיקציה טובה למשקיעים שיש כאן בעיה עם חברה, שלא מודדת, לא מדווחת ולא מנהלת".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אומרת כי "מדובר על שינוי תפיסה בעולם ההשקעות ולא במגמה חולפת. אירופה צועדת בצעדי ענק עם רגולציה מתקדמת, בדגש על סיכוני אקלים שהופכים לסיכון מוביל במדינות רבות בעולם. אנו מניחים את התשתית בשוק ההון הישראלי להטמעת תחום ESG בדיווחי התאגידים, בשלב ראשון באופן וולונטרי. אני מאמינה שלאור המשקל שמשקיעים מוסדיים בישראל מייחסים לנושא, כצעד ראשון נכון להוביל את השוק לכיוון הזה, באמצעות עידוד השוק וביצירת תמריצים חיוביים. לעתים, ניתן לייצר שינוי ולהתניע תהליכים מתוך הבנת התועלת לתאגידים עצמם ולעתים אין מנוס מקביעת סטנדרטים באמצעות רגולציה. זוהי תחילתה של דרך - אנו נלווה את התאגידים, נעקוב אחר ההטמעה וההתפתחות בשוק - נסיק מסקנות ונבצע התאמות, במידת הצורך".

צרו איתנו קשר *5988