אסור לממשלה להמרות את פי היועמ"ש

אם הממשלה סבורה כי סמכויותיו של היועמ"ש רחבות מדי או לא מוגדרות דיין, פתוחה בפני הממשלה הדרך לפעול לכך שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את היקף סמכויותיו • אולם עד לחקיקתו של חוק כזה, אסור לממשלה לפעול בניגוד לחוות-דעת היועמ"ש

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

בשבוע שעבר התעלמה הממשלה מחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבע שאסור לממשלה להצביע על מינויו של שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, למשרת שר המשפטים. הממשלה שגתה בכך. אסור לממשלה לפעול בניגוד לחוות-דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה כלפי רשויות המדינה אינה קבועה בחוק כלשהו. היא כולה פרי היצירה של בית המשפט העליון ושל היועצים המשפטיים לדורותיהם אשר ביצרו וחיזקו את מעמד המשרה במהלך העשורים האחרונים. הענקת סמכות כה נכבדה בדרך של פסיקה, ולא בדרך של חקיקה, שנויה במחלוקת קשה.

הכלל הוא שלרשויות המדינה נתונות רק הסמכויות שהוקנו להן בחוק. לפקיד שומה נתונה סמכות בחוק לגבות מסים; למשטרה יש סמכויות אכיפה בהתאם למוסדר בחוק; ביטוח לאומי משלם קצבאות לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי; וכן הלאה, כל פקיד והחוק המסמיך אותו לפעול והקובע את גדר סמכויותיו.

היועץ המשפטי לממשלה במתכונת הישראלית הוא יצור חריג, אשר ככל הידוע אין דומה לו בכל העולם. הסמכות הנתונה בידיו היא הגדולה והחזקה ביותר במדינה. הוא יכול בהבל פיו לעצור כל פעולה של הממשלה. תיאורטית, בית המשפט יכול להפוך החלטה של היועץ המשפטי לממשלה ולקבוע שהוא שגה בעמדתו המשפטית. הבעיה היא שהממשלה רשאית לעתור לבית המשפט נגד החלטת היועץ רק עם קבלת היתר מיוחד מהיועץ, וזאת מכיוון שלאותו היועץ יש מונופול על ייצוג הממשלה בבתי המשפט.

התוצאה היא שעל אף היעדר הסמכה בחוק, היועץ יכול למנוע מן הממשלה לבצע פעולות (אם ביצוען אינו חוקי לטעמו) או להורות לממשלה לבצע פעולות (אם אי-ביצוען אינו חוקי לדעתו), והחלטתו היא סופית ומחייבת. על כך יש להוסיף שקביעה מהו המצב המשפטי הנכון אינה קביעה מתמטית, אלא זו קביעה שבשיקול-דעת, ושיקול-הדעת הזה מופעל כולו על ידי איש אחד. זו בתמצית הביקורת על מעמדו הרם והנישא של היועץ המשפטי לממשלה.

על ביקורת זו ניתן להוסיף גם פקפוק בריא במדיניות ששמה את כל המפתחות בידי איש אחד, יהיה נבון, חכם וישר ככל שיהיה. תמיד ישנה האפשרות שהוא שוגה, או מוטה, או נתון לסחיטה רחמנא ליצלן. הרי כולנו זוכרים שהיועץ הנוכחי העיד על עצמו שהוא חושש שפרקליט המדינה משהה החלטה בעניינו האישי כדי לאחוז בגרונו.

למרות כל הביקורת על מעמדו של היועץ, אין מנוס מלכוף עצמנו לסמכותו. הסיבה לכך אינה קשורה ביועץ עצמו, אלא במעמדו של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון העניק ליועץ את הסמכות, ומכיוון שאנו מצווים לקיים את פסקי הדין של בתי המשפט, אנו מצווים בכיבוד סמכותו המכרעת של היועץ וקביעותיו.

פסק דין של בית משפט מחייב כל אדם ורשות במדינה. אנו זקוקים לבתי המשפט כדי שיכריעו במחלוקות בין אנשים, ואנו זקוקים להגנה של בתי המשפט מפני פגיעות שרירותיות ולא-מוצדקות של השלטון. ללא קיומם של בתי המשפט, השלטון היה חופשי לפגוע באנשים ככל העולה על רוחו. כל אדם במדינה צריך לרצות שמערכת בתי המשפט תהיה עצמאית וחזקה ככל האפשר, מכיוון שכל אפשרות אחרת תגרום לנו נזקים גדולים בהרבה.

אם הממשלה סבורה כי סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה רחבות מדי או לא מוגדרות דיין, פתוחה בפני הממשלה הדרך לפעול לכך שהכנסת תחוקק חוק שיסדיר את היקף סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה. בחקיקה כזו תהיה הכנסת חופשית לקבוע כי חוות-דעתו של היועץ אינה מחייבת את הממשלה. אולם עד לחקיקתו של חוק כזה, אסור לממשלה לפעול בניגוד לחוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה.

הכותב הוא בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה