מעל 1,000 פצועים מתחילת השנה: תאונות הקורקינטים חוזרות ובגדול

מתחילת השנה הגיעו לבית החולים איכילוב לבדו יותר מאלף איש שנפצעו בתאונות של כלים חשמליים - וכבר תשעה אנשים מצאו את מותם • בעיריות רבות ובמשטרה מתקשים לאכוף את הכללים, ועד שיהיו פה תשתיות ראויות לרכיבה בטוחה, נראה שאין מי שיעצור את הכאוס בדרכים

מספר נפגעי תאונות הקורקינטים שב לזנק
מספר נפגעי תאונות הקורקינטים שב לזנק

לפני שנה וחצי התחלנו כאן בגלובס לקדם מהלך שנועד להגביר את השיח הציבורי על המחירים הפיזיים והכלכליים של השימוש בקורקינטים ובאופניים חשמליים. חשבנו שכדי להגדיל מודעות לבעיה ולחתור לפתרונות, עלינו לפרסם את מספר הנפגעים. עם זאת, גילינו שמדובר במשימה מסובכת, שכן בתי החולים אינם מסווגים את הנפגעים בתאונות דרכים לפי כלי הרכב שבו נסעו. בבית החולים איכילוב בתל אביב הרימו את הכפפה, והחלו לראשונה לסווג את התאונות לפי כלי הרכב ולמסור לנו את מספר הנפגעים. לאחר ירידה מסוימת בשנת הקורונה שבה לאחרונה התופעה במלוא היקפה ולכן אנחנו שבים להציף ולהתריע.

הקורקינטים והאופניים החשמליים משנים את מפת התחבורה בערים, ומספרם עולה בכל שנה. אם מדובר היה תחילה רק בכלים פרטיים, נכנסו החברות המסחריות ושינו את התמונה. לצד הפתרונות שהם מספקים, נוצר כאוס של ממש בכבישים ועל המדרכות, ומספרי הנפגעים האמירו.

בנוסף, עד לפני שנה וחצי לא היה גוף שמתאגד את המספרים, ואפילו לא ניתן היה להעריך עד כמה חמורה התופעה. בגלובס העלינו את הנושא לתודעה, והשקנו יחד עם בית החולים איכילוב מדד יומי שסופר את הנפגעים. כשהתמונה העגומה התבררה, בחרו בעיריית תל אביב-יפו לקבוע כללים חדשים ומחמירים לרכיבה, והגבירו משמעותית את הרגולציה על החברות. אלא שאז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. התנועה פחתה, אנשים נשארו בבתים והמספרים נהיו מתעתעים. כעת, כשהמשק חזר לשגרה, מתברר שהבעיה לא נעלמה לשום מקום.

לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) שהועברו לגלובס נרשם זינוק במספר ההרוגים מתחילת השנה, שהגיע לתשעה, לעומת ארבעה בתקופה המקבילה אשתקד וחמישה בינואר-אפריל 2019. בתאונות מעורבים בעיקר הרוכבים עצמם, אך גם עוברי אורח. גם בנתוני הפצועים קל של הרלב"ד נרשם זינוק, אך אלה מתבססים על דיווחי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), ולא על בתי החולים ולכן הם נתוני חסר.

גם הנתונים שנמסרו לגלובס השבוע מבית החולים איכילוב לגבי 2021 - כחלק משיתוף הפעולה מאז נובמבר 2019 במעקב אחד נפגעי תאונות קורקינטים ואופניים על כל סוגיהם - מעידים על המגמה: מספר הנפגעים בעלייה. ברבעון הראשון התקבלו בבית החולים 811 נפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים כ-50% יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, 532 נפגעים. מדובר גם בעלייה של 34% ביחס לתקופה המקבילה ב-2019, 604 נפגעים.

כפי שדיווחנו בסוף 2020, דווקא בשנה זו - שנת קורונה - שלוותה בפחות תנועה תחבורתית (אך גם בפחות נכונות לנסוע בתחבורה ציבורית), הייתה עלייה במספר הפצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים, כך לפי רלב"ד. מדובר בעלייה של 18% - מ־591 נפגעים ב־2019 ל־697 ב־2020, שנובעת מעלייה משמעותית במספר הפצועים קל מ־403 ב־2019 ל־525 ב־2020. במספר הנפגעים קשה הייתה דווקא ירידה קלה. מספר ההרוגים גדל בארבעה, והגיע ב־2020 ל־25.

באיכילוב ספציפית מדווחים על 3,280 נפגעים בכל 2020, ירידה של כ-12% ביחס ל-2019. בהתחשב בכך שמדובר בשנת קורונה שלוותה בסגרים, ייתכן שלא מדובר בירידה משמעותית. יש להביא בחשבון שמספר הכלים מצוי כל הזמן בעלייה.

"העלייה במספר הפצועים ב-2021 חדה, ואינה מפתיעה", אומר עוז דרור, סמנכ"ל אסטרטגיה ותקשורת עמותת אור ירוק. "בקורונה - כשהתחבורה הציבורית לא פעלה באופן מלא וגם עוררה חשש מפני הידבקות - אנשים תרו אחר פתרונות תחבורתיים יותר נוחים וזריזים, וזה מה שרואים בנתונים. כעת יש חזרה לשגרה ולכבישים הפקוקים, וגם הם מעודדים חיפוש אחר פתרונות תחבורתיים מן הסוג הזה. המצב עלול רק להחריף".

 
  

החוקים טובים, אך לא נאכפים

מהן הסיבות לגידול במספרי הנפגעים? לצד העלייה המתמדת במספר הכלים החשמליים, בעיה עיקרית היא היעדר אכיפה מספקת. על האכיפה מופקדת משטרת ישראל, אך גם לרשויות המקומיות יש סמכויות אכיפה בתחום של רכיבה על שבילים ייעודיים או בכביש, ולא על מדרכה. עם זאת, מספר הדוחות המחולקים נמוך ויש רשויות שלא פועלות בתחום זה כלל. גם יותר מודעות מצד הציבור לחשיבות שבחבישת קסדה למשל, תסייע בהפחתת חומרת הפגיעות בתאונות. נתוני מכון גרטנר מראים שבקרב רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים שאושפזו בבתי חולים - נתונים מצטברים 2012-2020 של כ-2,500 רוכבים - פי 2.5 יותר סבלו מפגיעת ראש משמעותית לאחר שלא חבשו קסדה - 19% לעומת 8%.

חוקי הרכיבה עצמם דווקא טובים, וכוללים איסור רכיבה על מדרכות אלא רק בשביל ייעודי ובהיעדרו, בכביש; הגבלת מהירות הנסיעה ל-25 קמ"ש; הגבלת גיל הרכיבה ל-16 ומעלה; איסור הרכבה של נוסע נוסף מגיל 8 ומעלה (ניתן להרכיב ילדים בכיסא ייעודי); וחובת מעבר של "תיאוריה", לרוכבים ללא רישיון נהיגה. החוק גם מחייב חבישת קסדה ברכיבה על כלים חשמליים, ובתנאים מסוימים גם באופניים רגילים. בעוד שחוקים כמו חבישת קסדה כן נאכפים יותר בשנים האחרונות, יש אכיפה קלושה במקרים של שימוש בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה ובמקרים אחרים. בכל הנוגע לכלים השיתופיים, הגיל המינימלי להרשמה הוא 18 כשחלק מהחברות מטמיעות טכנולוגיה לזיהוי פנים כדי למנוע רכיבה של מי שלא מנוי.

מה קורה בשטח? מתצפית עמותת "אור ירוק" וקרן עזריאלי שנערכה ביולי 2020 והקיפה כ-2,600 רוכבים (76% מתוכם רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים) ב-21 ערים ורשויות ברחבי הארץ, 58% מהרוכבים לא חבשו קסדה, 53% מהם לא צייתו לתמרורים ורמזורים, 35% מהם נצפו על המדרכה - בניגוד לחוק. כמו כן, 16% מהרוכבים שנצפו רכבו עם אוזניות, 13% מהרוכבים שנצפו הרכיבו נוסע נוסף שלא רחוק ו-12% מהם השתמשו בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. לפי דרור, השילוב שבין נתונים אלה לבין העלייה המתמדת במספר הנפגעים, מעיד על כך שהאכיפה אינה מתבצעת כהלכה.

לגבי אכיפה בידי פקחי הרשויות המקומיות, מפניות של "אור ירוק" ל-30 עיריות ב-2020 לגבי דוחות שחילקו פקחים על רכיבה שלא כחוק, התברר שיש עיריות שלא עוסקות באכיפה בתחום זה כלל כמו ירושלים, חולון, הוד השרון, הרצליה ורחובות. 

לדברי מיטל להבי, סגנית ראש העירתל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, "כיום רוב מוחץ מהנפגעים בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים הם הרוכבים עצמם. רק מיעוט הם הולכי רגל". עוברי האורח ברחובות העיר לא בהכרח יסכימו עם האמירה שרוב הרוכבים עושים זאת בשבילים המותרים.

כך או כך, העלייה בתאונות קורקינטים ואופניים חשמליים מחייבת אכיפה יעילה לא רק כנגד הרוכבים, אלא גם כנגד הנהגים בכבישים. לכן הפתרון הבטוח והיעיל ביותר כנגד תאונות שבהן מעורבים כלים חשמליים יגיע דרך יותר ויותר שבילי אופניים שייסללו ודרך הסברה לחינוך הנהגים והרוכבים לכלים החדשים שלא צפויים להיעלם מהמרחב הציבורי.
גם לפי רלב"ד - רק השילוב שבין הסברה, אכיפה יעילה וסלילה מואצת של שבילי האופניים - הוא זה שיוכל להוביל לירידה במספר התאונות. "לאופניים וקורקינטים חשמליים יש יתרונות, אבל חייבים להיות מודעים לסכנות הכרוכות בהם", אומרת נחמה לאור-דרורי, מנהלת חטיבת החינוך וההסברה ברלב"ד. "האצה של סלילת שבילי אופניים בתווך העירוני, שתפריד בין הרוכבים ליתר משתמשי הדרך, תגביר את בטיחותם של הרוכבים והולכי הרגל ותמנע תאונות דרכים חמורות".

רוכב קורקינט בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
 רוכב קורקינט בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

רוכבים לא טורחים לחבוש קסדות

בינתיים, במצב הנוכחי, מספר הפצועים בתאונות של כלים חשמליים מצוי בעלייה מתמדת. בבית החולים איכילוב (המרכז הרפואיתל אביב), שאליו מתנקזים מרב הנפגעים בתאונות מסוג זה, מספרים שעם חזרת המשק לשגרה בשבועות האחרונים, רואים גם חזרה של התאונות. "אחרי תקופה של שקט יחסי, עכשיו חוזרים לרוטינה ואנחנו רואים 3-5 פצועים מדי יום", אומר ד"ר משה שריסט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים. "הפצועים הם לרוב צעירים, בני 20-30, ורובם הם הרוכבים עצמם ולא הולכי רגל", אומר שריסט ובכך מאשש את דבריה של להבי. הוא מדווח על פגיעות שהן בחלקן חמורות ועלולות ללוות את הנפגעים לטווח ארוך, לרבות פגיעות פנים, אגן וראש, "כי יש רוכבים שאינם טורחים לחבוש קסדות וזו בעיה בפני עצמה. זהו האלמנט הבטיחותי המינימלי. בחבישת קסדה מלאה, חבלה לגולגולת יכולה פשוט להימנע. ואנחנו נתקלים גם במקרים של צריכת אלכוהול תוך כדי רכיבה וזה השילוב הכי גרוע".

גם בחברות קוראים להסברה ואכיפה

בסוף 2019 פרסמה עיריית תל אביב על הגבלות דרמטיות לחברות הקורקינטים השיתופיים הפועלות בעיר (ראו תיבה). תקנות יש, אך האם האכיפה מרתיעה מספיק? "אנחנו קוראים להגברת האכיפה", אומר איתי עזרא מנכ"ל ווינד ישראל שמבקש להבחין בין הכלים הפרטיים ובין הכלים השיתופיים "לכלים הפרטיים שהם הרוב המוחלט של הכלים שבשימוש אין הרבה הגבלות. אנחנו רואים זליגה משימוש בכלים פרטיים לשיתופיים כחלק מהעלייה הכללית בהיקף השימושים ובהיקף המשתמשים, לא רק בתל אביב". עזרא גם התייחס להבדל בין הרשויות "תל אביב מנוסה יותר ומכירה את התהליך הזה יותר ומול העיריה אנחנו מנסים לפעול יחד אבל יש רשויות שפחות יודעות להגיב לדבר הזה שקורה".

גם בליים, מזהה יניב גודר, מנכ"ל אזורי במזרח התיכון של ליים עלייה משמעותית בשימוש: "אנחנו רואים עלייה שכוללת משתמשים חדשים בכל המקומות שבהם אנחנו פועלים לצד שינוי בדפוסי השימוש לרכיבות ארוכות יותר". גודר סבור כי "לצורך יצירת סביבה בטוחה אכיפה היא כלי חשוב".

יריב ריבלין מנכ"ל בירד ישראל קורא גם להגברת ההסברה מטעם העירייה: "אנחנו רואים שיש שינוי בחינוך השוק דרך קמפיינים אבל המצב רחוב מלהיות מושלם. אנחנו לא מזלזלים באף תאונה אבל חשוב להבין מול זה את התועלות שיובילו הכלים הזעירים להפחתה בשימוש ברכב פרטי".

מעיריית תל אביב נמסר: "לצערנו, אין בסמכותה של העירייה לאכוף רכיבה ללא חבישת קסדה או רכיבה מתחת לגיל 16 והנושא נמצא באחריות משרד התחבורה ומשטרת ישראל. מתחילת השנה הוגשו כ־10,400 דוחות לרכובים בעבירות שונות של רכיבה אסורה במדרכה שלא בשביל אופניים מוסדר".

ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאמץ המתמשך של משטרת ישראל במאבק בתאונות הדרכים, נגד עבירות בריונות בכביש ועבירות מסכנות חיים הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה, מתבצעת לאורך כל ימות השנה פעילות אכיפה במקביל לפעילות הסברה לנהגי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי בתחום העירוני והבינעירוני- בכל רחבי הארץ.

"הפעילות נועדה במטרה אחת, למנוע פגיעה בחיי אדם ולצמצם את ריבוי התאונות, ולעלות את המודעות לאופן השימוש באופניים וקורקינטים". 

עיריית ת"א: "החברות לא עומדות בדרישה"

בסוף 2019 פרסמה עיריית תל אביב על הגבלות דרמטיות לחברות הקורקינטים השיתופיים הפועלות בעיר. בין השאר הן חויבו להצמיד לוחיות רישוי, להוריד אוטומטית את המהירות באזורים עמוסי הולכי רגל (מ-25 קמ"ש ל-15 קמ"ש) ולהצמיד קסדות לכלים, הנחיה שלא קיימת במדינות אחרות. הכלים השיתופיים מהווים כ-20% בלבד מכלל הכלים שנעים בעיר ומספרם מסתכם בכ-7,000. על הכלים הפרטיים אין הנחיות דומות.

חלק מההנחיות נכנסו לתוקף וחלקן, בחסות הקורונה נדחו או שחלה בהן הקלה, כך למשל חובת הצמדת הקסדות ירדה ל-50% מהכלים. וגם זה מנותק מהמציאות: לפי נתוני העירייה, על פי בדיקה שנערכה בנובמבר, רק ל-1,000 מהכלים, כ-14%, הייתה קסדה כזו. "החברות לא עומדות בדרישה שלנו, ולכן הן נקראו לשיחה שנקיים עמן בקרוב. אנחנו מבקשים שימצאו פתרון לכך לפני שמתחילה עונת הקיץ", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש העיר ת"א ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה. לדברי להבי, "כפי שרכב שכור חייב לכלול חגורת בטיחות וגלגל רזרווי, כך גם הקורקינטים חייבים להציע קסדה".
בעיריית תל אביב מנמקים כי: "חלק מהחברות נתקלות בקשיים של גניבות וונדליזם ולפיכך, מתקשות לעמוד במכסה. מאחר ומדובר במהלך מורכב ברמה התפעולית ובטכנולוגיה חדשה המציבה אתגרים רבים, אנו נערכים לקראת דיון עם חברות הקורקינטים ומצפים מהן לפתור את הסוגיה בקרוב".

נושא הצמדת הקסדות איתגר בתחילה את החברות בהיבט הטכנולוגי אולם לדבריהן כיום האתגר שונה ולמרות שרואים עלייה בשימוש בקסדות, היא באה לביטוי בקסדות פרטיות ולא בקסדות השיתופיות, ברוח הקורונה ככל הנראה. יניב גודר, מנכ"ל אזורי במזרח התיכון של ליים, ציין כי "עד היום הוצאנו 10,000 קסדות - פי כמה ממספר הכלים שלנו". למרות שהוא מייחס את העלייה בשימוש בקסדות לעלייה במודעות ולא להרתעה של האכיפה לדבריו, "אכיפה טובה יכלה להיות בעלת השפעה חיובית בנושא".

מעריית ירושלים נמסר: "בשלב זה לא הוסמכו מפקחי עיריית ירושלים לבצע אכיפה כנגד רכיבה על קורקינטים ואופניים. מרגע שיוכשרו תתחיל להתבצע אכיפה בהתאם".

מעריית חולון נמסר: "השוטרים שפועלים במסגרת השיטור העירוני בחולון מבצעים אכיפה בתחום זה, אולם המפקחים העירוניים טרם הוסמכו לכך".

מעיריית הוד השרון נמסר: "למרות מגבלות הקורונה ועומס משימות הפיקוח וההכשרות שנדרשו להן, עיריית הוד השרון החלה בהליך להסדרה חוקית של אכיפת הרכיבה על המדרכות בחוקי העזר העירוניים, במקביל להכשרת צוותי האכיפה של העירייה לאכוף את הנושא, זאת במטרה לאפשר את התחלת פעילויות האכיפה בהקדם".

מעיריית הרצליה נמסר: "החוק קבע כי רשות מקומית רשאית לאמץ סמכויות אכיפה לפקחיה בתחום האמור של רכיבת אופניים חשמליים על מדרכות. רשאית אך לא חייבת - החובה הינה של משטרה ישראל. לתפיסתנו, העברת תחומי אכיפה של שוטרי משטרת ישראל לפיקוח העירוני, מבלי שמתקיים דיון מול הרגולטור על התאמת מבנה כוח האדם העירוני למשימה, היא בגדר של זריקת אחריות ללא מחשבה עמוקה. בשלב זה עיריית הרצליה בחרה שלא להיות שותפה לשיטת פעולה זו".

מעיריית רחובות בחרו שלא להגיב.

צרו איתנו קשר *5988