אין להשאיר דברים ליד הגורל: נדרשת ועדת חקירה בלתי תלויה לאסונות

ההיסטוריה של מדינת ישראל רצופה באסונות שמקורם בתרבות ה"סמוך", שיותר תואמת התנהלות של מדינות עולם שלישי, ופחות מעצמת הייטק • הגיעה השעה להסדר אחיד, בחוק, באשר להתנהלות החקירתית והמשפטית מיד לאחר קרות אסון, שיורה על הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה

חפצים שנשארו באזור האסון בהר מירון הבוקר / צילום: Reuters, DPA / Picture Alliance
חפצים שנשארו באזור האסון בהר מירון הבוקר / צילום: Reuters, DPA / Picture Alliance

אי אפשר להכניס פיל לחור של מחט, כך אמר יו"ר ועדת הכספים בכנסת, משה גפני, באשר למתחם הרשב"י ביוני 2017. ההיסטוריה של מדינת ישראל רצופה באסונות ואירועים רבי נפגעים, שמקורם בתרבות "הסמוך", שיותר תואמת התנהלות של מדינות עולם שלישי, ופחות התנהלות של מעצמת הייטק. כך כבר נאמר בערב קרות אסון המכביה, מפיו של סגן שר החינוך והספורט דאז משה פלד: "פעם נוספת תופעת ה'סמוך' ניצחה אותנו, גברה עלינו". כך גם נאמר באשר למתחם הרשב"י כאמור ע"י גפני ב-2017: "אני מגיע לשם, אני רואה כל כך הרבה אנשים - סביר להניח שהמדינה משקיעה שם. זה מה שהיא יודעת להשקיע - כביש צר ומפותל, מקום אירוע של כמה מטרים ספורים, ברזלים - ואני לא רוצה להעליב שום מדינה באסיה - אבל זה כמו במדינת עולם שלישית".

כבר בשנת 2008 התריע מבקר המדינה אודות ליקויים במתחם - הכשלים התכנונים של המקום, אודות התחזוקה והניהול הבעייתיים וכי המקום לא ערוך כנדרש לקליטת אלפי אנשים, בפרט באירועים המוניים. כן גם הוקמה וועדת חקירה פרלמנטרית שפעלה בשנים 2008 ו-2009. בנוסף ניתנה סדרה של החלטות ממשלתיות בעניין, בין כך החלטת ממשלה 3886 משנת 2011 להסדרת תשתיות קבועות והקמת חברת ייעודית מנהלת לאתר קבר הרשב"י (שלאחר מכן בשנת 2016 פורקה).

אלא שנראה שהדברים לא הוסדרו באופן הנדרש ובשנת 2017 ח"כ גפני המשיך והתריע בוועדת הכספים אודות הכשלים באתר "שיכולים להיכנס אליו 30 איש מכניסים מיליון איש, וחושבים שעם כמה מיליונים שכל אחד יכתוב בעיתון שלו שהוא סידר שהעבירו קצת כסף, והציבור קונה את הלוקש הזה - שהבעיה נפתרת. הבעיה לא נפתרת. שיהיה האיש הכי טוב במשרד הדתות, שיהיה הקצין הכי טוב במשטרה - הבעיה לא תיפתר. אי אפשר להכניס פיל לחור של מחט. אין מציאות כזאת".

האסון שארע ביום שישי האחרון בקבר הרשב"י הוא מבין האסונות האזרחיים המוניים הנוראים והגדולים שידענו, אך אין מדובר באסון הראשון.

בלבול בטיפול ביום שאחרי

ב-1954 ארע בישראל האסון האזרחי הגדול ביותר באותה עת, אסון מעגן, עת נחת על קהל משתתפי עצרת זכרון בקיבוץ מעגן כנרת מטוס פייפר שערך מפגן ראווה, ואשר גרם למותם של 17 הרוגים ולכ-27 פצועים. אלא שלא הופקו הלקחים, ותרבות "סמוך" נמשכה. ב-1995 ארע אסון פסטיבל ערד, בו נספו 3 הרוגים ונפצעו עשרות. באסון וורסאי ב-2001 נהרגו 23 הרוגים ונפצעו כ-380. באסון המכביה ב-1997 נהרגו 4 ונפצעו 69. וביום שישי האחרון זה שוב קרה, בהילולת קבר הרשב"י נהרגו 45 ונפצעו יותר מ-150.

ההיסטוריה מלמדת שגם לאחר תום האסון, שורר בלבול באשר לטיפול ב"יום שאחרי". ברוב המקרים הוקמה ועדת חקירה משטרתית מיידית לבדיקת הארוע, לעיתים היא הובילה להליכים פלילים ובאספקט האזרחי, כל פעם ארע דבר אחר, באי סדר מוחלט. פעם הוגשו תביעות אזרחיות לפיצויים, פעם הוקמה וועדת פיצויים ממשלתית ויש עדיין נפגעי אסונות קודמים שמכתתים רגליהם וטרם קיבלו פיצוי.

כפי שארע באסונות אחרים, גם הפעם הוקמה מיידית ועדת בדיקה משטרתית, הפעם בראשות מח"ש. אלא שבכך לא די. ועדת חקירה ממלכתית הוקמה למשל מיד לאחר אסון מעגן. ועדת חקירה מקצועית בינמשרדית הוקמה מיד עם קרות אסון המכביה, ומאוחר יותר הוקמה וועדת חקירה פרלמנטרית. למרבה הצער, גם בהתנהלות "היום שאחרי" האסון יש כאוס ומנסים כל פעם להמציא את הגלגל מחדש. מה יקרה הפעם? האם תוקם וועדת חקירה? האם פרלמנטרית האם ממלכתית? אולי בינמשרדית? או שאולי עקב אי הבהירות הפוליטית לא תוקם כל וועדה?

נראה שהגיעה השעה להסדר אחיד, בחוק, באשר להתנהלות החקירתית והמשפטית מיד לאחר קרות אסון, שיורה על הקמת ועדת חקירה בלתי תלויה שראשית תבדוק האם נפלו כשלים בארוע ותדאג לאיסוף מיידי של ראיות ועדויות מהמקום. שנית, שתדאג להעברת כל החומרים לבחינה האם נפלו כשלים באספקט הפלילי ובשלב מאוחר יותר תפעל כוועדת פיצויים. נדמה שאין להשאיר את הדברים ליד הגורל, נדרשת הסדרה מיידית, כבר לטובת נפגעי האסון הנוכחי.

הכותבת היא חוקרת אסונות ואירועים רבי נפגעים, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

צרו איתנו קשר *5988