בור באמצע הסלון: מה אפשר לעשות כדי שהרצפה לא תקרוס מתחת לרגליים

הקריסה של הרצפה בבניין ישן ברמת גן השבוע, שרק בנס לא גבתה פגיעות בנפש,
היא לא הראשונה השנה • למה זה קורה ואיך אפשר להימנע מאסון

הבור שנפער בסלון של הדירה בבניין ברחוב אשתאול ברמת גן, אפריל 2021 / צילום: דוברות המשטרה
הבור שנפער בסלון של הדירה בבניין ברחוב אשתאול ברמת גן, אפריל 2021 / צילום: דוברות המשטרה

קריסת הרצפה בשבוע שעבר בדירת קרקע ברחוב אשתאול ברמת גן עלתה רק לרגע לכותרות, וירדה מיד. אחרי הכול, הדיירים אמנם פונו לבית מלון, ואף אחד לא נפגע. אבל הבור בסלון של משפחת בסון צריך להטריד את כולנו, בעיקר כי הוא מצטרף לשורה של בורות שנפערו בחודשים האחרונים במקומות שונים בארץ.

בפברואר חולץ נער בן 17 לאחר שנפל לבור שנפער ליד אתר בנייה ברחוב אבן אודם הרצליה, כנראה בעקבות סחף שנוצר בעקבות הגשמים הכבדים. באותו חודש, גם כן בעקבות הגשמים, קרסה רצפה של חנות על החניון שמתחתיה ברחוב הלל בירושלים. זה היה בעיצומו של סגר הקורונה, ולכן לא היו קונים בחנות, ולא היו נפגעים.

רחוב הלל ירושלים, פברואר 2020 / צילום: ישראל מלובני
 רחוב הלל ירושלים, פברואר 2020 / צילום: ישראל מלובני

במקרה שדומה למקרה ברמת גן, קרסה באוגוסט האחרון רצפה של בניין שהחל פרויקט תמ"א 38 ברחוב חנה סנש בראשון לציון. במקרה ההוא נאלצו כוחות ההצלה לחלץ שלוש נשים שנפצעו קל.

מה בעצם גרם לקריסה בשבוע שעבר?
סיגל חורש, מהנדסת עיריית רמת גן: "זה אתר בנייה שנבנים בו שני מבנים, האחד של 25 קומות, והשני של שמונה קומות. לדברי הקבלן, הכשל הוא תכנוני. השיטה היא שיוצקים כלונסאות ואז מתחילים לחפור, והם גילו שהחפירה צריכה להיות עמוקה יותר מעומק הכלונסאות.

"מה שקרה חמור מאוד. יש מהנדס ביצוע שזו אחריות שלו, והוא חתום על ההגשה והוא חייב להביא בחשבון את המבנים הסמוכים. ברגע שחתם מהנדס ביצוע אנחנו לא יכולים לערער על האחריות שלו. המשטרה חוקרת את המקרה, ועוד לא קיבלנו דוחות שקובעים של מי היה הכשל".

חורש מבקשת לציין שדיירים מתלוננים לעתים קרובות על עבודות סמוכות: "אנחנו לא פעם ולא פעמיים מקבלים תלונות על כך שיש רעידות בעקבות חפירות, ואנחנו שולחים פקחים לשטח, אבל במקרה הזה לא קיבלנו תלונות. הבניין ברש"י 10 לא ניזוק, פינו אותו ליתר ביטחון, כי לא רצו לקחת סיכון".

סיגל חורש, מהנדסת עיריית רמת גן / צילום: עיריית ר"ג
 סיגל חורש, מהנדסת עיריית רמת גן / צילום: עיריית ר"ג

"החברה עובדת מסביב לשעון לחזק את הבניין. ההנחה היא שתוך שבוע-עשרה ימים הדיירים בבניין ברש"י 10, החדש יותר, יוכלו להיכנס בחזרה. לגבי הבניין ברחוב אשתאול 5 (זה שבו קרסה הרצפה) זה ייקח קצת יותר זמן".

מהנדס עיריית ראשל"צ קיריל קוזיול, סבור שחיזוק מבנים ישנים הוא עניין מועד לפורענות: "תמ"א 38 היא מועדת לפורענות כי היא מטפלת בבניינים ישנים ותמיד יש הפתעות מהסוג הזה. זה תלוי גם בסוג הקרקע.

"אצלנו החפירה שקבלן התמ"א עשה לטובת היסודות ליד הבניין הקיים גרמה לנזילת חול מתחת לרצפה הקיימת של הקומה הראשונה. באותו לילה הוצאנו את כל הדיירים ועצרנו את העבודה עד שהוא לא הביא רצפות בטון חזקות יותר לשים מתחת לקרקע, ואז הוא המשיך לעבוד. הסקנו כמה מסקנות תהליכיות מהמקרה ההוא, כמו לעשות בקרה הדוקה יותר בשלב התחלת העבודות, אבל היא לא יכולה להחליף את הפיקוח ההנדסי".

"האחריות היא של הקבלן"

קוזיול מוסיף כי: "אנחנו רוצים לעודד התחדשות עירונית וחיזוק בניינים, ומטבעה זו בנייה מורכבת. הריסה של בניין קיים ובניית חדש זה ההליך המומלץ אבל לא תמיד זה אפשרי. יש לנו הסכם קרקע משלימה ואנחנו חלוצים בזה.

"בנוסף, אנחנו מנסים לקדם ניוד זכויות גם בפרויקטים פרטיים - שיזם יוכל לקבל יותר זכויות ותמורת וזה יחזק בניין. ניסינו לעשות פרויקט עירוני כי הנושאים הסטטוטוריים מורכבים מאוד. אנחנו עוד משכללים את המנגנונים. זה יצמצם את פוטנציאל הסכנה כי אם אני רק מחזק בניין קיים אני הרבה פחות חופר מתחתיו וזה פחות מסוכן.

"אבל אחרי הכול, תקלות קורות. זה לא רק בבניינים ישנים. ראינו את זה כשהחניון קרס, והמרפסת נפלה. יש כשלים הנדסיים ואלה עובדות החיים. אנחנו מנסים לצמצם את המקרים האלה ועושים את המקסימום לוודא את הבטיחות, אבל אם הקבלן התרשל בנקודה כלשהי או המהנדס לא היה ערני, אז הדברים קורים".

רחוב חנה סנש ראשון לציון, אוגוסט 2020 / צילום: מד"א ראשון לציון
 רחוב חנה סנש ראשון לציון, אוגוסט 2020 / צילום: מד"א ראשון לציון

יו"ר איגוד המהנדסים, יגאל גוברין, מסביר שכל אחד מהמקרים הוא קצת אחר, אבל בכל זאת אפשר ללמוד מהם: "בירושלים רצפה נפלה לתוך מרתף חניה. בעקבות הגשמים החול של המילוי ספג הרבה מים ומשקלו עלה עד שהתקרה קרסה. לו רצפת הבטון הייתה כמו שהיא צריכה להיות, זה לא היה קורה. רואים בתמונות שפורסמו מהאירוע שתקרת הבטון די דקה, עם מעט ברזל. ברור שזו רשלנות. זה ביצוע לקוי.

"המקרה של ירושלים הוא ממש במקרה נס - אם זה היה לא בסגר, אולי היו הרבה אנשים בחנות".

תגובות: "העבודות בוצעו לפי התכנון"

מחברת Geodanya (חברה בבעלות של דניה סיבוס ושל החברה הספרדית טרפסט) נמסר: "העבודות באתר בוצעו לפי תכנון הקונסטרוקטור ותוכניות המזמין. בשלב זה אנו מבצעים את כל הדרוש, במרב הזהירות והבטיחות, על מנת להשיב את המצב לקדמותו, תוך שמירה מרבית על חיי אדם ובהתאם להנחיות מטעם מתכנני המזמין. הדברים נעשים בשיתוף פעולה מלא עם העירייה ועם יתר רשויות החוק אשר עודכנו באופן מיידי מיד עם קרות האירוע".

דליה שוסטר, מנכ"לית חברת נווה שוסטר, יזמית הפרויקט, מסרה: "אנחנו מטפלים בעבודה אינטנסיבית, 24 שעות. היה שם כשל מקומי. אנחנו מעמיקים בתוכניות כדי לבחון איך זה קרה. אני רוצה לציין שהבניין באשתאול הוא מאוד מאוד ישן, מלפני קום המדינה. שכרנו את שירותיהם של יועצי קרקע נוספים כי זו קרקע מעורערת. השקענו מאות אלפי שקלים בחיזוק בהתאם להוראות שנתן לנו הקונסטרוקטור ולא חסכנו במאומה, אבל יש דברים לא צפויים. יש לא מעט בניינים מסוכנים והעירייה צריכה למפות אותם".