המינוי שלא נגמר: בג"ץ ביטל את החלטת הממשלה על אי מינוי קרמרמן ושוויקי

הסאגה נמשכת: בג"ץ הורה לבטל את החלטת הממשלה לפיה מישל קרמרמן לא תמונה למנכ"ל הרשות השנייה, וניר שוויקי לא ימונה ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין • עפ"י ההחלטה, הממשלה תידרש להביא את המינויים לאישור עד ל-18 במאי

ניר שוויקי ומישל קרמרמן / צילומים: ענבל מרמרי, רונן אקרמ
ניר שוויקי ומישל קרמרמן / צילומים: ענבל מרמרי, רונן אקרמ

סאגת המינויים בתקשורת לא דועכת: בג"ץ הורה לבטל את החלטת הממשלה לפיה מישל קרמרמן לא תמונה למנכ"ל הרשות השנייה, וניר שוויקי לא ימונה ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין. על-פי ההחלטה, הממשלה תידרש להביא את המינויים לאישור עד לתאריך 18 במאי. 

במהלך הדיונים עלתה על השולחן התלבטות האם לחייב את הממשלה לאשר את המינויים (שמעוכבים כמעט שלוש שנים) או לאפשר לה לבצע מקצה שיפורים באמצעות דיון מחודש בהם. מול בית המשפט הוצגו שלוש עמדות נפרדות: של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל ראש הממשלה החליפי בני גנץ.

עמדתו של היועמ"ש הייתה שהממשלה לא מילאה את חובותיה לפי כללי המשפט המינהלי, ולכן יש לבטל את ההחלטה, לאפשר מקצה שיפורים ולהחזיר את המינויים לדיון מחודש. "הגם שהשתלשלות העניינים מעוררת אי-נוחות, עדיין היועמ"ש סבור כי הממשלה היא הגורם המוסמך, ועליה להפעיל את סמכותה", טען היועמ"ש.

נתניהו הודיע כי הוא נכון להביא את המינויים לממשלה, אך ביקש להעלות אותם תוך 30 יום והבהיר כי הם "יועלו בשים לב להערות בית המשפט"; ואילו גנץ, שתמך באישור המינויים כבר בישיבת הממשלה, דרש להביא את המינויים לאישור לאלתר.

באשר לשאלה האם לחייב את הממשלה לאשר את המינויים או להשאיר לה את האפשרות לקיים את ההליך כנדרש על-פי חוק, הביע היועמ"ש התנגדות למינוי על-ידי בית משפט או להפרדה באישור המינויים. 

 מלחמת כיפופי ידיים

אפשר להניח כי בעת בחירתם, שוויקי וקרמרמן לא העלו בדעתם כי ימצאו את עצמם במוקד מלחמת כיפופי ידיים כה יצרית בין גופים פוליטיים, שתימשך זמן כה רב. שניהם נבחרו במסגרת מכרזים של משרד התקשורת ועברו את כל התהליכים הנדרשים לאישור המינוי עוד לפני בחירות סבב א', בעת שבתפקיד שר התקשורת כיהן איוב קרא.

מאחר שמדובר במינויים מקצועיים, אישור הממשלה אמור היה להיות טכני בלבד, אולם באופן מפתיע ומתמשך, מזכיר הממשלה נמנע שוב ושוב מלהעלות את אישור המינויים לדיון בממשלה.

לאחר שאישור המינויים נדחה פעמיים, עמותת "הצלחה" עתרה לבג"ץ בעניין, ובית המשפט קבע כי על הממשלה לדון במינויים. בעקבות זאת הממשלה אכן דנה בנושא, אולם הדיון לא הגיע להכרעה, והממשלה החליטה לדחות את אישור המינויים עד למינויו של שר תקשורת קבוע.

בתום מערכת הבחירות השלישית מונה מטעם כחול לבן יועז הנדל לתפקיד שר התקשורת. הנדל בחן מחדש את המינויים, החליט לאשרר אותם ובאמצע אוקטובר הגיש אותם לאישור הממשלה. אולם הממשלה נמנעה מלדון בהם, ועמותת "הצלחה" שוב הגישה עתירה לבג"ץ - שלישית במספר.

באמצע ינואר קבע בג"ץ כי על הממשלה לדון באישור המינוי של קרמרמן ושוויקי, במסגרת עתירה שלישית שמתנהלת בעניין. בעתירה זו ביקשה עמותת "הצלחה" לחייב את הממשלה לדון במינויים - שכבר אושרו על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים עוד טרם פיזור הכנסת, לפני בחירות אפריל 2019.

באמצע ינואר 2020 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבית המשפט כי למרות ההחלטה על פיזור הכנסת, לשיטתו אין מנוס מכך שיינתן צו המחייב את הממשלה לדון במינויים. לאחר מכן בג"ץ הורה לממשלה לערוך דיון בנושא ולנקוט את הצעדים הנדרשים לאישור המינויים.

בישיבת הממשלה מנדלבליט אומנם הודיע לשרים כי עליהם לקיים דיון על המועמדים עצמם ולא על ההליך, על הקירבה לבחירות או על הקושי לבצע מינויים אחרים; ואולם שרי הליכוד הודיעו כי לא יצביעו בעד המינויים, ורובם טענו כי לא ראוי לאשר מינויים כאלה בסמוך לבחירות. בסופו של דבר הנושא לא הועלה להצבעה, ובתגובה הגישה עמותת "הצלחה" בקשה לביזיון בית המשפט.

בהחלטתם קבעו השופטים כי הדיון בממשלה אכן התמצה בפועל בשאלה האם ראוי לדון במינויים בתקופת בחירות. הם ציינו כי מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הניחו שהדיון כפי שהתקיים ממלא את הצו, ואם בית המשפט יחליט לחייב דיון יותר ספציפי - הממשלה תקיים את הצו.

ואכן בהמשך שוב התקיים דיון בנושא - והשרים שוב התקשו לנהל דיון לא ענייני. בסופו של דבר ולמרות שהיועמ"ש הבהיר כי לא מתקיים דיון ענייני כדרישת בית המשפט, שרי הליכוד הצביעו נגד המינויים, שכאמור לא אושרו.

עמותת "הצלחה", שווקי וקרמרמן עתרו בפעם הרביעית לבג"ץ, ועתה כאמור ההחלטה בוטלה.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", מסר לגלובס בתגובה: "החלטת בית המשפט משקפת את המובן מאליו בכל הנוגע לבטלות החלטת הממשלה הקודמת. האופן שבו התנהל הדיון והשיקולים הזרים שהודגמו בו לא אפשרו תוצאה אחרת מלבד ביטול. כעת אנו מקווים שהממשלה תפנים את המסרים המפורשים שעולים מהדיון ומהחלטת בית המשפט וגם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ותשלים את אישור המינויים מהר ככל הניתן, כדי שעבודת גופי הרגולציה תהפוך תקינה יותר. ככל שאופן הפעולה הראוי לא ייושם, יהיה צורך בהתערבות שיפוטית נוספת לסיום העניין סופית".