כמה מרוויחים הקולגות שלכם? קבלו הצצה לסוד הכי שמור של שוק העבודה

עד כמה עובדי ההייטק מנותקים בשכרם מרוב המשק הישראלי - ניתוק שככל הנראה רק הועצם בשנת הקורונה? עמוד פייסבוק בשם "וידויי שכר" נותן הצצה לרמות השכר שנהוגות בישראל בתעשיות שונות וממחיש עד כמה ענף ההייטק הישראלי הוא בועה של ממש בהשוואה לכל תעשייה אחרת בישראל. העמוד קיבל כ-13 אלף לייקים ולא ברור מי עומד מאחוריו.

בעמוד הפייסבוק אנשים מתוודים על שכרם באופן אנונימי. אין אנו יודעים כמובן אם ועד כמה אנשים מדווחים אמת בדיווחים האלה, ויש להניח שהדיווח הוא על שכר חודשי ברוטו. 

כך למשל, ארכיטקט תוכנה עם 12 שנות ניסיון מספר על שכר של 55 אלף שקל בחודש וחוקר למידה ממוחשבת עם 5 שנות ניסיון מדווח על שכר של 60 אלף שקל בחודש.

מפתחת בעלת שנת ניסיון בצ'ק פוינט מתוודה על שכר של 19 אלף שקל בחודש, חוקר Deep Learning עם שנת ניסיון אחת מתוודה על שכר של 41 אלף שקל בחודש, מהנדס תוכנה מסוג DevOps עם 4 שנות ניסיון מתוודה על שכר של 30 אלף שקל ומהנדס תוכנה עם שנת ניסיון אחת ציין ששכרו 33 אלף שקל בחודש.

בעבר השני של המתרס אנשים מדווחים על משרות בטווחי שכר שהם רבע ואפילו שישית מרף השכר העליון בהייטק. סייעת בפעוטון דיווחה על שכר שעתי של 32 שקל; תקציביאית מתחילה - אולי במשרד פרסום או יחסי ציבור - דיווחה על שכר של 6,500 שקל בחודש; ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית בחצי משרה סיפרה שהיא מרוויח 2,200 שקל נטו בחודש. מוקדנית מחדרה סיפרה על שכר של 4,000 שקל נטו בחודש.

על מה מורים הנתונים הרשמיים? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), השכר הממוצע בענף מידע ותקשורת, שהוא ההייטק בעיקרו, היה בינואר 2021 כ-26 אלף שקל בחודש, יותר מפי שניים בהשוואה לשכר הממוצע במשק, שהיה כ-12 אלף שקל ברוטו בלבד.

בענפים כמו שירותי אירוח ואוכל, חקלאות ואמנות ובידור, השכר הממוצע נמוך מכ-9,000 שקל ברוטו בחודש. ייתכן כי אלה פערים שרק גדלו בשנת הקורונה החולפת ועוד צפויים להתעצם, שכן ענף ההייטק נפגע בצורה מעטה במשבר, וחלקים בתוכו - שעוסקים בתחומים שנעשו מבוקשים אף יותר, כמו טכנולוגיות לעבודה מרחוק ופעילות אונליין - רק התחזקו. זאת בעוד ענפים אחרים נפגעו במשבר באורח קשה מאוד, כמו הסעדה, תיירות ובידור.

הפערים בין תעשיית ההייטק לשאר התעשיות בישראל באים לידי ביטוי גם בנתוני המפוטרים שנכונים לאוקטובר 2020 ועובדו בידי מרכז טאוב, כפי שהצגנו באחרונה בכתבה על אי-השוויון בישראל שגבר בשל הקורונה.

בעוד בהייטק שיעור המפוטרים היה 9% בלבד, הרי שבענף המסחר הקמעונאי הוא היה 15%, בבינוי 19% ובמסעדנות ואירועים 27%. הייטק ופיננסים וביטוח הם גם ענפים שמאפשרים עבודה מהבית, ואכן עם פרוץ הקורונה, 40% עד מחצית מהעובדים בשני הסקטורים האלה עבדו מהבית, והוסיפו לעבוד מהבית בשיעורים נמוכים יותר גם בהמשך.

התעצמות הפערים נובעת גם מכך שהאוכלוסייה המועסקת בהייטק הומוגנית למדי וחזקה יותר מראש ברמה הכלכלית-חברתית בהשוואה לקבוצות עובדים אחרות. מחקר של גלעד ברנד ממרכז טאוב מלפני שנתיים, למשל, מצא ש-95% מקרב העובדים בהייטק הם יהודים שאינם חרדים.

כמה מרוויח מורה לפסיכומטרי?

אילו עוד משכורות דווחו בעמוד הפייסבוק? בתחום ההייטק, דיווח ראש צוות פיתוח עם תשע שנות ניסיון על שכר של 38,500 שקל בחודש; מפתח Front End עם ניסיון של 9 שנים שעובד בסטארט-אפ קטן לדבריו, דיווח על שכר של 37 אלף שקל בחודש.

כמו כן ישנם וידויים לגבי שכר שנסוב סביב השכר הממוצע: מנהל צוות ניקיון עם ניסיון של 4 שנים דיווח על שכר של 9,000 שקל בחודש; מורה לפסיכומטרי עם 4 שנות ניסיון סיפר על שכר של 11 אלף שקל בחודש, וזהו גם השכר שעליו דיווח מורה בתיכון עם שתי שנות ניסיון.

פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטה בארץ דיווחה על שכר של 9,000 שקל בחודש; ומעצבת גרפית בחברת דיגיטל עם שלוש שנות ניסיון התוודתה על שכר של 8,000 שקל בחודש. מעצב תעשייתי עם 3 שנות ותק התוודה על שכר של 10,000 שקל ברוטו בחודש. ויש גם וידוי של מציל בים עם ותק של 6 שנים מדרום הארץ ששכרו 14 אלף שקל בחודש, שסיפר שבתנאים ובהטבות שלו נכללים "4 חודשי חורף". על שכר דומה דיווחה אחות בבית חולים ממשלתי עם שנת ניסיון: 14,200 שקל בחודש.