הטכניון | בלעדי

בחסות האוצר: בטכניון נכנסים לקרב על גיוס מתכנתים

הסכם עם הסתדרות המהנדסים מאפשר לטכניון לשלם שכר שמתקרב לשוק הפרטי, אך העובדים ייבחנו לפי ביצועים ואפשר לפטר אותם

הטכניון / צילום: פאול אורלייב
הטכניון / צילום: פאול אורלייב

איזה פטנט רקחו הממונה על השכר, הטכניון והסתדרות המהנדסים כדי לאפשר לאוניברסיטאות הציבוריות להתחרות על מהנדסי ההייטק? הסכם חדשני שכולל שכר גבוה יותר ללא קביעות.

אי שם בשלהי שנות ה-70 גובש הסכם בין המדינה להסתדרות המהנדסים במסגרתו נקבעו השכר ותנאי העבודה של המהנדסים בשירות הציבורי. בשנת 2021 עולם המהנדסים - במיוחד בתחום ההייטק - השתנה מקצה לקצה, אבל הסכם ההעסקה שלהם בשירות המדינה נותר זהה. בין היתר, כולל ההסכם הישן תנאי שכר התחלתיים נמוכים ביחס לשוק הפרטי, המתחילים מ-13-14 אלף שקל, לעומת 20-25 אלף בשוק הפרטי. המצב הזה הקשה על היכולת של גופים ציבוריים לגייס מהנדסים מתחומי ההייטק והטכנולוגיה, שלא יכלו להתחרות בתנאים ובשכר שהמהנדסים קיבלו בשוק הפרטי. כעת, המציאות הזו מתחילה להשתנות.

בועז גולני, מנכ"ל הטכניון / צילום: דוברות הטכניון
 בועז גולני, מנכ"ל הטכניון / צילום: דוברות הטכניון

החודש נחתם הסכם היסטורי ראשון בין הטכניון להסתדרות המהנדסים, בליווי אגף הממונה על השכר במשרד האוצר, בראשות קובי בר נתן, שאמור לפתור את בעיית גיוס המהנדסים הבכירים לטכניון, בייחוד בתחומי ההייטק, ולאפשר למגזר הציבורי לשלם משכורות תחרותיות. מנגד, ההסכם שולל מהעובד את הקביעות, מאפשר למעסיק לבצע הערכת ביצועים לעובד ולקדם אותו או לפטר אותו אם לא עמד ביעדים.

מדובר בהסכם תקדימי שפותר חלק מהבעיות הדרמטיות ביותר באופי ההעסקה בשירות הציבורי, עליהן מתריע הממונה על השכר מדי שנה בכל הדוחות שהוא מפרסם, ובהן העובדה כי אין קשר בין ביצועי העובד לבין הקידום שלו ותוספות השכר שהוא מקבל. כעת, מצד אחד העובדים יוכלו לקבל שכר התחלתי גבוה יותר, שמתקרב לשוק הפרטי, אך מצד שני הם גם ייבחנו על פי הביצועים וניתן יהיה לפטר אותם.

אם נתחיל ב"גזר" - השכר לעובד, הבדלי השכר משמעותיים. בעוד שעל פי ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 1979, וחל כאמור עד היום, ניתן היה להציע למהנדס שכר שנע בין 13,000-14,000 שקל ל-17,000 שקל בערך, כיום יכול השכר ההתחלתי לנוע בין 20,000 ל-30,000 שקל. עבור מהנדסים מתחומים שונים עדיין לא מדובר בשכר שווה לשוק הפרטי, שיכול להציע לחלק מהם גם שכר התחלתי של 40,000-50,000 שקל, אבל התחרות של המדינה על המוחות כבר נראית אחרת.

בצד של "המקל" כאמור - ביטול הקביעות, רבים מהעובדים בתחום הייטק כלל לא מחשיבים את זה כ"מקל", ומעדיפים בעצמם לעבור כל כמה שנים בין חברות וארגונים. מהצד של הטכניון, המעסיק, מדובר בתנאים משמעותיים שמאפשרים למנהלי מחלקות המחקר באוניברסיטה לגייס, לשמר ולפטר עובדים לפי צורך ולא להיות כבולים בכללי הקביעות הנוקשים.

ההסכם, שנחשף פה לראשונה, נחתם בינתיים מול הטכניון בלבד, אך לגלובס נודע כי מכון ויצמן נמצא בשלבים סופיים של ניסוח טיוטת הסכם זהה - שאמורה להיחתם בימים הקרובים. בנוסף, באגף הממונה על השכר, שהוביל את המהלך, מתייחסים להסכם כ"הסכם מדף" ומקווים שהוא יאומץ על ידי גופים ציבוריים נוספים וחברות ממשלתיות. עם זאת, יצוין כי בחלק מהחברות הממשלתיות, בהן רפאל למשל, כבר יש הסדרים אחרים שמתייחסים לפן העסקי ולצרכים הספציפיים של החברה, ולכן הסכם זה לא יהיה רלבנטי להם.

מאז חתימת ההסכם פנו גופים ציבוריים שונים להנהלת הטכניון וכן לאגף הממונה באוצר כדי לשמוע על ההסכם ולבחון כיצד ניתן לאמץ אותו.

פרופ' בועז גולני, המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, שהיה בין יוזמי המהלך לחתימה על ההסכם מסביר, כי "היינו כבולים עם הסכם עבודה קיבוצי משנת 79' שלא התאים לזמננו. ישראל בשנות ה-70 הייתה שונה לגמרי, לפני מהפכת ההייטק שהייתה בשנות ה-90, והתנאים לא התאימו להיום.

"הטכניון שהוא ארגון מוביל בארץ למדע וטכנולוגיה מצא את עצמו בחוסר יכולת למשוך מהנדסים ברמת איכות שפוגשים בהייטק הישראלי בשוק הפרטי, רק מפני שלא היינו מסוגלים להציע תנאי שכר מתאימים. הסכם 79' כולל דרגות שמתחילות בשכר נמוך, ורק עם צבירת ותק של שנים ארוכות עולים בדרגות, כאשר ישנם מקצועות - במיוחד בתחומי מערכות מידע -שבהם המשכורת ההתחלתית בשוק הפרטי היא 25 אלף שקל ויותר, כנקודת פתיחה. אדם לא מוכן לחכות 20-25 שנה כדי להגיע לדרגה וליהנות משכר שהוא השכר ההתחלתי במקומות אחרים".

המצב הזה הוביל את גולני לשיחות מול ארגון המהנדסים בטכניון ובהמשך הסתדרות המהנדסים, ובמקביל מול הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, מתוך מטרה לשנות. "המטרה היא להתקרב לשכר של השוק הפרטי, כשברור לנו שלא נצליח להגיע אליו. אמנם נשלם יותר, אבל האיכות של האנשים שנגייס תשפר את התחרותיות שלנו ואת המעמד הבינלאומי שלנו ותגדיל את יכולות המחקר שלנו. אנחנו מקבלים יותר מענקי מחקר ככל שהיכולות גדלות. ההסכם הזה הוא פריצת דרך. מאז החתימה פנו אלינו מספר גופים, הנהלות וארגוני עובדים, כדי ללמוד מה קרה ואיך אפשר לחקות את זה", אמר גולני.

קובי בר נתן ממונה על השכר באוצר / צילום: איל יצהר
 קובי בר נתן ממונה על השכר באוצר / צילום: איל יצהר

לשאלה האם המהנדסים הפוטנציאלים בתחום ההייטק יסכימו לעבוד בשירות המדינה ללא הקביעות והביטחון שהם לא יפוטרו, משיב גולני, כי "הדור הצעיר- X Y Z - אלה אנשים שמעבר בין מקומות עבודה זה חלק מהחיים שלהם. יש רבים שארבע שנים באותה חברה זה המון זמן עבורם והם מחפשים לצאת. לכן, במקביל, יש לנו תכנית לשימור העובדים".

לדברי הממונה על השכר, קובי בר נתן, "מדובר על הסכם חדשני ופורץ דרך המאפשר לאוניברסיטה ציבורית להתחרות עם תעשיית ההיי טק בגיוס מהנדסים מצטיינים. ההסכם ממשיך את מדיניות האגף, במטרה לאפשר כניסה של כוח אדם מיומן ואיכותי למגזר הציבורי למען הגדלת הפריון. אנו צופים שגופים נוספים במגזר הציבורי יאמצו הסכם זה בעתיד הקרוב". 

צרו איתנו קשר *5988