מבקר המדינה התריע, ועדות קמו ופורקו וגם במשטרה צפו את האסון. מי בכל זאת נרדם בשמירה?

אסון דומה שהתרחש לפני 110 שנים בהר מירון, דוח חמור של המבקר ודיונים בכנסת לא הצליחו להביא שינוי לתשתיות הרעועות • ובינתיים, מספר המבקרים בהר הלך וגדל במהירות מאלפים בודדים למאות אלפי אנשים • ניתן היה למנוע את האסון, שבו נהרגו 45 בני אדם, אך הרשויות כשלו

כוחות ההצלה ומד"א לצד הרוגי האסון בהר מירון / צילום: Reuters, Ishay Yerushalmi/Behadrei Haredim
כוחות ההצלה ומד"א לצד הרוגי האסון בהר מירון / צילום: Reuters, Ishay Yerushalmi/Behadrei Haredim

זה היה עניין של זמן עד שההתקבצות המונית להילולות ל"ג בעומר במתחם הקבר של רבי שמעון בר יוחאי תיגמר באסון. למעשה, האזור הזה כבר ידע אסון גדול לפני 110 שנים, ועוד עשרות כמעט אסונות שאירעו בשנים האחרונות. גם פרסום חמור של דוח המבקר על המקום לצד לא מעט כתבות מתריעות בתקשורת לא עזרו ודבר לא הביא לצעדים שימנעו את האסון החמור שהתרחש הלילה בהר מירון, ובו נהרגו 45 בני אדם.

באסון שהתרחש בהר מירון ב-1911 נהרגו 23 בני אדם. עדות למה שהתרחש ניתן למצוא בביוגרפיה של ארתור רופין, ממנהיגי ההתיישבות הציונית בישראל: "לפתע נתמלטה צעקת חרדה מגרונות הרבה. מעקה האבן של גג (בית הכנסת) נתמוטט, אנשים הרבה נפלו ארצה על מרצפת האבן בחצר ורבים נפצעו ונהרגו אגב נפילה... קיפחו את חייהם עשרים ושלושים, ארבעים נפצעו". רופין תיאר אז שהמעקה של הגג נשבר מלחץ הקהל הרב שהיה על הגג. 

מאז כמות המבקרים במקום רק הלכה וגדלה. מנהג ההילולות, הדלקת המדורות וה'חלקות' התספורות הראשונות של הילדים הרכים, תפס יותר ויותר קהל ממגוון הציבור. בראשם המגזר החרדי לגווניו, בעיקר החסידויות השונות, שאדמוריהן ביום הזה מופיעים בפני החסידות, מדליקים את המדורות ומשתתפים בהילולה. כך, בשלושת העשורים האחרונים גדל מספר המבקרים במירון בל"ג בעומר מאלפים לעשרות אלפים ולמאות אלפים. המקום עצמו השתנה אך במעט.

הגודל הפיזי של מתחם הר מירון לא מאפשר כניסה של מאות אלפים, ולאורך השנים ניסו למצוא פתרונות שונים: שדות ופרדסים מסביב הוסבו לחניונים, שבילים נסללו או נכבשו וגדרות הוצבו. אבל הכל היה ברמה של פתרונות קוסמטיים, שלא באמת פתרו את הבעיה.

המבקר התריע: "צורך מיידי בשינוי המצב הקיים"

ב-2008 כתב מבקר המדינה דוח חמור על ההתרחשויות במירון, ולפיו "מתחם רשב"י אינו ערוך כנדרש לקליטת אלפי האנשים שמגיעים אליו מדי יום ובמיוחד באירועים המוניים שאליהם באים עשרות ומאות אלפי מבקרים. יש צורך מיידי בשינוי המצב הקיים, בהפסקת ההזנחה ובהבטחת ביטחונם וחייהם של מאות אלפי המבקרים. יש לפתור את הבעיות באתר אחת ולתמיד כדי לשמור על שלום ציבור המבקרים בו".

הדוח הראה שהאתר נופל בין הכסאות ונתון למאבקים בין הרשויות המקומיות והממשלתיות השונות. כך, למשל, המועצה האזורית מרום הגליל, שהאתר בתחומה, לא ממלאת את תפקידה על פי חוק ונמנעת מהתערבות בו ולכן האתר הוזנח, נבנו בו מבנים לא חוקיים שלא עומדים בתקני הבטיחות, ואין תשתיות האמורות להבטיח את שלומם ובריאותם של המבקרים במקום.

מבקר המדינה הדגיש גם ליקויים במערך כיבוי האש, ובעיקר בסוגיית דרכי המילוט ששירותי הכבאות התריעו עליהם לאורך שנים, אך למרות ההתרעות נתנו בכל שנה אישורים זמניים לקיום אירועי ל"ג בעומר. "לא היה בדרכי הגישה לספק את צורכי כוחות ההצלה במקרה של אירוע רב נפגעים", ניבא המבקר והמליץ על העברת השליטה במקום לגורם מרכזי מטעם המדינה או בפיקוחה.

בדוח המשכי, שנכתב שלוש שנים לאחר מכן, ציון כי נעשה שיפור מסויים אך לא מספק: "בעקבות הביקורת הוקם מעבר תת-קרקעי להולכי רגל, והוא מקל במידה ניכרת את תנועת כלי הרכב לאתר. עם זאת טרם בוצעה תוכנית כוללת לשיפור מערך התנועה במירון, שבכללה הרחבת כבישי גישה צרים ושדרוג הדרכים הקיימות, כדי לאפשר תנועה חופשית של כלל כלי הרכב - ובייחוד רכב הצלה - באירועים רבי משתתפים".

הסמכויות עברו, אבל מעט נעשה

בעקבות הדוח מ-2008 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית, שתוצאתה העיקרית הייתה הצעת חוק של חברי הכנסת מאיר פורוש ודוד אזולאי (ז"ל) להקים מנהלת לניהול האתר ושימורו, מנהלת הכפופה לרבני המועצה האזורית והשר לשירותי דת.

ב-2011 ההצעה הבשילה להחלטת ממשלה על הקמת החברה הממשלתית המדוברת ועל השקעה בתשתיות הנדרשות להסדרת האתר והתאמתו לאירועים המוניים. עם זאת, הקמת החברה התנהלה בעצלתיים, וגם לאחר שהוקמה היו מריבות על סמכויותיה. היא הצליחה בעיקר לצמצם את פעילות הסדרנים, להכשיר כמה חניוני אוטובוסים, לתקן מעט מהליקויים הבטיחותיים ולהקים גדרות בין המתחמים.

ב-2016 בג"ץ ביטל את סמכויותיה והחברה פורקה. את העתירה הגישו ארבעה הקדשים שהאתר היה בחזקתם עד הפקעתו מידיהם ב-2014 על ידי הממשלה, בחתימת שר האוצר דאז יאיר לפיד.

סמכויות החברה הועברו למרכז לפיתוח המקומות הקדושים, שתחת המשרד לשירותי דת. אלא שגם ההעברה הזו לא תרמה הרבה לבטיחות. המרכז עסק בעיקר בארגון ההסעות לאירוע בל"ג בעומר וניהול החניונים ודרכי הגישה, ופחות בסוגיות הבטיחותיות.

גם בכנסת ובמשטרה התריעו

בדיון ב-2015 בוועדה שעסקה בכך בכנסת, אמר ח"כ דוד צור כי לא ייתכן לנהל אירוע כל כך גדול מבלי לתכנן מראש את דרכי ההגעה והשהייה והפיזור של הציבור. "גם מי שאינו דתי חייב להודות כי רק בנס הסתיימו אירועי ל"ג בעומר בלי נפגעים בנפש ובצורה מופתית, אבל אין סומכין על הנס", אמר.

לדבריו, יש להוסיף חניונים ושערי כניסות ויציאות נוספים, ויש להקים מסופי אוטובוסים מסודרים. "את כל זה לא עושים ברגע האחרון, ולכן נקיים דיונים בכל הפרטים על העבר עוד הקיץ הזה, וכבר בתחילת מושב החורף לתכנן לפרטיו את כל ההרחבות וביצוע תשתיות הנדרשות לקליטת ההמונים בבטחה". למרות ההמלצות זה לא קרה.

באותו דיון, חבר הכנסת ישראל אייכלר מאגודת ישראל התרעם דווקא על כך שלא התאפשר לעוד עשרות אלפים להגיע: "כאשר המשטרה ומשרדי הממשלה מדברים על 'הצלחה', יש לזכור כי זה בא על חשבון רבבות יהודים שלא באו השנה בגלל גזירות התחבורה. הייתה ירידה של רבבות אנשים, שלא באו מחשש לבעיות התחבורה". אבל גם הוא עמד על הבעיה: "יש להכין מסופי תחבורה מסודרים כבתחנה מרכזית עם שילוט גדול ומאיר, כך יוכל כל אדם לדעת מאיזה שער לצאת ולאיזו תחנה להגיע ולא ייווצר צוואר בקבוק ההופך בני אדם לחיות בסוגר. אסור לחזור על האיוולת להזרים רבבות אנשים משער יציאה אחד או שניים ולנסות לבלום אותם על הכביש בגדרות ובסוסים ובאלימות".

המשטרה עצמה גם התריעה. בדוח פנימי מ-2016 של קצין משטרה בכיר, שהיה מעורב בטיפול באירועי ל"ג בעומר במירון, נכתב: חד משמעית אין מקום באתר למספרי המבקרים המגיעים אליו ובכל שנה יש "כמעט אסון" ובסוף זה יקרה. עוד נכתב במסמך כי חלק לא קטן בציבור המגיע אינו ממושמע, והוא גם התריע על כך שאין גוף אחד שמנהל את האירוע ההמוני.

עם זאת, גם המודעות של המשטרה לא מנעה את אישור האירוע. ההיבט של השבילים המעברים ונתיבי המילוט, ובעיקר אותו מקום שבו אירע האסון ליד המתחם של חסידות תולדות אהרון, אמור להיות תחת הפיקוח של מכבי האש והמשטרה. אלה כאמור נתנו את האישור מראש לאירוע, למרות הבעייתיות המוכרת, ובמהלך האירוע עצמו לא הוגבלו כלל מספרם של הנכנסים. 

בכתבה קשה ב-2018 מתחה העיתונאית החרדית שרי רוט באתר "חרדים 10" ביקורת קשה על אי ההתאמה של המקום למאות אלפי המבקרים ביממה אחת, ועל האסון המתקרב. ושוב, דבר לא נעשה. 

הפוליטיקאים לא חשבו על בטיחות

בשנים האחרונות, הפוליטיקאים החרדים לא נתנו את דעתם כמעט לסוגיה הבטיחותית ולסכנה הקרבה באירוע. המאבק העיקרי היה על מתן האפשרות לכמה שיותר מבקרים להגיע לאתר לאור הביקוש הגובר והולך. כך, למשל, בשיא שנת הקורונה בשנה שעברה התנהל מאבק חריף על הביקור במקום, ולבסוף נקבע כי רק מאות יורשו להגיע. בתוך המאות, היו כמובן בעיקר מקורבים.

גם השנה הדיון היחידי בנושא, שהתקיים ימים לפני האירוע, נגע בשאלה האם להגביל את מספר המגיעים בשל המגפה. משרד הבריאות הכין מתווה שלפיו בכל רגע נתון יהיו באתר רק עד 9,000 בני אדם. אך המתווה לא הגיע לדיון רציני בממשלה, ולבסוף סוכם בין השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לשר אריה דרעי כי לא היו הגבלות קורונה כלל. קדמה לכך הופעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיעת יהדות התורה, שם הבטיח, לפי הדיווחים, כי ההילולה במירון תתקיים כסדרה. גם משרד התחבורה פעל לענות על הצורך ובמהלך הימים שלפני האירוע נמכרו 70 אלף כרטיסי נסיעה באוטובוסים וברכבות אל האירוע.

בעקבות האירוע נשמעה ביקורת קשה גם בציבור החרדי על מנהיגיהם. העיתונאי החרדי ישי כהן האשים היום את אישי הציבור החרדים בהיעדר התייחסות לכך שהאתר לא יכול להכיל כל כך הרבה מבקרים ואמר בין השאר: "פוליטיקאי חרדי שיתנגד לתקנות שיגבילו את מספר המשתתפים באירועי ל"ג בעומר במירון בשנים הקרבות - הוא פשוט בוגד, בוגד בקהל שאותו הוא מייצג".